ארוטומניה, הנקראת גם תסמונת דה קלרמבו, על שם החוקר שאפיין אותה לראשונה, היא מצב בו החולה בטוח שיש מישהו אחר שמאוהב בו, והוא מרוצה ממצב עניינים זה. 
אותו אהוב סודי עשוי להיות מישהו מפורסם או מכובד מאוד, בדרך כלל כזה שהחולה אינו יכול באמת ליצור איתו קשר רומנטי ריאלי (בין אם מדובר בשחקן קולנוע, דמות פוליטית או סתם "מלכת הכיתה").
המקרה הראשון של ארוטומניה תואר בשנת 1942, בחולה שהאמינה שמלך אנגליה, ג'ורג' החמישי, מאוהב בה. מאז אותו תיאור, רוב המקרים המוכרים של ארוטומניה מערבים נשים, בדרך כלל כאלה שאין להן בן זוג קבוע. עם זאת, ישנם גם מקרים של גברים שמתאהבים בנשים בלתי מושגות עבורם.
סימפטומים
- סימפטומים קוגניטיביים – החולה בטוח שמישהו, בדרך כלל מישהו שמעולם לא פגש באופן אישי, מאוהב בו. כל ניסיון רציונאלי לסתור את ההנחה הזו נתקל בחומה בצורה. אפילו ניסיון דחייה, או אמירה מפורשת של מושא האהבה אינם יכולים לסתור זאת.
החולים נותנים פרשנות התומכת בטענתם לכל פעולה של מושא האהבה ("הוא לא עונה לכל מכתבי האהבה שלי, כי הוא אוהב אותי יותר משאפשר להעלות על הכתב"), וכן מעניק משמעויות נסתרות לניסיונות של מושא האהבה לדחות אותו, בדרך כלל כדרך תקשורת נסתרת ייחודית של בני זוג ("הוא סוגר את הוילון, כי כך הוא מאותת לי ש…").
מאפיין נוסף הוא אובייקטיזציה של מושא האהבה- הפרט חושב שכל קיומו של האהוב קשור אליו, ולא מסוגל לראות בו אדם אמיתי עם רגשות משלו.
- סימפטומים רגשיים – החולה מרגיש כמו אדם מאוהב, ובשלבים הראשונים, בדרך כלל גם כמו אדם נאהב. התחושות הן חיוביות, הפרט מרגיש שהוא בעננים ושהחיים מחייכים אליו, אך מכיוון שהמציאות כן נוגעת בחולה, גם אם הוא מסרב להכיר בכך, הרגשות החיוביים עשויים להתחלף בהמשך לרגשות של תסכול וכעס (על מושא האהבה שלא נותן חופש לרגשותיו "האמיתיים", או על הסביבה שלא נותנת לרומן להתממש).
- סימפטומים התנהגותיים – כתוצאה מהמחשבות והרגשות שעולים אצל החולה, הוא נוקט בפעולות על מנת לממש את האהבה המדומיינת. בשלבים הראשונים, עשוי החולה לנסות ליצור קשר ממשי עם מושא אהבתו, לשלוח מכתבים, פרחים, מתנות וכד'.
בהמשך, ניסיונות יצירת הקשר יכולים להפוך להטרדה של ממש, עד כדי כך שמושא האהבה נאלץ להחליף טלפון, להצטייד באבטחה או לפנות למשטרה. ככל שהחולה נדחה יותר, כך הוא מאמין יותר באהבתו.
רגשות האהבה עשויים להתחלף ברגשות של כעס ותסכול שמתבטאים בכך שהחולה עשוי להפוך עוד יותר אובססיבי ומסוכן- הוא עשוי לתקוף אנשים בסביבתו של האהוב, או אפילו את האהוב עצמו מתוך אמונה שכך יוכל להתאחד איתו.
סיווג ההפרעה
למרות שמה המרמז על תחושות של שמחה, בטחון ויכולת (מאניה), תסמונת ארוטמניה אינה מהווה הפרעת מצב רוח, אלא הפרעה על הספקטרום הסכיזופרני (סכיזופרניה).
הסימפטומים הרגשיים, ההתנהגותיים והקוגניטיביים האופייניים להפרעה נובעים כולם למעשה מפגיעה בבוחן המציאות, או ממחשבות שווא – מחשבות שאינן מתבססות על המתרחש במציאות. האמונה של הפרט שמישהו מאוהב בו אינה מתבססת על אירועים במציאות, אלא על דלוזיות ועל פרשנויות מוטעות שהפרט עושה למציאות.
ארוטומניה – טיפול
מכיוון שארוטומניה היא הופעה של הפרעה פסיכוטית, הטיפול בה יתייחס למאפיין הפסיכוטי. רוב החולים לא יפנו בעצמם לטיפול, משום שהם אינם יודעים שמדובר במחשבות שווא. הטיפול בדרך כלל יגיע בכפייה (טיפול על ידי פסיכיאטר, טיפול פסיכולוגי ולעיתים אף אשפוז כפוי בבית חולים לפסיכיאטרי), כאשר הם יהפכו למטרידנים או למאיימים יתר על המידה על אותו אדם בו הם מאוהבים.
