אבחון הפרעות על הספקטרום האוטיסטי

אבחון הפרעות על הספקטרום האוטיסטיכאשר מתייחסים ל"הפרעה על הספקטרום האוטיסטי", הכוונה היא שקיימת מידה רבה של שונות בהשפעה של ההפרעה על אנשים שונים הלוקים בה.

אוטיזם אינה הפרעה יחידה, אלא ספקטרום שלם של קשיים בתחומים כגון כישורים חברתיים, אמפתיה, תקשורת וגמישות התנהגותית. השוני בין ההפרעות השונות המצויות על הספקטרום מתבטא בדרגת הפגיעה ובשילוב בין התסמינים השונים של ההפרעה, שמשתנים משמעותית מאדם לאדם.

קריטריונים לאבחון הפרעה על הספקטרום האוטיסטי

אחד השינויים המשמעותיים שנעשו במדריך ה-DSM-V (המהדורה החמישית של המדריך הסטטיסטי האבחוני של הפרעות נפשיות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית) הוא השינוי ביחס לאבחון הפרעות על הספקטרום האוטיסטי. אופן האבחון החדש מייצג דרך חדשה, מדויקת יותר ויעילה יותר מבחינה רפואית ומדעית, לאבחן הפרעות על הספקטרום אצל אדם מסוים.

באמצעות ה-DSM-V, ניתן לאבחן פציינט הלוקה באחת מארבע הפרעות שונות המצויות על הספקטרום האוטיסטי: אוטיזם, תסמונת אספרגר, הפרעת ילדות דיסאינטגרטיבית (Childhood Disintegrative Disorder – CDD) או אבחנת סל של לקות התפתחותית נרחבת, שאינה אחת משלוש ההפרעות הקודמות. האבחנה המדויקת אמנם אינה מתווה את תוכנית הטיפול המומלצת, אולם היא מהווה צעד ראשון ומשמעותי עבור גורמי הטיפול המבקשים להגדיר את ההפרעה שבה לוקה הפציינט שמולם, על מנת להתאים לו תוכנית טיפול אישית.

תסמינים המעידים על קיומה של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי

בקרב ילדים ומבוגרים כאחד, תסמיני ההפרעות על הספקטרום האוטיסטי כוללים קשיים בכישורים חברתיים, דיבור ושפה ופעילות ותחומי עניין מוגבלים. עם זאת, כפי שהוסבר קודם לכן, ישנו הבדל עצום בחומרת התסמינים, בשילוב ביניהם ובדפוסי ההתנהגות של כל אדם ואדם על גבי הקשת. למעשה, חשוב לזכור שעצם קיומם של מספר תסמינים אינו מחייב בהכרח אבחנה של הפרעה על הספקטרום. הפרעות על הספקטרום מאובחנות כאשר מתגלים תסמינים רבים, אשר גורמים לפגיעה ביכולתו של אדם לתקשר, לבנות קשרים, ללמוד, לשחק וכדומה.

כישורים חברתיים

  • שפת גוף, מחוות גופניות והבעות פנים לא רגילות או בלתי הולמות;
  • חוסר עניין באנשים אחרים, חוסר נכונות לשתף בתחומי עניין או הישגים;
  • הימנעות מיצירת קשר עם אחרים או מאינטראקציה חברתית, מראה אדיש ומנותק, העדפה להיות לבד;
  • קושי להבין רגשות, תגובות ואותות לא מילוליים שמשדרים אחרים;
  • התנגדות למגע;
  • קושי או חוסר יכולת להתיידד עם ילדים בני אותו הגיל.

שפה ודיבור

  • עיכוב בלמידה של דיבור (אחרי גיל שנתיים) או העדר דיבור;
  • דיבור בטון או בקצב לא רגילים;
  • חזרה על מילים או משפטים ללא כוונה תקשורתית;
  • קושי לפתוח בשיחה או להמשיך בשיחה;
  • קושי להביע צרכים או רצונות;
  • אי הבנה של אמירות או משפטים פשוטים;
  • הבנת דברים שנאמרים באופן מילולי מדי, חוסר יכולת להבין הומור, אירוניה וסרקזם.

משחק והתנהגות מוגבלים

  • תנועות גוף חזרתיות (נפנוף ידיים, נדנוד, הסתובבות), הימצאות בתנועה מתמדת;
  • היקשרות אובססיבית לחפצים לא רגילים (גומיות, מפתחות, מתג האור);
  • התעסקות בתחומי עניין ספציפיים, הקשורים לרובל מספרים או סמלים (מפות, לוחיות רישוי, סטטיסטיקות ספורט);
  • צורך מתמיד בסדר ושגרה (סידור צעצועים, לו"ז נוקשה), כעס בעקבות שינוי השגרה או הסביבה;
  • התנהלות מגושמת, יציבה בלתי רגילה, התנועעות באופן לא רגיל;
  • גילוי עניין בעצמים מסתובבים, נעים או חלקים של צעצועים ומכשירים (למשל עיסוק בגלגליה של מכונית צעצוע במקום משחק עם המכונית).

בעיות חושיות (סנסוריות)

ילדים ומבוגרים רבים שנמצאים על הרצף האוטיסטי מגיבים במידה מועטה או רבה מדי לגירויים חושיים. לעיתים, הם עשויים להתעלם מאנשים המדברים אליהם עד כדי כך שייראו חרשים. בפעמים אחרות, צלילים חרישיים ביותר עשויים להפריע להם. גם רעשים פתאומיים, כגון צלצול של טלפון, עלולים להטרידם והם עשויים להגיב אליהם באמצעות כיסוי האוזניים והשמעת קולות שחוזרים על עצמם, במטרה להטביע את הצליל המפריע. בנוסף, ישנה נטייה לרגישות יתר למגע ולמרקמים שונים, הגורמת להם להירתע מטפיחה קלה על הכתף או מתחושה של בד מסוים על העור.

קשיים רגשיים

ילדים ומבוגרים על הרצף האוטיסטי עשויים להפגין קושי בויסות רגשות ובהבעתם באופן הולם. לדוגמה, ילד המצוי על הרצף עשוי להתחיל לצעוק, לבכות או לצחוק בהיסטריה ללא סיבה ניכרת לעין. במצבי דחק, הילד או המבוגר עשויים להפגין התנהגות אגרסיבית (לשבור דברים, להכות אחרים, לפגוע בעצמו). הם עלולים להיות מחד אדישים לסכנה אמיתית ולא להיזהר למשל מרכב נוסע, אך לפחד מחפצים בלתי מזיקים כגון בובה.

יכולות קוגניטיביות לא אחידות

הפרעות על הספקטרום האוטיסטי עשויות להתרחש בכל רמה של אינטליגנציה. עם זאת, ילדים ומבוגרים בעלי אינטליגנציה נורמאלית או גבוהה עשויים להפגין כישורים קוגניטיביים לא אחידים. הילד או המבוגר על גבי הקשת האוטיסטית יסבול לרוב מקשיים בתחום הכישורים המילוליים ויתקשה לעמוד בהצלחה במבחנים הדורשים חשיבה סימבולית או מופשטת, אך יפגין יכולות טובות ואף מעל לממוצע במבחנים הבודקים זיכרון מיידי או יכולות חזותיות.

אופן האבחון של הפרעות על הספקטרום האוטיסטי

בשל מורכבותן של הפרעות אלו והשונות הרבה בין דרכי הביטוי שלהן, לא קיים מבחן אחד ויחיד המשמש לאבחון שלהן. על כן, האבחנה מתבצעת באמצעות שילוב של מספר אמצעים ובהם תצפיות, ראיונות ובדיקה של ההיסטוריה ההתפתחותית.

אבחון ילדים

ברוב המקרים, תסמיני ההפרעות המצויות על הספקטרום האוטיסטי יתגלו בילדות, על ידי ההורים, הגננת או רופא הילדים. בשל מורכבותן של הפרעות אלה, הדרך לאבחנה עשויה להיות ארוכה. למעשה, נמצא במחקרים כי ההפרעה מוגדרת רק שנתיים או שלוש לאחר גילוי התסמינים הראשונים. הסיבה לכך היא הרצון להימנע מתיוג או מאבחנה שגויה של ילד ולעיתים, אף בשל כך שהגורם המטפל לא בחן ברצינות את החשש שהעלו ההורים ולכן נמנע מלהפנותם לגורמי האבחון והטיפול המתאימים.

בשל כך, מומלץ להורה החושד שילדו לוקה בתסמונת על הרצף האוטיסטי להתריע על חששותיו מוקדם ככל האפשר וכן לשלב את הילד במסגרת טיפולית מוקדם ככל האפשר, אף לפני שניתנת האבחנה הרשמית. במחקרים נמצא, שהתחלת טיפול בגיל צעיר משפר את סיכוייו של הילד להתגבר על העיכוב ההתפתחותי. כמו כן, תוצאות האבחון מסייעות להורים לילד על הרצף האוטיסטי לממן טיפולים רפואיים ואף לזכות בגמלה מטעם המוסד לביטוח לאומי עבור ילד נכה.

הגורמים המעורבים באבחון של הפרעה על הספטקרום האוטיסטי

בשל מורכבותה של ההפרעה, מעורבים לרוב באבחנתה מספר מומחים, מתחומים שונים, ובהם:

  • פסיכולוג ילדים;
  • פסיכיאטר ילדים;
  • מומחה להפרעות בתקשורת;
  • רופא ילדים בעל מומחיות בהתפתחות הילד;
  • פיזיותרפיסט;
  • מורה או גננת בתחום החינוך המיוחד.

כפי שהוסבר קודם לכן, האבחון של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי אינו תהליך קצר והוא כולל הערכות ומבחנים רבים. ברוב המקרים, הילד והקרובים לו ישתתפו באבחון, באמצעות מספר אמצעים:

  • ראיונות עם ההורים וקבלת מידע מפורט על ההיסטוריה המשפחתית וההתפתחותית של הילד.
  • ראיונות עם הילד וביצוע אבחונים המודדים מיומנויות שונות הקשורות להפרעות על הספקטרום.
  • איסוף מידע על הילד מרופא המשפחה, הצוות בגן הילדים או בית הספר וכן גורמים נוספים שהיו מעורבים בטיפול בילד.
  • תצפיות: מומחים התפתחותיים יצפו בילד במגוון מצבים, למשל משחק או אינטראקציה עם אנשים, על מנת לאתר התנהגויות הקשורות להפרעות על הרצף האוטיסטי.
  • בדיקה גופנית שמטרתה לשלול גורמים פיזיים אפשריים אחרים לתסמינים שמפגין הילד, כגון חירשות, הרעלת עופרת, תסמונת דאון או נוירופיברומטוזיס.
  • מבחנים קוגניטיביים מתוקננים (שעוברים סטנדרטיזציה), שמטרתם לבחון את תפקודו ויכולותיו הקוגניטיביות של הילד ולהשוות אותו לטווח הנורמה עבור ילדים בני גילו ומינו.
  • מבחני כישורים בתחום המוטוריקה הגסה והעדינה.

אבחון  מבוגרים

לעיתים, אנשים המצויים על הרצף האוטיסטי יגדלו מבלי שמצבם יזוהה ויאובחן. עם זאת, אף פעם לא מאוחר מדי לעבור אבחון. על אף חשש מסוים מפני תיוג, לאבחון ההפרעה ישנם יתרונות והוא צפוי לסייע לאנשים המצויים על הרצף להתמודד עם מצבם וכן לבני משפחתם ולגורמים אחרים הקרובים להם להבין את צרכיהם. אבחון בגיל מבוגר מסייע גם לקבל טיפול רפואי מתאים וכן הטבות שונות שמעניקה המדינה, כגון גמלת נכות מטעם הביטוח הלאומי.

כאשר ישנו חשד כי אדם בגיר מצוי על הספקטרום האוטיסטי, רופא המשפחה שלו יכול להפנותו לפסיכיאטר או פסיכולוג קליני, לשם ביצוע אבחון.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום