התמכרות הינה תלות עמוקה בחומר בהתנהגות או פעילות, שגורמת לפגיעה בתפקודו, ברווחתו והתנהגותו של האדם. התמכרות מאופיינת בדחף כפייתי להתנהגות או פעילות למרות תוצאותיו הקשות לאדם.
הפסקת הפעילות תגרום אחריה סינדרום גמילה, ולאחר תקופת ההימנעות, קיימת נטייה לחזור לדפוס ההתנהגות
התמכרות היא מעגל קסמים – היא ניסיון להקל על מציאות בלתי נסבלת. כאשר לא ניתן לעמוד בפני מציאות מכאיבה באה ההתמכרות להקל על הכאב, ולמעשה הוא גם הגורם לסבל ולכאב ממנו האדם מנסה להשתחרר
התמכרויות – רקע
השימוש במושג התמכרות בצורה נרחבת החל עם הופעת האופיום, באופן מסורתי הוגדרה ההתייחסות להתמכרות בתחום הרפואה בלבד, וקושרה להתמכרות לחומר, היוצר השפעות על תפקוד המוח. ההתמכרות הוגדרה כיוצרת תלות פיזית, עם סבילות לחומר ותגובות פיזיות או נפשיות בהפסקת החומר.
רק בעשורים האחרונים החלו לזהות התנהגויות כגון הימורים, שקרנות פתולוגית, התקפות זעם, פירומאניה וכו' כתלות פסיכולוגית של התמכרות, היוצרים תגובה דומה להתמכרות הפיזית, כגון חוסר שליטה, לא אתה המחליט על הפעילות והמינון אלא כוח הכופה עליך את ההתנהגות. בעת הפסקת הפעילות, האדם חווה תגובה קשה פיזית ונפשית, המוכר כסינדרום גמילה.
ההתמכרות הוגדרה כסימפטום של מצבים נפשיים, ולא רק כתלות פיזית. הסימפטומים להתמכרות יכולים להיות אשמה, בושה, פחד, הרס עצמי, ייאוש, דחייה, חרדה וכו'.
סוגי התמכרויות
ישנם סוגים שונים של התמכרויות הבאות לידי ביטוי בהתנהגות ובתלות הפיזית או הפסיכולוגית. סוגי התמכרויות מוכרים הם שימוש בסמים, אלכוהוליזם, אכילה כפייתית של דברי מתיקה, פחמימות ועוד. סוגים נוספים של התמכרות הוא התמכרות למין, התמכרות לניתוחים פלסטיים, התמכרות לקניות, להימורים, לעבודה, להתעמלות, חיתוך עצמי, טריכוטילומניה (משיכת שיער), פירומניה, קלפטומניה, זעם ואלימות ואפילו התמכרות לכתות. לאחרונה החלו לאבחן התמכרות לאינטרנט.
איך מזהים התמכרות?
או למעשה, מהו הגבול בין התנהגות רגילה להתמכרות?
ישנם אנשים רבים המבלים יותר מאחרים בקניות, באינטרנט או אוכלים יותר שוקולד, אך לא בהכרח שיוגדרו כמכורים. ישנם קריטריונים להגדיר את הגבול בין התמכרות להתנהגות רגילה, אך ישנם קריטריונים שיהיו נסתרים, ולא תמיד גלויים או ברורים לסובבים, או לעיתים מלווים בהכחשה מצד המכור.
ישנם קריטריונים ברורים לאבחון התמכרות. הקריטריון הראשון הוא התעסקות יתר בהתנהגות או צריכה מוגזמת של החומר, מעבר למה שצריך , לעיתים כולל אובססיה לדבר, וצורך להגדיל את המינון על מנת להגיע לסיפוק מההתנהגות או מהחומר.
לאחר הפעילות ישנה רגישות אשמה אחרי סיפוק ההתמכרות המלווה בזלזול עצמי ושנאה עצמית. הפעילות מבוצעת מתוך חוסר שיקול דעת ובפזיזות, לאחר הפעילות ישנה גועל של האדם מההתנהגות או מהצריכה, ועם גמר הפעילות הבטחה כי לא יעשה זאת שוב.
אך למעשה ברגע שנוצר שוב החסך ישנה, התעסקות מחודשת שוב במחשבות כאובססיה לדבר, ויצירת תגובה נפשית או פיזית בשל ההיעדרות של הפעילות. ההתמכרות יוצרת באדם, חוסר שקט וחרדה, לעיתים פגיעה בחיי המשפחה או פגיעה בעבודה.
אדם מכור, יהיה עסוק במהלך כל היום בהתמכרות, התעסקות מחשבתית, חוסר תפקוד כגון חברים, עבודה, לעתים הוא יסתגר מפני חברים המבקרים את התנהגותו או יסתיר את ההתמכרות שלו. והמשך בהתמכרות למרות ההבנה והידיעה כי התנהגות זו גורמת לפגיעה ונזק.
טיפול בהתמכרות
כיום ניתן למצוא התמכרויות שונות, הגורמות לתחלואה כפולה (מספר בעיות נפשיות בו זמנית) ונובעות מגורמים שונים, כגון חרדה, דיכאון, קשיים חברתיים, ביטחון עצמי נמוך או הערכה עצמית נמוכה. המטרה העיקרית בטיפול היא גמילה הדרגתית עד שחרור מוחלט מההתמכרות.
ישנם סוגי טיפולים שונים להתמכרות – חלק מהטיפולים משלבים טיפול תרופתי עם טיפול פסיכולוגי. מטרתו של הטיפול הפסיכולוגי ללמד את האדם לא להיכנע לדחף, ללמוד ליהנות מדברים אחרים.
החשש בגמילה מהתמכרות היא החלפת התמכרות אחת בהתמכרות אחרת, לכן הטיפול הפסיכולוגי מטרתו מעבר לגמילה, היא לטפל בסימפטומים עצמם כגון חרדה, הערכה עצמית וכו'. ישנם מספר סוגים של טיפולים המתבססים והנובעות מגישות שונות בתחום הפסיכולוגי.
- הגישה הקוגניטיבית – גישה זו מלמדת את המכור לשלוט בדחפים באמצעות שינוי חשיבה ושליטה בהתנהגות.
- הגישה הפסיכודינאמית – מתרכזת בהבנה של המכור ממה נובע ההתמכרות ולטפל בסימפטום הגורם להתמכרות, מבוסס על משחק תפקידים בו המכור משליך על המטפל דמויות, כגון הורים אחים, בוס, במטרה ליצור אקלים רגשי המעודד את המטופל לדבר באופן חופשי ולאפשר למה שהודחק ועוות להפוך לזמין ומודע.
- הגישה ההומניסטית – הדוגלת בפיתוח אחריות של המטופל על מעשיו ועל חייו. מדגישות את חשיבות החופש והבחירה של המטופל בחייו.
ישנם טיפולים המשלבים בין הגישות השונות וישנם טיפולים שמהטפל מפתח טיפול מיוחד המבוסס על אחת הגישות או שילוב גישות, או גישות ייחודיות כגון טיפול 12 הצעדים.
כיום ניתן למצוא טיפול פרטני וטיפול בקבוצות. התאמת הטיפול הוא בהתאם למבנה האישיות של המטופל. לעיתים הטיפול כולל את המשפחה או את בן זוג.
טיפול נוסף המתמודד עם בעיית ההתמכרות הינו טיפול פולשני-כירורגי הנקרא גירוי מוחי עמוק. במהלך טיפול זה, המתבצע באמצעות ניתוח מוח, קוצב המוח שולח אותות חשמליים לכיוון חלקי מוח שונים ובכך מטפל נקודתית בבעיה הקיימת, בין אם זה התמכרות או הפרעות נפשיות מסויימות. טיפול נחשב לטיפול יעיל, אך הינו בעל תופעות לוואי לא מעטות.
מה עושים למי פונים
התמכרות היא התנהגות קשה הפוגעת באדם המכור ובקרובים אליו, התסכול של האדם המכור , בהתעסקות יתר בעיסוק אליו הוא מוכר, סינדרום הגמילה, ההשפעה על חייו, משפחתו, וכו'.
לכן חשוב לפנות למרכזי טיפול העוסקים בטיפול בגמילה, המתמחים בהתמכרות ויכולים להעניק טיפול פסיכולוגי לגמילה. ניתן למצוא מכונים רבים, טיפולים קבוצתיים ומרכזי גמילה, בהתאם לסוג התמכרות, ובהתאם לאופיו של המטופל.
כמו כן, ישנם עמותות העוסקות בעזרה לנגמלים ולמשפחותיהם. ניתן למצוא מרכזי גמילה גם בבתי חולים, בעיריות או במשרדי ממשלה, העוזרים בייעוץ וסיוע.
המודל המודרני שמנסה להסביר מה היא התמכרות מציע שהתמכרות מתחילה עם עונג בסיסי בשילוב של השפעת מעגלי המוח, אשר מערבים חומר כימי הקרוי דופמין. במוחנו ישנם תאים המיועדים להפעלה במצב של הנאה כדוגמת אכילה. בכל פעם שאנו לועסים מזון מסויים זה גורם לתא המיועד להנאה להיות מופעל, על כן התמכרות ותלות הם אפשריים.
התמכרות ויצירת תלות נחשבות להרסניות ופוגעות. התנהגות תחת תלות היא בעלת מאפיינים אשר מבדילים אותם מהתנהגות רגילה, דוגמאות למאפיינים משותפים של התמכרות שנוטה להרס כוללת אלכוהול, שימוש בקוקאין, תלות בתרופות, שימוש בחומרים נרקוטיים וגם התמכרות להימורים.
אנשים אשר הופכים למכורים לדבר מסויים לעיתים לא יכולים לעזוב או להפסיק אותו בכוחות עצמם. התמכרות זו היא מחלה לכול דבר הדורשת טיפול. הבעיה היא שאנשים שמתעסקים עם חומרים שעלולים לגרום להתמכרות חושבים שאין זה יהיה סיפור גדול לסיים להשתמש באותו חומר ברגע שיחפצו בכך, אולם לא כך הדבר.
סיבות להתמכרות
התמכרות היא מכלול של תהליכים המתרחשים במוח. אדם המכור למשהו שפוגע בו עובר חוויה של תשוקה עזה אשר מתמשכת גם כאשר הוא יודע שהתוצאות של המעשים של אותו מכור, פיזיים וחברתיים, עלולים להיות שליילים מאוד.
ישנם הרבה עדויות ומחקרים לקשר חזק המצוי בין מצב של התמכרות לבין גנטיקה, אולם היום זה די ברור שהמטען הגנטי הוא אינו הגורם היחיד שמוביל את התהליך הזה ולגורמים החברתיים ישנה השפעה מהותית גם כן. למשל, אדם המכור לאלכוהול אינו יכול להיות מכור ללא גישה לאלכוהול. דוגמה נוספת הינה לחץ חברתי המעודד אדם לעשות דברים שלא בהכרח לפני רצונו ושלוות רוחו.
חומרים ממכרים או שינוי התנהגותי יוצרים מעגל מתגמל במוח, ומפעילים את התאים עליהם דיברנו. כלומר, במילים אחרות, המוח מגיב לאותם חומרים ממכרים באותו האופן בו הוא מגיב לחוויות נעימות, וזו הסיבה הכימית להתמכרות ולהשפעות הנפשיות של תהליך הגמילה.
תסמינים של התמכרות
חומר שעונה על ההגדרה של חומר ממכר הוא אחד כזה אשר האדם שלוקח אותו, חווה לפחות שלוש או יותר מבין הסימנים הבאים במשך תקופה של 12 חודשים:
- הופעת סיבולת כלפי אותה החומר,דבר שיקבל ביטוי בהעלאת כמות החומר.
- ההשפעה של החומר הנצרך תהיה פחותה הזמן.
- תסמיני נסיגה מופיעים כאשר חודלים להשתמש באותו החומר.
- לקיחת חומר דומה מפיגה את תסמיני הנסיגה.
- למכור לחומר יש צורך עז מאוד להוריד את כמות החומר.
- פעולות חברתיות, תעסוקה או נופש שחשובות מאוד לאותו אדם נדחות או מוותרות עקב עיסוק אינטנסיבי סביב החומר הנצרך.
טיפול בהתמכרויות
חשוב להבין שהטיפול הוא יחידני ופרטני, ושאין טיפול משהו כולל. הכול נעשה בהתאמה לחומרים אליהם התמכר המטופל, לזמן בו הוא מכור לחומר וכו'. זו לעיתים הבעיה הגדולה של מכורים,הצמדות והשארות לתוכנית הטיפול ובתוכנית הטיפול היא מפתח מרכזי להצלחתו. מספר מחקרים הראו ששיפור משמעותי במצבו של המכור נראה בממוצע לאחר שלושה חודשים של טיפול. שינוי התנהגותי הוא אלמנט מאוד חשוב בטיפול בהתמכרות.
תרופות הן חלק כמובן מרכזי בהתנזרות מאותו חומר ממכר, והוא מחוזק שהוא משולב בטיפולים התנהגותיים ופישות אצל פסיכיאטר. חולים שיש להם במקביל הפרעות מנטליות אחרות, כגון דיכאון או חרדה, רצוי מאוד שהם יטופלו גם בבעיות האלו, שעלולות להיות גורמים ישירים ועקיפים לשימוש בחומרים ממכרים.
ראו גם:
