תרופת הרמרון (בלעז – Remeron), ידועה גם בשם מירטזפין (בלעז – Mirtazapine), הינה תרופה פסיכיאטרית המשמשת לטיפול במצבי דיכאון וחרדה.
היא משמשת לטיפול בפני עצמה, ולעיתים בשילוב עם תרופות פסיכיאטריות אחרות. היא איננה משתייכת לאף משפחת תרופות (למשל ה-)SSRI, אך הינה דומה במובנים מסוימים לתרופות ממשפחת הטטרציקליות.
התרופה משמשת בעיקר במקרים של דיכאון עם הפרעות חרדה, בשל הפעולה הייחודית שלה בתור אנטי-דיכאונית וכן אנטי-חרדתית. היא גם יעילה לטיפול במצבים של הפרעות דו-קוטביות, או הפרעות פסיכוסומטיות שונות הכוללות כאבים או הפרעות שינה מסוימות. נמצא גם כי התרופה יעילה במקרים רפואיים שונים כגון תסמונת המעי הרגיז, או דלקת פרקים.
אופן פעולתה והרכיבים הפעילים ברמרון
התרופה למעשה מפעילה שחרור של נוראדרנלין וסרוטונין, וכאשר אלו נקלטים טוב יותר ובכמות גדולה יותר ישנה תחושה מיטיבה במקרי דיכאון וחרדה. במקרים אלו, למעשה, ישנו חסך בהורמונים אלו או בקליטתם. בנוסף, הרמרון מעכבת את פעילות אחד מהרצפטורים הקולטים היסטמין (H1), והתוצאה המתקבלת הינה הירדמות, דבר המסייע לשינה ומשפר את איכותה. באופן זה, גם משתפר מצב רוחו של המטופל וגם משתפרת איכות שנתו, דבר המספק שלווה ורגיעה.
בשל אופן פעולתה, תרופת הרמרון מעולה לטיפול בסובלים מדיכאון או חרדה אשר גם סובלים מבעיות שינה שונות. עם זאת, דווקא נראה כי כאשר נוטלים מינון מופחת יותר, השפעת התרופה טובה יותר על השינה. לתרופה זו גם לוקח מעט זמן להתחיל ולהשפיע על הגוף, לרוב עד 6 שבועות מרגע נטילתה.
תופעות לוואי ואזהרות
כרוב התרופות הפסיכיאטריות, גם לתרופת הרמרון ישנן תופעות לוואי. לרוב כאלו המקושרות עם עליה בתאבון, דחף לצריכת מזונות עם סוכרים, עלייה במשקל, יובש בפה ולעיתים עצירות (אם כי לרוב בפחות עוצמה מאשר תרופות פסיכיאטריות אחרות). הרמרון פועלת ומשפיעה רבות על אופן התזונה של המטופל, בשל אופן פעולתה על המוח. מסיבה זו, פעמים רבות, יש להיוועץ בדיאטנית בעת השימוש בתרופה.
לרמרון גם ישנן בעיות בהשפעותיה על המטופל בעת צריכת אלכוהול, ובאופן כללי אין לשלב בנטילת שניהם בו-זמנית. מסיבה זו, גם יש לבחון שילוב בין-תרופתי בכל מקרה ומקרה, ולהיוועץ ברופא המטפל טרם נטילת תרופות נוספות. אין לשלב את התרופה עם תרופות מעכבות MAOIs (למשל סלג'ילין, או מוקלובמיד).
מינון יתר של התרופה גם הוא בעל סיכון מהותי, ובמקרים של דיכאון עם מחשבות אובדניות ייתכן ויש להימנע מהשימוש בתרופה זו. כמו כן, בשל השפעותיה על השינה והירדמות, אין ליטול את התרופה בסמוך לנהיגה, תפעול מכשור כבד, וכדומה.
התרופה אינה מיועדת לילדים או מתבגרים מתחת לגילאי 18. כמו כן, אין ליטול את התרופה בזמן היריון או הנקה, מאחר והתרופה עלולה להשפיע על התינוק. כמו כן, תרופה זו אינה מיועדת לשימוש בקשישים.
במקרים כגון סכרת, מחלות לב, מחלות כליה או כבד, לחץ דם נמוך, אירועים מוחיים, אפילפסיה, גלאוקומה, הגדלת ערמונית (פרוסטאטה), ואבחונים של פסיכוזה יש ליידע את הרופא המטפל טרם תחילת הטיפול. כמו כן, יש לקרוא בקפידה את העלון המצורף לתרופה לרשימת מקרים רפואיים נוספים אשר יש להיזהר בעת נטילת התרופה בהם. וכן יש לבדוק רגישויות אלרגניות למרכיבי התרופה בטרם השימוש.
ולבסוף, יש לעקוב אחר כל שינויים במצב הרוח, החמרה בתחושות הדיכאון, מחשבות אובדניות, ושינוי התנהגות כגון עצבנות ותוקפנות. יש לפנות אל הרופא המטפל בכל שינוי לרעה במצב המטופל או התנהגותו, במיוחד בגילאים צעירים יותר (עד גיל 24), אשר בהם הסיכונים הטמונים בשימוש בתרופה זו גבוהים יותר.
רמרון היא תרופה פסיכיאטרית משמשת לטיפול במצבים של דיכאון. האפקטיביות של התרופה הוא לא מיידית ויש להמתין ולהמשיך בטיפול לפחות בין שבוע לשלושה שבועות לקבלת תוצאות.
המינון האישי נקבע על ידי הרופא המטפל בהתאם לחולה כמובן. התרופה היא בטבליות ומקובל להתחיל במינון של 15 או 30 מיליגרם. לוקחים את התרופה בדרך כלל פעם ביום בערב.
תופעות לוואי שכיחות של התרופה: ישנוניות (מופיע בעיקר בתחילת הטיפול), יובש בפה, סחרחורת, תאבון מוגבר, עלייה במשקל. עקב פגיעת התרופה בעירנות אין לשלב בין לקיחת התרופה לנהיגה.
התרופה יכולה לשמש גם למצבים של הפרעת חרדה כללית, הפרעה חרדתית סוציאלית, הפרעה כפייתית-טורדנית, מצבי פאניקה. מינון התרופה נע בין 15-45 מיליגרם. אולם במקרים חריפים יותר של דיכאון, הרופא המטפל יכול גם להמליץ על מינונים גבוהים מ120 מיליגרם. זמן החצי של התרופה נע בין 20 ל 40 שעות.
