הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז הופכות נפוצות יותר ויותר עם השנים. כיום מדובר על 5-10% מהילדים בגיל בית הספר הסובלים מהתופעה, כשרק מיעוט מהמקרים מאובחן בגילאים מוקדמים יותר.

בערך בשליש מכלל המקרים ההפרעה נעלמת במהלך גיל ההתבגרות, ועדיין במרבית מהמקרים ההפרעה נמשכת לתוך החיים הבוגרים ומתבטאת בחיי העבודה, הלימודים וגם בחיים החברתיים והמשפחתיים.

כרבע מהילדים שסובלים מהפרעות קשב וריכוז יסבלו בבגרותם מהפרעת אישיות אנטי- סוציאלית, שכוללת תופעות של עבריינות ושל התמכרויות שונות כגון התמכרות לסמים ולאלכוהול. לכן יש חשיבות רבה לספק טיפול רגשי לילדים שזקוקים לכך ולא להסתפק רק בקידום לימודי.

הגורמים להפרעת קשב וריכוז

השיעור הגבוה של הסובלים מההפרעה יכול להיות מוסבר בכמה צורות. ישנם המאמינים כי גם בעבר היה שיעור דומה של אנשים שסבלו מההפרעה, אלא ששיעורי האבחון היו נמוכים, אם בשל הסטיגמה שהיתה קיימת בנוגע להפרעות פסיכולוגיות ואם בשל חוסר בכלי אבחון מתאימים.

לפיכך מי שסבל מההפרעה תוייג כ"ילד מופרע" או "אדם בעייתי" ולא זכה לטיפול מתאים. לעומת זאת יש הטוענים כי דווקא שיעור הסובלים מההפרעה עלה בשנים האחרונות, ולא מדובר רק בהבדלי הגדרות.

הסיבה לעליה החדה במספר האנשים הסובלים מהפרעות קשב וריכוז היא השימוש הרב בטכנולוגיה בעולם המערבי ובעיקר הימצאותם של המחשב והטלוויזיה כמעט בכל בית.

מכשירים אלה, ובכלל הקצב הגבוה של התרבות המערבית, מעלים את סף הגירוי ודורשים יכולת גבוהה של חלוקת קשב- דבר הגורם אולי ליצירת ההפרעה.

גורמים נוספים להפרעת קשב וריכוז הם גורמים פיזיולוגיים. בין היתר נמצא גורם גנטי, הקשור ככל הנראה בפעילות המוליכים העצביים דופמין ונוירואפינפרין. בנוסף, מחקרים מצביעים על הבדלים מוחיים בין אנשים הסובלים מההפרעה לאנשים אחרים, במיוחד באזור הפרונטו- סטריאטלי, אזור שקשור בקשב.

מה התסמינים של הפרעות קשב וריכוז?

בין התסמינים של ההפרעה ניתן למנות:
קושי להתרכז בדבר אחד
קושי להשתתף בפעילויות משעממות
אימפולסיביות
חוסר יכולת ארגון
חוסר תשומת לב
קושי להתמיד במטלות
קושי להתעלם מגירויים ועוד

לעתים בעיות הקשב מלוות בהיפראקטיביות ואז מבחינים גם בתזזתיות רבה, קושי לשבת במקום אחד וכדומה.

אם הורים או מורים מבחינים בחלק מן התסמינים הללו אצל ילדם, רצוי לשלוח אותו לאבחון בהקדם כדי להתאים לו טיפול לפי צרכיו. יחד עם זאת חלק מהסובלים מההפרעה לא נשלחים לאבחון בילדות והם חשים בהשפעותיה של ההפרעה לאורך ההתבגרות וגם בחיים הבוגרים. ניתן לעשות אבחון גם בשלב מאוחר, במיוחד לקראת לימודים אקדמאים.

הטיפול בהפרעת קשב וריכוז

טיפול תרופתי

הטיפול הנפוץ ביותר הוא טיפול תרופתי, באמצעות תרופות פסיכיאטריות שונות המציפות את השוק, למשל רטלין וקונצרטה. לכל תרופה משך השפעה אחר וכן תופעות לוואי שונות (אחת הנפוצות שבהן היא חוסר תאבון, ולכן צריך לפעמים להתאים את זמן הנטילה לפי הארוחות).

פסיכיאטר יידע להתאים לכל אחד את התרופה המתאימה לו ביותר.

טיפול רגשי

רבים מהסובלים מהפרעות קשב סובלים גם ממצוקה חברתית או רגשית כגון: תוקפנות ואלימות, נידוי חברתי, בטחון עצמי נמוך ועוד. בנוסף, הפרעות קשב של אחד מבני המשפחה יכול להשפיע על התא המשפחתי כולו וטיפול רגשי מסייע גם ליצירת תקשורת בונה בין בני המשפחה.

טיפול התנהגותי

למרות שבעיות קשב וריכוז היא בעיה אורגנית, פעמים רבות ניתן לשפר אלמנטים בהתנהגות של האדם. למשל אם מישהו נוהג באימפולסיביות רבה, אפשר ללמד טקטיקות של השהיית התגובה לצורך תכנון.

גם קשיים חברתיים ניתן לשפר באמצעות טכניקות התנהגותיות שונות, במיוחד בקבוצות של טיפול לעיצוב ההתנהגות שבתוכן האדם יכול לתרגל את מה שנלמד באמצעות חבריו לקבוצה.