אבחון תשושי נפש

תשישות נפש הינה שם כללי לביטוי מגוון של בעיות בתחום התפקודי של המח. אדם הסובל ממוגבלויות קוגניטיביות כגון בעיות בזיכרון, חוסר יכולת להתמצא במרחב, אובדן תחושת זמן, שיפוט לקוי של סיטואציות חברתיות, עשוי להיות מוגדר כתשוש נפש. תשישות הנפש מתבטאת במגוון סימפטומים אישיים ובינאישיים. בתחום האישי, סובלים תשושי הנפש מההפרעות הבאות:

  • דיכאון
  • חוסר שקט
  • הפרעות שינה
  • בלבול
  • קושי בתפקוד היומי, כגון: אכילה ורחצה
  • בתחום הבינאישי, מתקשים תשושי הנפש לקיים קשרים חברתיים, לעיתים הם לא זוכרים פרצופים ושמות, אפילו של אנשים קרובים ובני משפחה, הם פרנואידים, ועשויים להיות תוקפנים. לעיתים תשושי הנפש נמצאים משוטטים, כאשר אינם יודעים מי הם, היכן הם נמצאים, ומהי התקופה הנוכחית.

תשישות נפש מוגדרת כמצב כרוני, אשר הולך ומתפתח לאורך זמן. אצל חלק מהחולים ההתדרדרות היא מהירה יחסית, ואצל אחרים הירידה בתפקוד הקוגניטיבי היא איטית ונמשכת זמן רב. בהגדרה, אדם הסובל מהפרעת דמנציה (שיטיון), בין אם היא נובעת ממחלת אלצהיימר או ממחלות אחרות, מוגדר כתשוש נפש.

איך מאבחנים תשישות נפשית?

אבחון תשושי נפש מתבסס בדרך כלל על איסוף מידע ממגוון מקורות הכוללים את החולה, בני משפחתו וחוות דעת רפואיות וקוגניטיביות. בדרך כלל השלב הראשון הוא שאלון המצב המנטלי (MSQ), שמסנן את החולים לארבע דרגות: ללא בלבול, בלבול קל, מתון, וחמור.
השאלון כולל 10 שאלות:
  • מי היה ראש הממשלה הקודם?
  • איפה אנחנו?
  • איפה זה נמצא?
  • מה התאריך היום?
  • איזה חודש?
  • איזו שנה?
  • בן כמה אתה?
  • מתי יום הולדתך?
  • באיזו שנה נולדת?
  • מי ראש הממשלה הנוכחי?
כאשר נמצאת רמה כלשהי של בלבול בשאלון הראשון, נעשה שימוש בשאלונים מקיפים יותר. השאלון הנפוץ ביותר המופנה אל החולה נקרא mini mental state examination. השאלון כולל התייחסות למספר תחומים קוגנטיביים:
  • תפיסת זמן (הנבדק נשאל לגבי השנה, החודש, היום בשבוע והשעה)
  • תפיסת מקום (נשאל לגבי המדינה בה הוא נמצא, עיר, רחוב, קומה)
  • זיכרון (הנבדק צריך לחזור על מילים שאומר הבוחן)
  • ריכוז (הנבדק צריך לחזור על סדרת מספרים שאומר הבוחן, או לאיית מילים מהסוף להתחלה)
  • שליפת פרטי מידע מהזיכרון
  • כישורי שפה (הנבדק נשאל לשמם של חפצים יומיומיים כגון שעון או עפרון)
  • חזרה על משפטים, והבנת הוראות מורכבות (למשל, להעתיק צורה או לצייר).
מערכת כוללת יותר לאבחון נקראת CAMDEX, וכוללת שלושה חלקים.
  • ראשית, מתבצע ראיון עם החולה לגבי מצבו, ההיסטוריה הרפואית שלו, וההיסטוריה האישית שלו.
  • לאחר מכן מתבקש החולה לבצע סדרה של מבחנים קוגניטיביים המהווים סוללה נוירופסיכולוגית מקיפה ומהימנה.
  • לבסוף, מתבצע ראיון עם בן משפחה, או מטפל אשר מכיר את החולה ומסוגל לתת מידע אובייקטיבי לגבי מצבו וההיסטוריה של החולה.
חשיבות האבחון
לאבחון של תשושי נפש חשיבות רבה מכמה היבטים. ראשית, יש להעריך האם האדם, בדרך כלל קשיש, מסוגל להשאר בביתו או בקהילה מוגנת רגילה, או שהוא זקוק למוסד אשר יעניק לו טיפול מתאים, עזרה בפעילות יומיומיות, עזרה סיעודית והגנה.
בנוסף, יש לקבוע לחולה טיפול תרופתי מתאים (הכולל גם טיפול לבעיות רפואיות פיזיות אחרות, שאינן קשורות לפן הקוגניטיבי), ולבדוק האם הוא מסוגל לקחת אחריות על המשטר התרופתי או שיש לעזור לו בכך.
לבסוף, יש חשיבות משפטית לשאלת תשישות הנפש. חולה שמסרב לקבל כל טיפול או עזרה, אך אינו מסוגל בפועל לנהל את חייו בצורה משביעת רצון, באם יוגדר כתשוש נפש יוכל בית המשפט למנות עבורו אפוטרופוס שיהיה בעל הסמכות בקבלת ההחלטות הטיפוליות.

