אבחון למטרות אשפוז פסיכיאטרי

אבחון למטרות אשפוז פסיכיאטריאשפוז פסיכיאטרי הינו מצב מורכב בו אדם אשר סובל מהפרעה נפשית מאושפז במוסד פסיכיאטרי על מנת לעזור לו ולשקם אותו.

עם זאת, לא כל אדם הסובל מהפרעה או קושי נפשי יכול להתאשפז במוסד, או זקוק לטיפול מהסוג הזה. אשפוז פסיכיאטרי הינו מצב קיצון, כאשר אשפוז מלא (בניגוד לאשפוז יום) הוא אולי המצב החמור ביותר מבחינת היקף הטיפול המוצע לאדם הסובל.

על מנת לקבוע האם אדם זקוק לאשפוז, כמו גם איזה סוג אשפוז יש להציע במקרה זה, יש לעבור אבחון פסיכיאטרי. זוהי לא רק דרישה קודמת על מנת לקבוע את סוג האשפוז, זוהי גם לשון החוק. על מנת לוודא כי אדם יקבל את מלוא זכויותיו, טרם האשפוז עליו לעבור אבחון מקיף ורציני, אשר בעקבותיו ניתן יהיה לדון במקרה הספציפי והצורך הטיפולי המדויק.

כיצד נראה אבחון למטרת אשפוז פסיכיאטרי

באופן כללי, האבחון מורכב ממספר חלקים אשר הצוות המקצועי מבצע, ולאחר האבחון תתקיים וועדה אשר תדון במקרה וגופו.

  • אחד המרכיבים החשובים של אבחון פסיכיאטרי הוא לקיחת היסטוריה. למעשה מדובר בתהליך של איסוף מידע על המטופל, ההיסטוריה של ההפרעה, רקע בריאותי ורפואי, מצב משפחתי וכן רקע על המשפחה, כמו גם האם היו אשפוזים קודמים, טיפולים נפשיים או פסיכולוגיים, וכדומה.

 

  • מבחנים פסיכולוגיים אשר בוחנים את הנבחן מבחינה נפשית, לרבות מבחנים אסוציאטיביים, קוגניטיביים, וכדומה. מטרת המבחנים הינה לזהות ליקויי למידה, הפרעות נוירולוגיות, יכולות קוגניטיביות, וכדומה. מבחנים אלו חייבים להיות מתוקננים, לאחר שעברו תיקוף וסטנדרטיזציה.

 

  • כלי נוסף המשמש לאבחנה, והוא אולי החשוב ביותר מכולם, הינו הריאיון. למעשה, זהו שלב בו האדם הנבחן מוזמן לדבר על הסיבות אשר בשמן הוא עובר את האבחון, או למעשה מועמד לאשפוז. אבחון זה אמור לסייע בהגדרת ההפרעה, בהבנת עולמו הנפשי של המטופל והקשיים מולם הוא מתמודד, ולהעמיק את האבחון הפסיכולוגי.

לעיתים ישנו צורך באבחון מעמיק יותר מבחינה רפואית, ולראות אם ישנם גם מרכיבים מסוג המעורבים בהפרעה. אבחונים לו יכולים לסייע בזיהוי הקשר בין ההפרעה הנפשית ובין מחלות כגון אלצהיימר, דמנציה, פרקינסון, פציעות שונות, ועוד.

סוג האשפוז הפסיכיאטרי והשפעת האבחון

בגדול, ישנם שני סוגים של אשפוזים פסיכיאטרים – אשפוז יום ואשפוז מלא.

אשפוז יום הינו מצב בו המטופל אינו ישן במוסד הפסיכיאטרי, אלא מגיע בערך כל יום למספר שעות, עובר את הטיפולים היומיים שעליו לעבור, ולאחר מכן ממשיך אל שגרת היום בחברה. מצב זה הינו המיטיב יותר מבחינה טיפולית, מאחר ולמעשה לא נוצר נתק בין המטופל לבין החברה. הוא ממשיך לתפקד במסגרות חברתיות מוכרות, יכול ללכת לעבוד, ללמוד במוסדות לימודיים או באוניברסיטה, ולהתמודד עם המצבים המורכבים המצפים לו מחוץ לכותלי המוסד הפסיכיאטרי.

אשפוז מלא, לעומת זאת, הינו מצב בו המטופל נמצא במוסד הפסיכיאטרי לכל אורך היום והלילה, עד אשר מצבו משתפר והוא מוגדר כמסוגל להתמודד עם המצבים המורכבים המצפים לו כחלק פעיל בחברה. מבחינה זו, מדובר בטיפול מקיף יותר, תחת הגדרות נוקשות של התנהלות ופיקוח, אשר אמורים להשיב לו את האיזון הבסיסי ולאפשר למאושפז להצליח להתמיד בטיפול נפשי סדיר.

האבחון הפסיכיאטרי אשר עובר האדם בטרם אשפוזו, הוא למעשה המרכיב העיקרי בקביעה איזה סוג אשפוז, אם בכלל, יש להציע בכל מקרה. על כן זהו תהליך מהותי בכל הנוגע להחלטה באשר להיקף הטיפול והאשפוז. ללא אבחון מסודר ומקיף, לא יתאפשר להציע את המסגרת הטיפולית הנכונה ביותר למטופל – הן מבחינת צרכיו הנפשיים, והן מבחינת מעורבותו והיכולת להיות מעורב בקהילה.

 

אולי יעניין אותך גם:

הפרעת אישיות היסטריונית – כשהחיים הם תאטרון, והוילון? אף פעם לא נסגר

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום