חרדה – הפרעות חרדה

הפרעות חרדההמושג הפרעות חרדה הפך למושג שגור בפינו, אם מכיוון שהתחושה מוכרת לרבים ואם משום שהפרעות החרדה הן ההפרעות הפסיכולוגיות השכיחות ביותר. אבל לא תמיד אנחנו יודעים להגדיר מהי חרדה ומה השוני בינה לבין "סתם" פחד.

ובכן, חרדה היא תחושה מוכללת או עמומה יותר של פחד. לרוב כשמדובר על חרדה לא מדובר  בפחד ממשהו קונקרטי, אלא בחוויה כללית של אימה ממשהו שאינו מוגדר או שהוא מאוד רחב.

החרדה נובעת מתגובה ראשונית ויעילה של הגוף למשהו מסוכן. למשל במפגש עם אויב פוטנציאלי, בעל חיים ארסי, תהום פעורה ועוד, תגובת הפחד הראשונית תגרום להגברת קצב הלב, קצב חילוף החומרים, קצב הנשימה ומדדים נוספים שמאפשרים לנו לברוח במהירות האפשרית או להילחם בגורם הסכנה.

מבחינה פסיכולוגית נחוש עוררות רבה, ניתוק מהעצמי, פחד למות ותגובות קיצוניות נוספות שגם הן סתגלניות למצב של סכנה ממשית. אבל כאשר תגובות אלה מתמשכות לאורך זמן, אחרי שהסכנה חלפה, או כשהתגובות הללו הופכות מוכללות- למשל החשש מבעל חיים ארסי כמו נחש הופכות לחרדה אל מול כל יתוש קטן- זו כבר עלולה להיות הפרעת חרדה.

הפרעות חרדה עלולות לפגוע בתפקוד בעבודה, בחברה ובמשפחה ולגרום סבל רב. החדשות הטובות הן שניתן לטפל בהן באחוז הצלחה לא מבוטל.

סוגים שונים של הפרעות חרדה

הפרעת חרדה היא שם כולל למספר רב של הפרעות, כאשר לעתים מופיעות כמה הפרעות יחד. לעתים מזומנות החרדה מלווה בדיכאון או שהיא מושפעת מתזונה לקויה. להלן חלק מהפרעות החרדה הנפוצות:

הפרעות חרדה מוכללת – דאגה כוללת ובלתי- פוסקת המלווה במתח רב, אשר מביאה לעצבנות רבה, הפרעות שינה, מתח שרירים, כסיסת ציפורניים, תלישת שיער (טריכוטילומניה), קשיי ריכוז ותופעות גופניות שונות. רוב האנשים הסובלים מחרדה מוכללת אינם מודעים לכך שהעצבנות בה הם נתונים אינה מצב טבעי ולכן הם אינם פונים לטיפול. חרדה זו באה לידי ביטוי במקרים של מחלות כרוניות, בעיות קריירה, דאגה לילדים או חרדה עקב אימוץ – איך בני המשפחה יקבלו את בן המשפחה החדש.

התקף חרדה –
התקף פתאומי של חרדה, המלווה לרוב בתחושות קשות של פחד מוות, ובתסמינים גופניים כמו קצב לב מואץ, נשימות מהירות, הזעה מוגברת, מתח שרירים, סחרחורות, תחושת קפאון, רעד לא רצוני ועוד. פעמים רבות התקף פאניקה יחיד מעורר חרדה נוראית מקבלת התקף נוסף, במיוחד במקום ציבורי, מה שמגביר את החרדה ויוצר מעגל ללא סוף. לעתים כתוצאה מהתקף פאניקה מתפתח. ניתן להתמודד עם התקפי החרדה על ידי שליטה בתסמינים ומניעה של הופעת ההתקף והחמרתו.

אגורפוביה – פחד ממקומות פתוחים.

פוביה – חשש קיצוני מדבר מסוים, שגורם להימנעות מוגזמת ממפגש פוטנציאלי עם אותו אובייקט. היתקלות באובייקט עלולה לגרום לתגובה גופנית כמו שיתוק או עלפון ולכן רבים בוחרים בהמנעות, שמשבשת את מהלך חייהם. פוביות ידועות: פוביה מנחשים, מעכבישים, ממקומות גבוהים ועוד.

הפרעה כפייתית- טורדנית –  (הידועה גם בשם הלועזי OCD)- מחשבות אובססיביות (כפייתיות) על דבר מסוים, המביאות לפעולות קומפלסיביות (טורדנית) במטרה לבטל את המחשבה. אם לא יבצעו את הפעולות הללו שוב ושוב, הסובלים מההפרעה יחושו מועקה גדולה ולא יהיו מסוגלים להמשיך בחייהם. כך למשל במקרים של אספנות כפייתית, בהם אנשים אוגרים עוד ועוד פריטים, או במקרים בהם אנשים בעלי מחשבות אובססיביות על חיידקים ולכלוך ישטפו ידיים שוב ושוב כדי לבטל את המחשבה המאיימת.

הפרעה פוסט טראומטית – הפרעה המאפיינת אנשים שחוו ארוע טראומטי שהתאפיין בסכנה לחיים או לשלמות הגוף או הנפש ממשיכים לחוות את הארוע בצורת סיוטים וזכרונות חוזרים, עצבנות יתר, קשיי ריכוז או הפרעות שינה. ההפרעה מאפיינת ניצולי קרבות, תאונות, אונס וכו' וכוללת גם נסיונות הימנעות מכל דבר שעלול להזכיר את הארוע הטראומטי.

היפוכונדריה – חשש מתמיד מבעיה רפואית, ללא שיש לכך הצדקה ממשית. ההפרעה כוללת סוגים שונים של תסמינים גופניים- כאבים, פריחות, שיעול ועוד- ללא סיבה פיזיולוגית.

הפרעות חרדה: טיפול

הטיפולים המקובלים בהפרעות חרדה הם טיפולים פסיכיאטריים- תרופתיים או פסיכולוגיים.
טיפול פסיכיאטרי: החל משנות ה- 60' החל שימוש נרחב בכדורים פסיכיאטריים להקלה על מצבים נפשיים.
כיום ישנו טיפול תרופתי כמעט לכל הפרעות החרדה, המתבסס על ויסות חומרים כימיים במוח ונודע כיעיל.
תרופות ניתנות על ידי פסיכיאטר וחשוב להישאר תחת מעקב כדי לוודא את יעילות הטיפול.
טיפול פסיכולוגי: שתי הגישות המובילות בטיפול בחרדה היא השיטה הפסיכודינמית והשיטה הקוגנטיבית- התנהגותית.
א.    טיפול פסיכודינמי: הפסיכולוג מסייע למטופל להגיע לשורשי הבעיה. ההקלה בחרדה אמורה להגיע מתוך אותה מודעות.
ב.    טיפול קוגנטיבי-התנהגותי: מתמקד בשינוי המצב בהווה באמצעות הכרת דפוסי מחשבה בעייתיים ושליטה בהם, וכן באמצעות תרגול שיטות התנהגות מועילות כגון הרפיה ושחרור לחצים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי נוסף הוא טיפול קבוצתי, שזהו טיפול יעיל בחרדה חברתית בקרב צעירים.
ג. טיפול תרפויטי באומניות- טיפול באמצעות אומנות כגון ריפוי בעיסוק וביבלותרפיה הוכחו כיעילים במיוחד במקרי חרדה.

הפרעות חרדההפרעות חרדה הינן קבוצה של הפרעות המסווגות תחת כותרת אחד במדריכים הפסיכיאטריים של הפרעות הנפש (כגון DSM ו-ICD). באופן כללי, מתאפיינות כל הפרעות החרדה בתחושות קשות של פחד שאינן קשורות להתרחשות מסויימת במציאות או שאינן תואמות את ההתרחשות המציאותית. תחושות אלה מפריעות לסובלים מהן בחייהם היומיומיים, הן אינן נשלטות ואינן חולפות תוך זמן קצר. נסקור את הפרעות החרדה העיקריות, כפי שמוגדרות במדריך ה-DSM.

התקפי חרדה

בהתקף חרדה (פאניקה), חש האדם באופן פתאומי תחושות אימה קשות, הוא חש תגובות פיזיולוגיות כגון דפיקות לב מואצות, הזעה, רעד וקוצר נשימה והוא חושב ומרגיש שמשהו נורא הולך לקרות לו (שהוא מקבל התקף לב, שהוא עומד למות או שהוא עומד להשתגע).

אחוז נכבד מהאוכלוסיה חווה פעם בחייו התקף חרדה ואין זה נחשב להפרעה נפשית. כאשר ההתקפים חוזרים ונשנים ומכתיבים את אורחות חייו של אדם, אזי הם נחשבים להפרעת חרדה.

אגורפוביה

בדרך כלל כתוצאה מהתקפי חרדה חוזרים, אך לא בהכרח, מתחילים חולי אגורפוביה להמנע מיציאה למקומות בהם הם חוששים שיקבלו התקף חרדה נוסף או שלא יוכלו לקבל עזרה במקרה ויזדקקו לה. לאט לאט מצטמצמות היציאות של החולים מהבית ולעיתים הם מגיעים למצב שכלל אינם יוצאים מביתם ואפילו מחדרם.

פוביות

הפוביות הן הפרעות החרדה הנפוצות ביותר והן נחלקות לשתי קבוצות עיקריות:

  • פוביה ספציפית- מתאפיינות בחרדה המתעוררת כתוצאה מחשיפה לאובייקט מסויים, כאשר על החרדה להיות קיצונית יותר מהצפוי (למשל, כל אדם עשוי להבהל למראהו של נחש בסלון ביתו, אך הסובלים מפוביה ספציפית מפני נחשים יחוו חרדה קשה ביותר גם כאשר יראו נחש מאחורי זכוכית מחוסמת בגן חיות).

בספרות מוכרים מעל 250 סוגים שונים של פוביות ספציפיות. פוביות גורמות לסובלים מהן לתכנן את חייהם לפי הסיכוי להחשף לגורם הפוביה והם עשויים להמנע ממקומות מסויימים או פעולות מסויימות, גם אם זה פוגע באיכות חייהם או בבריאותם (למשל, הסובלים מפוביות עשויים להמנע מבדיקות דם פשוטות החיוניות לאבחון מחלה פיזית כזו או אחרת. הסובלים מקלאוסטרופוביה– פחד ממקומות סגורים, עשויים לוותר על מקום עבודה אטרקטיבי רק משום שנדרש מהם להשתמש במעלית, הסובלים מפחד גבהים עשויים לוותר על מקום עבודה אטרקטיבי המצריך לטוס מדי פעם).

  • פוביה חברתית- האובייקט שגורם להתעוררות החרדה אצל הסובלים מחרדה חברתית הוא פעולות בעלות אופי חברתי כגון המצאות בציבור, פחד קהל ואפילו מפגשים עם מכרים. החרדה הזו מעצימה את עצמה, משום שמעבר לתגובות החזקות המתעוררות מעצם הידיעה שעליהם להחשף בחברה, חוששים הלוקים בפוביה חברתית שמישהו ישים לב לפחדם וישימם ללעג.

הפרעת חרדה מוכללת

ישנם מצבים בהם החרדה אינה מתעוררת כתוצאה מחשיפה לאובייקט מסויים, לסיטואציה מסויימת בחיים או אפילו באופן אפיזודי ומפתיע כמו בהתקפי פאניקה. במצבים אלה החרדה מתמשכת והחולים חשים אותה כמעט כל הזמן. הם דואגים וחרדים באופן בלתי פוסק- ותמיד מוצאים את ההקשר. פעמים רבות הפרעת חרדה מוכללת מתלווה להפרעות נפשיות נוספות (כמו דיכאון, מאניה דיפרסיה, טריכוטילומניה ועוד) והיא גם גורמת להיווצרות סימפטומים פיזיולוגים כגון הפרעות שינה וכאבי ראש.

PTSD

גם הפרעת דחק פוסט טראומטית נחשבת לאחת מהפרעות החרדה והיא נוצרת כתוצאה מחשיפה לאירוע מאיים או מסכן חיים וגורמת למחשבות חודרניות, שחזור האירוע והמנעות ממצבים המזכירים את הטראומה, כמו למשל במקרים של פוסט טראומה לאחר לידה. במקרים חמורים יותר נוצרת הפרעת דחק חריפה, אשר משתלטת בצורה ניכרת על חייו של הסובל ממנה.

טיפול בהפרעות חרדה

טיפול בהפרעות חרדה נחלק למספר תחומים: תרופתי, התנהגותי וטיפול משלים. בתחום הפסיכיאטרי, בדרך כלל נעשה שימוש בהקשר של הפרעות חרדה בנוגדי דיכאון כמו פרוזק, או בבנזודיאזפינים (נוגדי חרדה). בתחום הפסיכותרפויתי המקובל ביותר כיום להתמודדות עם הפרעות חרדה הוא הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, בו מלמדים את החולים שיטות פיזיולוגיות וקוגניטיביות להתמודד עם תחושת החרדה ולאחר מכן חושפים אותם באופן הדרגתי לאובייקט שגורם לחרדה.

טיפול נוסף להפרעות חרדה הינו טיפול באמצעות היפנוזה, המסייע למטופל לחדור את נבכי נפשו ולהבין את בעיותיו הנפשיים.

מהי חרדה?

הפרעות חרדהתחושות פחד וחרדה מוכרות ומשותפות לכל בני האדם, ואנו נתקלים בהן לא פעם במהלך חיינו; פחד מנפילה, מכאב, מפרידה מאדם אהוב, פחדם של ילדים מהחושך או פחד של יציאה מהארון בפני המשפחה.

תחושות אלו הינן תחושות של אי-וודאות, חוסר שליטה וחשש מהבאות מלוות את שגרת חיינו, ולמעשה אפילו תורמות להישרדות שלנו כאשר הו מופיעות במידה (כך למשל, ילד שמפחד מנפילה יתרחק ממקומות שיש בהם סכנה כזו, ובאופן זה יצליח להגן על עצמו).

אך כאשר אנחנו דנים בחרדה כגורם שלילי, המפריע להתנהלות התקינה שלנו, עלינו לעמוד תחילה על שתי הבחנות חשובות;

ראשית, חשוב להבדיל בין חרדה ופחד: בעוד הפחד מתעורר בנו אל מול איום ממשי והופך אותנו לערניים יותר (כדי שנוכל להתגונן מפניו), חרדה מופיעה בדרך כלל בתגובה לגורם שאינו באמת מסכן אותנו, ולעתים אפילו באופן ספונטאני.

שנית, למרות שכפי שהזכרנו קודם – כולנו חשים לעתים חרדה ופחד, עוצמת התחושות הללו משתנה בין אדם לאדם. כאשר העוצמה והתדירות הולכות וגוברות, וחרדה מתעוררת לנוכח גורמים לא מאיימים, ישנה סכנה שהאדם סובל ממה שמכונה "הפרעת חרדה".

הפרעות חרדה

"הפרעות חרדה" הוא למעשה שם כולל לאשכול של הפרעות פסיכיאטריות, שהן בין הנפוצות ביותר בעולם המערבי וברובן שכיחות פי 2 בנשים. הן בעלות אופי אפיזודי – ז"א שיש להן בדרך כלל נקודת התחלה ונקודת סיום ברורה, והמשותף לכולן הוא תחושות של פחד ומורא, חוסר שליטה על הסיטואציה בה התעוררו, ורמה גבוהה של עוררות גופנית – פיסיולוגית.

ברב המקרים, אנשים הנתונים בחרדה מודעים לכך שהפחד שלהם הוא לא ראציונאלי, ושלא התעורר בתגובה לאיום או סכנה ממשית. ידיעה זו מובילה אותם פעמים רבות לקבלת טיפול, ולכן יש לה חשיבות רבה.

על פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי האמריקאי ( DSM – IV) ישנם ארבעה סוגים של הפרעות חרדה:
הפרעת חרדה כללית, פוביה, הפרעת פאניקה (התקף חרדה), והפרעה אובססיבית- קומפולסיבית OCD. הן נבדלות אחת מן השנייה במשך ובתדירות של האפיזודות בהן הן מופיעות; בצדו האחד של הרצף נמצאת הפרעת הפאניקה, המאופיינת באפיזודה קצרה ומתומצתת מאד של חרדה עוצמתית, עם נקודת התחלה ברורה מאד. בצד השני מצויה הפרעת החרדה הכללית, שבה התחושות הן עמומות יותר אך נוטות להימשך על פני זמן רב יותר.

סימפטומים של חרדה

כאמור, הפרעות החרדה שונות זו מזו באופיין, וגם הסימפטומים משתנים ביניהן: הפרעת חרדה כללית מאופיינת בעיקר בחוסר מנוחה וקשיי ריכוז, עייפות ובעיות שינה, ומתח שרירים גבוה. כמו כן, אנשים הסובלים ממנה סובלים פעמים רבות גם מדיכאון. הסימפטומים הללו אורכים לפחות שישה חודשים, ופוגעים מאד באיכות החיים. עם זאת, ברב המקרים ניתן להמשיך ולתפקד בחיים הרגילים.

פוביה

פוביה היא פחד עקבי וחסר סיבה מאובייקט, פעילות או סיטואציה מסיימת. מושאי פוביה הנפוצים ביותר הם חייה או חרק מסוימים, וחרדה מתעוררת בתגובה לחשיפה אליהם, או למחשבה עליהם. פוביה נוספת מתבטאת מפחד וחרדה מטיסות. הסימפטומים הגופניים כוללים במרבית המקרים חולשה, רעד, דפיקות לב מהירות ועזות, ולעתים גם הזעה, נוקשות בשרירים, ויובש בפה אליהם מתלווים הסימפטומים הפסיכולוגיים, שכוללים בנוסף לחרדה גם חוסר אונים וקשיי תפקוד.

גם הסובלים מפוביה מודעים בדרך כלל לך שהמקור לפחד שלהם אינו ממשי, אך במרבית המקרים יעדיפו להתרחק ולהימנע ממנו כל יכולתם, על פני פנייה לעזרה וקבלת טיפול.

התקף חרדה

הפרעת פאניקה (התקף חרדה) היא אפיזודה קצרה מאד של עוררות גופנית גבוהה, ללא גורם נראה לעין. הסימפטומים שלה כוללים קוצר נשימה, עקצוצים בגפיים, פרפורי לב הזעה, סחרחורת ותחושת עילפון והרגשה לא מציאותית. הם מלווים לעיתים גם בחשש מאובדן שליטה, ממוות או משיגעון.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) מורכבת מאובססיות – מחשבות ורעיונות "זרים" החודרים בעקביות למודעות ומעוררים חרדה (למשל: משאלת מוות כלפי אדם מסוים, או דחף חוזר ונשנה לצעוק במקום ציבורי), ומקומפולסיות – שהן ניסיונות להפחית את החרדה על ידי חזרה אינסופית על התנהגויות או פעילויות מסוימות (למשל: שטיפת ידיים חוזרת ונשנית).

שני המרכיבים הללו גורמים למתח, צורכים הרבה מאד זמן ומפריעים לתפקוד היומיומי. OCD מוגדרת כהפרעת חרדה משום שהאובססיות מעלות את רמת החרדה (בדרך כלל בעקבות חשש לאבד שליטה ולממש אותן), והקומפולסיות אינן מהוות דרך יעילה להפחית אותה. הסובלים ממנה חשים שאם לא ימלאו אחר הקומפולסיות יקרה להם משהו נורא ובלתי ידוע.

טיפול בהפרעות חרדה:

עבור כל אחת מההפרעות מוצע מגוון של טיפולים – ביולוגיים (תרופתיים) ופסיכולוגיים.
בהפרעת חרדה כללית מקובל לטפל באמצעות תרופות נוגדות חרדה, כמו אלפראזולם, אך הטיפול גורם לתופעות לוואי וכן לפיתוח תלות בתרופה. ניתן לפנות גם לטיפול קוגניטיבי – שמתמקד בניסיון לשנות מחשבות לא אדפטיביות, ובלימוד דרכים חדשות להתמודדות עם החרדה.

שיטה נוספת היא הביופידבק – ובה נעשה שימוש באותות חשמליים העולים מן הגוף על מנת לשפר את השליטה בסימפטומים הגופניים של ההפרעה (כמו למשל מתח שרירים גבוה).

הטיפול שנמצא יעיל ביותר עבור פוביות הוא טיפול פסיכולוגי– התנהגותי, שמתמקד בלימוד של טכניקות הרפיה וכן בחשיפה הדרגתית למושא הפוביה.

בהפרעת פאניקה מקובל לטפל בתרופות נוגדות דיכאון, ונמצא שטיפול זה יעיל עבור 80% מהמקרים.
גם עבור OCD הטיפול היעיל ביותר הוא תרופתי, והוא נמצא יעיל תוך 8 שבועות עבור 50%-80% מהסובלים מההפרעה.

עם זאת, גם במקרה זה מתפתחת תלות בתרופה, ולכן פעמים רבות כדאי לשלבו עם טיפול התנהגותי, בו נחשף המטופל למצב המעורר בו חרדה, ומונחה לא להשתמש באובססיות או בקומפולסיות על מנת להפחית אותה. טיפול כזה נמצא יעיל במקרים בהם יש קומפולסיות, ובמיוחד כאלה הקשורות לענייני ניקיון ובדיקות.

דאגות מרובות הן לאו דווקא סימן להפרעת חרדה. האדם יכול לחוש חרד בשל לוח זמנים תובעני מדי, מחסור בפעילות גופנית או שעות שינה, לחץ בבית או בעבודה ואפילו מכמות מופרזת של קפה. השורה התחתונה היא כי כאשר מנהלים סגנון חיים לחוץ ולא בריא, גוברים הסיכויים לתחושת חרדה בין אם סובלים מהפרעות חרדה ובין אם לאו.

במידה ורמות הלחץ מרקיעות שחקים, יש לחשוב כיצד ניתן להשיב את מהלך החיים בחזרה למצב מאוזן, בריא. במקום העבודה, למשל, ייתכן וידרשו ויתורים מסוימים על תחומי אחריות באמצעות האצלת סמכויות, דחיית פרויקטים וכדומה.

אם ישנה תחושה של ניכור או חוסר תמיכה, כדאי מאוד למצוא אוזן קשבת, מישהו שניתן לסמוך עליו – לעתים קרובות, השיתוף מפחית את עוצמת החרדה.

סיוע מקצועי לטיפול בחרדה

לעתים, התקף החרדה מגיע לרמה כה גבוהה עד כי הוא גורם למצוקה קיצונית המשבשת באופן מוחלט את שגרת היומיום (למשל, לא לעבוד במדינה אחרת, בשל החשש לטוס בגלל פחד גבהים). ברגעים כאלו, חיוני ביותר לפנות לעזרה מקצועית. במידה וחווים תסמיני חרדה פיזיים רבים, כדאי להתחיל את הטיפול באמצעות בדיקה רפואית.

הרופא יוכל לוודא כי התקף החרדה לא נגרם עקב מצב רפואי, כגון בעיה בבלוטת התריס, היפוגליקמיה, או אסטמה. מאחר וישנם תרופות ותוספים מסוימים היכולים לגרום לחרדה, הרופא ככל הנראה יבקש להתעדכן על תרופות מרשם, צמחי מרפא, תרופות מדף וסמים קלים שהמטופל צורך.

במידה ונשלל הגורם הרפואי, הצעד הבא הוא להתייעץ עם פסיכולוג או פסיכיאטר המנוסה בטיפול בהפרעות חרדה, אשר יוכל לקבוע את הגורם ואת סוג הפרעת החרדה ממנו סובל האדם ולרקום תוכנית טיפולית. ניתן למצוא מטפלים מוסמכים בהפרעות חרדה באמצעות רשת האינטרנט, דרך הפניות של הרופא, בתי החולים ומרכזים לבריאות הנפש המפוזרים בארץ. מכון חיבורים למשל, הינו מרכז הישראלי המתמחה בטיפול בחרדה ובו ניתן למצוא שלל מטפלים ושיטות לטיפול בחרדות. למכון שלושה סניפים המאפשרים גישה מירבית לכלל המטופלים ולכן שווה לבדוק.