תשוש נפש הוא אדם החולה באחת המחלות הדמנטיות ומצבו התפקודי מוגדר בינוני עד קשה. דמנציה פוגעת בתפקודים הקוגנטיביים של החולה, כמו חשיבה, ריכוז, זכרון ושפה ולכן מביאה לקשיים תפקודיים בכל תחומי החיים ומהווה סכנה עבור האדם החולה וסביבתו.

המחלה פוגעת באופן הדרגתי. בהתחלה היא מתאפיינת בהפרעה קוגניטיבית קלה – שכחה קלה, בהמשך, אדם דמנטי נוטה להיות מבולבל ולסבול מקשיי התמצאות, הוא מתקשה לנהל שיחה וליצור משפטים בעלי משמעות, הוא מראה שינויים התנהגותיים כמו דכאון, אפאתיה או הסתגרות ושינויי מצב רוח קיצוניים ולעתים אף מתנהג בתוקפנות כלפי הסובבים אותו.

כשהמחלה מסלימה, תשושי נפש הולכים לעתים לאיבוד, גם בסביבת המגורים המוכרת, וללא השגחה הם עלולים להתקשות אף בפעולות הבסיסיות ביותר כמו לבוש,רחצה ואפילו שימוש בשירותים. בשלבים המתקדמים של המחלה מופיעים לרוב קשיי אכילה וקשיי הליכה עד מצב של ריתוק לכסא גלגלים.

מחלות דמנטיות, ובכללן אלצהיימר, המחלה הדמנטית השכיחה ביותר, מתקדמות בהדרגתיות ולכן מצב החולה מידרדר במשך תקופה של מספר שנים. אדם במצב כזה זקוק לעזרה קבועה ולתמיכה והמדינה מחויבת להעניק לו תמיכה כלכלית וטיפולית.

נושא הטיפול בתשושי נפש נמצא באחריות משרד הבריאות, אשר יכול לסייע במימון אשפוז במוסדות סיעודיים. המוסד לביטוח לאומי הוא האחראי לתשלום גמלות סיעוד, לטובת תשלום לעובד סיעודי זר או מקומי.

אבחון תשושי נפש

אבחון דמנציה וקביעת חומרת המחלה הם קריטיים ביותר לטיפול ולשיקום. קודם כל משום שחומרת המחלה משפיעה על סוג הטיפול התרופתי שניתן וכן על טיפולי שיקום כמו טיפולים רגשיים, פיזיותרפיה וטיפולים נוספים.

נוסף על כך, באמצעות קביעת רמת התקדמות המחלה ניתן להעריך נכונה את המצב התפקודי של החולה ואת ההתפתחויות הצפויות בעתיד, כך ניתן לקבל החלטות לגבי טיפול בבית לעומת אשפוז במוסד סיעודי, חלוקת הנטל בין בני המשפחה, מידת ההשגחה הדרושה ועוד. לעתים נדרשת חוות דעת משפטית לגבי מידת העצמאות של החולה, האם יש צורך למנות לו אפוטרופוס והאם הוא יכול לקבל החלטות.

מהלך האבחון

אבחון תשושי נפש צריך להיעשות ע"י פסיכיאטר או פסיכוגריאטר, המומחים בהערכת מצב נפשי וקוגנטיבי. האבחון נעשה באמצעות תצפיות על תפקוד האדם ותחקור בני המשפחה, ובאמצעות מבחנים קוגנטיביים שונים, ביניהם:

  • מבחן "מיני מנטל"- מעריך את המצב הקוגנטיבי באמצעות סדרת שאלות, הוראות ומשימות. בודק זכרון, ריכוז, התמצאות מרחבית ויכולת שפתית.
  • MSQ- מבחן להערכת הירידה ברמת הזכרון באמצעות סדרת שאלות ידע והתמצאות בסיסיות, למשל לגבי גיל החולה, כתובתו ועוד.
  • מבחן השעון- החולה מתבקש לצייר שעון ולקרוא את השעה. קריאת שעון מעידה על יכולת חשיבה מופשטת ועל ראיה מרחבית, שני תחומים שנפגעים כתוצאה מדמנציה.

טיפול בתשושי נפש

האבחון קובע את המצב התפקודי של הקשיש, מה שמאפשר להתאים את הטיפול ואת השיקום ולבחור בין טיפול בבית לבין דיור מוגן סיעודי או אחר. בדרך כלל בעקבות האבחון ניתנת הדרכה למשפחה לגבי התסמינים העכשוויים והעתידיים של המחלה, מהלך צפוי, טיפול ושיקום וכן האפשרויות העומדות בפניהם לגבי עזרה סיעודית.

חשוב להבין כי טיפול בתשושי נפש הוא נטל נפשי וכלכלי ודורש זמן רב מהמטפל. לכן כדאי לחלק את נטל הטיפול בין מספר קרובים ולשכור מטפל באם יש צורך ויכולת כלכלית.

סיעוד לתשושי נפש

  • מטפל מטעם הביטוח הלאומי, הנמצא אצל הקשיש במהלך היום (מספר השעות משתנה) לצורך השגחה, טיפול, האכלה, עבודות משק בית וכו'.
  • עובד זר- הנמצא בבית 24 שעות ביממה
  • מרכזים לקשישים תשושי נפש- מספקים תעסוקה, מסגרת חברתית וטיפולים משלימים.
  • מוסד סיעודי או מחלקה סיעודית בתוך בית דיור מוגן.
סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום