בתקופה האחרונה חלה תמורה חיובית ביחסה של החברה להומוסקסואליים וללסביות, ולכן רבים חשים בנוח עם נטייתם המינית וחוששים פחות מ"היציאה מהארון" ומהחשיפה בפני המשפחה, החברים והסביבה. אולם תהליך ה"יציאה מהארון" הוא עדיין קשה ומורכב והוא בעל השלכות רבות על האדם עצמו.
"יציאה מהארון" במובן ההומוסקסואלי, הוא חשיפת הנטייה המינית של הפרט ששונה משל האחרים, בפני סביבתו האנושית. התהליך מלווה בתחושת חרדה, בושה ורגישות גבוהה. "יציאה מהארון" היא תהליך של גיבוש זהות מינית, קבלה עצמית וחשיפה למשפחה, לחברים ולסביבה.
זהו תהליך ממושך שמתחיל בגיבוש הזהות העצמית ולאחר מכן התוודות בפני כולם. תהליך ה"יציאה מהארון" הוא עניין של בחירה, האם לצאת או לא, ואם כן אז כיצד, ולכן כל אדם עובר אותו בדרכו הייחודית שאינה דומה לדרך של האחר.
החיים "בארון" והגורמים ל"יציאה"
החיים "בארון" מלווים בהרגשת בדידות איומה, פחדים מנטישה, מדחייה ומגילוי, קונפליקטים פנימיים ותמידיים, דיכאון וכדומה. הרגשות עלולים לגרום לאדם להתרחק מקרוביו. אנשים רבים שחיים ב"ארון" מרגישים כי הם לבדם וכי אף לא אחד יכול לעזור להם. במקרים מסוימים הרגשות האלה הם כה עצומים עד כדי מחשבות על התאבדות.
רגשות הפחד והבדידות גורמים לאדם להרגיש לא שייך ושחייו כפולים. החיים בצל ההסתרה מאלצים אותו לשקר במסגרות המשפחתיות והחברתיות שלו. פעמים רבות הומוסקסואלים או לסביות חיים מתוך הכחשה מוחלטת לרגשותיהם והולכים בהתאם למוסכמות המקובלות בחברה שסובבת אותם.
ישנן שלוש תחושות נוספות שנובעות מהחיים ב"ארון" והן הולכות עם האדם לכל מקום: הרגשת השנאה העצמית שמתעוררת כתוצאה מהפנמת העמדות השליליות בחברה כלפי הומוסקסואליות והדעות הקדומות, בלבול הזהות בעיקר בגיל ההתבגרות בו חשים בלבול לגבי הזהות העצמית והמינית, ותחושות הפחד והחרדה שמא הדבר יתגלה ויוביל לדברים בלתי רצויים כגון סחיטה או איומים.
פחדים וחששות ב"יציאה מהארון"
הפחדים והחששות קיימים בחיים "בתוך הארון" והם אחד הגורמים ל"יציאה מהארון", אך הם מלווים גם את תהליך היציאה עצמו. אנשים רבים חוששים שב"יציאה מהארון" הם יאבדו סטטוס חברתי ותעסוקתי, שהרי אולי ימנעו מהם קידום בעבודה או יפטרו אותם.
למרות הגישה המתקדמת של ימינו, עדיין הומוסקסואלים או לסביות רבים מפחדים שמא יתנכרו להם מבחינה חברתית או אפילו יפגעו בהם פיזית. הפחדים והחששות באים מהמקום של אי ידיעה כיצד המשפחה תגיב ל"יציאה מהארון". קיים חשש מאי קבלה, מדחייה או מניתוק הקשר, וגם פחד שמא ה"בשורה" תכאיב למשפחה, תאכזב ותקשה עליהם בהתמודדות עם הבשורה.
שלבים ב"יציאה מהארון"
• דרגת ההכרה העצמית וגיבוש הזהות ההומוסקסואלית/לסבית- מתרחשת עוד "בתוך הארון". שלב רגשי ופנימי מאוד, שמתחיל בגיל ההתבגרות. בני הנוער מעלים תהיות וספקות, ומוטרדים בנוגע לזהותם העצמית והמינית.
לעתים יש צורך להתמודד עם קשיים עצמיים, וההתמודדות קשה, מכיוון שהם נוטים לשמור דברים לעצמם ולא לשתף אחרים. בשלב מאוחר יותר בגיל הנעורים כבר מתגבשת הזהות ההומוסקסואלית, ובני הנוער נוטים לקבל את הנטייה המינית כעובדה קיימת, ומוכנים לכנות עצמם כהומואים/לסביות.
• דרגת ה"יציאה מהארון" החיצונית- האדם חושף בפני קרוביו את נטייתו המינית. זהו אקט בגיבוש הזהות המינית, שמגיע לאחר תהליך של בשלות ושינוי תודעתי.
• דרגת ה"יציאה מהארון" הפומבית- ישנם אנשים שבוחרים לחשוף את נטייתם המינית בפומבי, כשלב אחרון בתהליך, וזה מתוך הנחה שאולי הם יוכלו לעזור לאחרים "לצאת מהארון", באמצעות מתן דוגמה חיובית.
השלכות התהליך
• במישור הפסיכולוגי- יכולה להיות הרגשת טראומה וחזרה פנימה "לארון", ויכולה להיות הרגשת שחרור. במידה וקבלת ה"בשורה" היא חיובית, אזי תהיה תחושת הקלה וההסתגלות בחברה בתור הומוסקסואל/לסבית תהיה חיובית יותר.
• במישור המשפחתי- בהתאם לתגובות ההורים כך ההשלכות על האדם "היוצא מהארון". לרוב ההורים מקבלים את ה"בשורה" בצורה מורכבת וקשה שיכולה להביא לדחייה מצד המשפחה ולניתוק היחסים. כיום ישנה יותר קבלה בקרב ההורים, מה שגורם להתקרבות ביניהם.
• במישור החברתי- ישנה תחושה רווחת מאוד של הקלה כאשר האדם "יוצא מהארון". במרבית המקרים הוא מתקבל בצורה יפה בחברה מבלי שייפגע כלל בסטטוס החברתי/תעסוקתי.