אפשרויות טיפול בחרדה

הפרעות חרדה מגיבות היטב לטיפול ובדרך כלל בתוך פרק זמן קצר יחסית. גישת הטיפול הספציפית תלויה בסוג הפרעת החרדה וחומרתה, אך באופן כללי, רוב הפרעות החרדה מטופלות באמצעות טיפול התנהגותי, תרופות או שילוב של השניים. מחקר חדש אשר בוצע לאחרונה בתחום גילה מספר טיפולים משלימים ומועילים בחרדה.

טיפול התנהגותי בהפרעות חרדה

טיפול קוגניטיבי התנהגותי וטיפול בחשיפה לגורמי החרדות, הינם טיפולים יעילים בהפרעות חרדה, המתמקדים בהתנהגות האדם ולא בבסיס הסוגיות מהעבר או הקונפליקטים הפסיכולוגיים שלו. טיפול התנהגותי בהפרעות חרדה נמשך בדרך כלל בין 5-20 מפגשים שבועיים, בהתאם לחומרת המצב.

  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי – כפי שהשם מרמז, טיפול קוגניטיבי התנהגותי מתמקד במחשבות – מכלול התהליכים המנטאליים – בנוסף להתנהגויות. כאשר משתמשים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי לטיפול בהפרעות חרדה, מסייעים למטופל לזהות ולאתגר את דפוסי החשיבה השלילית והאמונות הלא רציונאליות המתדלקים את התקפי החרדה.
  • טיפול בחשיפה והצפה – המטופל מתמודד עם הפחדים שלו בסביבה בטוחה ומבוקרת. באמצעות חשיפות חוזרות ונשנות, בין אם בדמיון או במציאות, לאובייקט או למצב הגורם לחרדות, המטופל משיג תחושה חזקה יותר של שליטה והחרדה תפחת באופן הדרגתי.
  • טיפול באמצעות בעלי חיים גישה זו מבוססת על מפגשים ביו מטופל לאיש מקצוע כשהגורם המתווך הוא בעל החיים. גישה זו מהווה כלי טיפולי יעיל המייתר את הצורך בשימוש במילים לשם יצירת קרבה. גישה זו יעילה לטיפול בילדים או מבוגרים שאצלם החרדה אינה מאפשרת תקשורת יעילה.

טיפול תרופתי בהפרעות חרדה

מבחר תרופות, כגון תרופות נוגדי דיכאון (פרוזק, ציפרלקס ועוד) ובנזודיאזפינים, משמשות לטיפול בהפרעות חרדה, אולם הטיפול התרופתי הינו יעיל ביותר כאשר משלבים אותו ביחד עם טיפול התנהגותי. בהשוואה למטופלים הצורכים אך ורק תרופות נגד חרדה, אנשים הסובלים מהפרעות חרדה המקבלים טיפול משולב נהנים מהפחתה משמעותית יותר של התסמינים ובסיכון נמוך יותר להישנות ההתקפים.

עבור סוגים מסוימים של הפרעות חרדה כגון פוביה והפרעת חרדה חברתית, הטיפול התרופתי יידרש באופן זמני בלבד, כגון לפני עלייה למטוס או הופעה מול קהל. עבור סוגים אחרים של הפרעות חרדה, כגון הפרעה טורדנית כפייתית והפרעת חרדה מוכללת, הטיפול התרופתי יידרש למשך זמן רב יותר. בנוסף לכך, טיפול תרופתי יכול לשמש לטווח הקצר על מנת להקל על תסמינים חמורים של התקפי חרדה, כך שניתן יהיה להשתמש בדרכי טיפול אחרות.

טיפולים משלימים להפרעות חרדה

ישנם מספר טיפולים חדשים להתקפי חרדה הנראים מבטיחים כטיפולים משלימים הן לטיפול ההתנהגותי והן לטיפול התרופתי. במקרים של הפרעות חרדה בינוניות, הטיפולים הללו יכולים להעניק הקלה מספקת באופן עצמאי: פעילות גופנית עקבית של לפחות חצי שעה ביום, בין 3-5 פעמים בשבוע; טכניקות רגיעה כגון מדיטציה, נשימה מבוקרת, ויזואליזציה (הדמיה) והרפיה מדורגת של השרירים; ביופידבק – טכניקה לזיהוי החרדות באמצעות השגת מודעות ושליטה בגוף, והיפנוזה בשילוב עם טיפול קוגניטיבי התנהגותי.

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום