אבחון דידקטי

אבחון דידקטיאבחון דידקטי הוא תהליך דיאגנוסטי המשמש לזיהוי של לקויות למידה. בניגוד לאבחון הפסיכודידקטי, המחייב מעורבות של פסיכולוג בעל הכשרה מתאימה, את האבחון הדידקטי יכול לבצע גם איש מקצוע המגיע מתחום ההוראה.

במסגרת האבחון הדידקטי נבדקות היכולות הקוגניטיביות של התלמיד (יכולת החשיבה ועיבוד המידע, כישורי הבנת הנקרא ועוד), במטרה לסייע בזיהוי הגורמים לקושי הלימודי, על מנת שניתן יהיה לבנות תכנית מתאימה שתאפשר לתלמיד למצות את היכולות האקדמיות הטמונות בו.

האבחון הדידקטי מהווה לרוב חלק אינטגרלי בתהליך האבחון של לקויות למידה ומתמקד במיפוי מפורט של קשיי וכישורי התלמיד בתחומים השונים של הלמידה. המיפוי מבוצע תוך התייחסות ואפיון מיומנויות למידה בסיסיות, בדגש על חשבון, הבעה בעל פה ובכתב, כתיבה וקריאה. מעבר לזה, אבחון דידקטי מתייחס גם לאספקטים התנהגותיים שונים ומטרתו בין היתר לזהות את אסטרטגיות הלמידה שנעשה בהן שימוש, תוך בחינת היעילות שלהן.

מה היא המטרה המרכזית של אבחון דידקטי?

ברוב המוחלט של המקרים מטרת האבחון הדידקטי לאמת חשד לקיומה של לקות למידה או לשלול אותו. על המאבחן הדידקטי להיות מסוגל לזהות קשיים שונים ולאחר מכן להתוות את הבסיס שיאפשר להמשיך את הטיפול בצורה מותאמת לקשיי התלמיד. מדובר לפיכך בשלב הראשון של הטיפול כשלא ניתן להתניע טיפול איכותי, מבלי לסיים את שלב האבחון בצורה מוצלחת. כמו כן האבחון מבוצע במטרה לספק התאמות שונות לנבדק כדי שיוכל להביא את היכולות הלימודיות שלו לכדי מיצוי (אפשרות להיבחן בעל פה במקום בכתב, תוספת זמן בבחינות ועוד).

לפי משרד החינוך, על בית הספר להפנות תלמידים לאבחון דידקטי אם יש סיבה להניח שהכשלים בלמידה הופיעו על רקע לקויות למידה ראשוניות (הכוונה היא לכך שאין עדות לקיומם של קשיים נוספים). כל זה על סמך התערבות חינוכית ועל סמך היכרות עם התלמיד. בנוסף, ממליץ משרד החינוך להפנות תלמידים לאבחון דידקטי במקרים שבהם ישנו פער בלתי ניתן להסבר בין רמת התפקוד שלהם לבין היכולת השכלית המשוערת שלהם (בדרך כלל החשד יתעורר על רקע הישגים נמוכים מהמצופה וקשיים לימודיים).

אילו תחומים נבדקים במסגרת האבחון הדידקטי?

האבחון הדידקטי מתמקד במיומנויות היסוד הבאות:

  • קריאה – דיוק, קצב ושטף הקריאה, פענוח מילים ללא הקשר ובתוך הקשר, שליטה ביסודות הקריאה, הפקת משמעות מהכתוב, קריאת מילות תפל ועוד.
  • כתיבה – אופי כתב היד, קצב הכתיבה, ארגון הכתב ויכולת ההבעה בכתב.
  • חשיבה מתמטית – הבנה גאומטרית, הבנה מתמטית, שליטה באלגוריתם חשבוני, תפקודי חישוב אוטומטיים ועוד.

בנוסף, האבחון הדידקטי צריך לבדוק תפקודים קוגניטיביים שונים העומדים בבסיס הלמידה. בין היתר הכוונה היא לתפקודים הבאים:

  • תפישה שמיעתית, מרחבית וחזותית.
  • תפקודים גרפו-מוטוריים וויזו-מוטוריים.
  • סגנון העבודה מבחינת יכולת תכנון, קצב, התארגנות, מנגנוני בקרה ופיצוי ועוד.
  • תפקודי השפה הכתובה והמדוברת (אוצר מילים, מהירות שיום, עיבוד פונולוגי, ארגון של המבע המילולי ועוד).
  • תפקודי זיכרון שונים (זיכרון רצף, זיכרון לטווח ארוך, זיכרון עבודה וזיכרון לטווח קצר).

לא אחת האבחון הדידקטי מסייע בזיהוי של בעיות רגשיות מסוימות. במקרים האלו, ייתכן מאוד שירחיבו את האבחון תוך צירוף של פסיכולוג. אבחון המשלב בין האבחון הדידקטי לאבחון פסיכולוגי, נקרא אבחון משולב או אבחון פסיכודידקטי.

ממצאי האבחון

הממצאים מוגשים בתום תהליך האבחון שנמשך לרוב 6-4 שעות (ישנה אפשרות לפזר את האבחון על פני מספר מפגשים בהתאם לצורך) להורי הנבדק או לנבדק, בהתאם לגילו. בדו"ח המסכם מופיעות מסקנות המתייחסות לקשיים של הנבדק ולנקודות החוזק שלו. הדו"ח המסכם כולל בנוסף הצעות לדרכי התמודדות עם הקשיים שאותרו והמלצות להמשך טיפול. לאחר מתן הדו"ח המסכם, על בית הספר לכנס ועדה בית ספרית שבה ישבו נציגים מהנהלת בית הספר, התלמיד והצוות החינוכי המלמד. מטרת הוועדה לאשר את יישום ההמלצות, כשעל הצוות החינוכי לפעול לפי ההתאמות המופיעות בדו"ח.

הפתרונות השכיחים להתמודדות עם הקשיים הלימודיים שמזוהים באבחון דידקטי, כוללים בעיקר התאמות במבחנים: התעלמות משגיאות כתיב, תוספת זמן בבחינות, הכתבה לבוחן, הגדלת שאלון הבחינה, הקראת שאלון הבחינה ועוד. כפי שציינו, ייתכן שהמאבחן הדידקטי ימליץ על הפניית התלמיד לאבחון נוסף, בדגש על אבחון פסיכולוגי. מכל מקום, המאבחן הדידקטי לא מוסמך לרשום טיפול תרופתי לצורך פתרון הבעיות שאבחן (הכוונה היא לריטלין למשל).

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום