טיפול פסיכולוגי בילדים הוא תחום שקיים ומתפתח מזה עשרות שנים. 
ההבנה שבריאותו הנפשית של הילד היא בבסיס ההתפתחות הקוגנטיבית, החברתית והגופנית, עומדת מאחורי החשיבות שמייחסים לתחום הורים ואנשי חינוך.
פסיכולוג שכשיר לטפל בילדים הוא מי שלמד תואר שני בתחום פסיכולוגיה קלינית של הילד ועבר התמחות בתחום.
מתי כדאי לפנות לפסיכולוג ילדים?
ילדים לא יודעים לבטא את מצוקותיהם במלים. ישנם ילדים שמבטאים את המצוקה בבכי או התקפי זעם, אך אחרים מראים בעיות התנהגות שונות מבלי להחצין את המצוקה.
לגודל המזל, הורים מכירים היטב את ילדיהם ויכולים להבחין בשינויים העוברים עליהם. אותם שינויים יכולים להוות תמרורי אזהרה שילמדו אותנו שהילד נמצא במצוקה וצריך לקחת אותו לטיפול כדי לסייע לו ולעצמנו:
- סימנים גופניים – קשיי שינה, הפרעות אכילה, הרטבה בלילה.
- סימנים רגשיים והתנהגותיים – בכי מרובה, אגרסיביות, חוסר מנוחה, הסתגרות בחדר, התבודדות חברתית, פחדים מוגזמים, פגיעה עצמית כמו הטחת הגוף ברצפה או אמירות אובדניות, קושי להסתגל למסגרת כמו גן או בית ספר ועוד.
- סימנים קוגנטיביים – קשיי ריכוז, ליקויי למידה, לקויות תקשורת, קשיים בהבנה ובחשיבה.
אם ילד מראה את אחד מהסימנים הללו או אותות מצוקה אחרים, ובמיוחד אם ישנה חזרה להתנהגויות שהילד כבר נגמל מהן, כדאי לגשת לפסיכולוג לפחות לצורך אבחון.
לא כדאי לדחות את הטיפול ולחכות שהבעיה תעבור מעצמה, כי לרוב אין זה כך, ההפך: הילד צובר פערים התפתחותיים לעומת בני גילו ומתחיל לפתח מודעות לשוני שלו. דבר זה עלול לגרום לתסכול רב, שישפיע לא רק על הילד אלא גם על האווירה בבית ועל הדינמיקה בין כל בני המשפחה.
מבחינת גיל, ניתן לאבחן מצוקות אצל ילד בערך מגיל שנה- שנתיים, אבל לרוב בגיל הרך הטיפול מתמקד בהדרכת הורים ולא בטיפול בילד עצמו. מגיל 4-5 נהוג לטפל גם בילדים עצמם, פעמים רבות בטיפולים דיאדיים שנעשים לילד ולהורה יחד.
למה חשוב לאבחן את הילד?
הטיפול יתחיל באבחון, שנעשה באמצעות שיחה עם הילד ועם ההורים, לעתים באמצעות תצפיות על המשפחה וכן באמצעות מבחנים פסיכולוגים שונים. האבחון חשוב מאוד על מנת להבין מהו הקושי של הילד, ממה הוא סובל באופן ספציפי ובמה צריך להתמקד בטיפול.
האבחון גם יכול לסייע אם יש צורך בהתאמת מסגרת חינוך מיוחד, או אם ישנו חשש שהילד נמצא על הספקטרום האוטיסטי והמשפחה זכאית לסיוע מביטוח לאומי.
סוגי הטיפולים המוצעים לילדים
- טיפול פרטני – טיפול של הפסיכולוג והילד בלבד. לעתים תינתן גם הדרכה להורים.
- טיפול דיאדי – טיפול הכולל את הפסיכולוג, ההורה והילד, ועובד הרבה על התקשורת בין השניים ועל היחסים ביניהם
- טיפול משפחתי – כולל את כל בני המשפחה, לעתים כולם ביחד, לעתים רק אחד או שניים מהם עם הפסיכולוג. טיפול זה מתבסס על ההנחה שכל המשפחה מושפעת מהתנהגותו של כל אחד מחבריה.
- טיפול קבוצתי – טיפול בקבוצת ילדים בהנחיית פסיכולוג, מתאים בעיקר להתמודדות עם בעיות חברתיות כגון חרדה חברתית, קושי בכישורים החברתיים וכו'.
מהלך הטיפול הפסיכולוגי
באופן כללי טיפול פסיכולוגי בילדים עוסק בהעלאת תכנים לא מודעים, בפתרון קונפליקטים ובהבנת היחסים של הילד עם הקרובים אליו ובמיוחד הוריו.
לרוב הטיפול בילדים נעשה תוך שימוש באמנות, בסיפורים ובמשחקים שונים, בין היתר משחקי דמיון וחילופי תפקידים, משחקי קופסא ועוד. דרך המשחקים הילד מבטא את רצונותיו וקשייו בצורה עקיפה. פרט לכך מטפלים נעזרים בטכניקות הרפיה, דמיון מודרך ועוד.
הפניה לגורמים אחרים:
לפעמים פסיכולוג הילדים מפנה את הילד לגורמים טיפוליים נוספים, למשל לטיפול תרופתי אצל פסיכיאטר, לטיפול אצל מרפא בעיסוק או קלינאי תקשורת, לטיפול באמנות ועוד.
