בריאות הנפש

אילמות סלקטיבית

עזרו לנו לעזור לכם, השאירו פרטים או התקשרו עכשיו!

לא פשוט לראות את אחד מהילדים שלנו מתקשה ברקמת קשרים חברתיים. שאין לנו את הכלים והידע לעזור לילד שלנו להתחבר לילדים אחרים בקלות יותר. ברוב המקרים מדובר בהליך התפתחותי רגיל לחלוטין וכפי מה שמכונה "ביישנות" אולם חלק מאוד קטן מהילדים הללו סובלים מתופעה נדירה שנקראת "אילמות סלקטיבית" שגם עימה אפשר להתמודד.

אז מהי אילמות סלקטיבית?

אילמות סלקטיבית (SM) היא הפרעת חרדה המונעת מילדים לדבר במצבים חברתיים מסוימים, כגון במהלך השיעורים בבית הספר או בפומבי. יחד עם זאת, הם יכולים לדבר בחופשיות בסביבה סגורה של משפחה ובני חברים.

חשוב להבין שכשהאילמות מתרחשת, הילד אינו מסרב לדבר מרצון, אלא ממש אינו מסוגל לדבר, וקופא. עם הזמן, הוא לומד לצפות למצבים המעוררים אילמות ונוקט בכל הצעדים האפשריים על מנת להימנע מהם.

מומחים מאמינים שאילמות סלקטיבית היא פוביה של דיבור. רוב הילדים מתמודדים עם המצב באמצעות תמיכה אוהדת, למרות שהם עשויים להמשיך להיות חרדים במצבים חברתיים.

אם אתם חושדים שאולי הילד שלכם סובל מבעיה של חוסר תקשורת מול הסביבה, כדאי לבדוק ולבחון את הנושא של אילמות סלקטיבית. בכדי להבין את עומקה של ההפרעה ריכזנו עבורכם את המידע הרלוונטי ביותר בתחום.

ילדים המושפעים מאילמות סלקטיבית

זוהי הפרעה נדירה יחסית, המשפיעה על אחד מתוך 150 ילדים. ברוב בתי הספר היסודיים, יש לפחות ילד אחד הסובל מאילמות סלקטיבית. ההפרעה שכיחה יותר בקרב בנות, ילדים באוכלוסיות מיעוט אתניות, או בקרב ילדים למשפחות שהיגרו לאחרונה מארץ הולדתם.

אילמות סלקטיבית מתרחשת בדרך כלל בילדות המוקדמת, ומתגלה לראשונה כשהילד מתחיל לתקשר מחוץ למעגל המשפחתי, למשל כשהוא מתחיל להתרועע עם חברים אחרים או בסביבת בית הספר. ההפרעה עשויה להימשך מספר חודשים, אך אם אינה מטופלת, עשויה להמשיך אל הבגרות.

הגורמים לאילמות סלקטיבית

לא תמיד ברור מה גורם לחלק מהילדים לפתח הפרעה זו, אם כי ידוע שהיא מזוהה עם חרדה. הילד בדרך כלל יורש את הנטייה לחוות חרדה, מבן משפחה אחר.

ילדים רבים חווים מצוקה משמעותית קשה כשהם מופרדים מהוריהם, ומעבירים דאגה זו למבוגרים המנסים למקם אותם במקום חדש. אם הם סובלים מהפרעת דיבור או בעיית שמיעה, הדיבור הופך אצלם למלחיץ יותר.

חלק מהילדים סובלים מבעיות בעיבוד מידע חושי, כגון רעש חזק או במצבים בהם קיימים המונים שדוחפים, במצב המכונה ליקוי באינטגרציה החושית, הגורם להם "להיסגר" ולא להיות מסוגלים לדבר כשהם חווים "מום" בסביבה המונית. לא קיימות ראיות מדעיות המצביעות על העובדה לפי ילדים עם אילמות סלקטיבית עברו התעללות, הזנחה או טראומה.

זהו סוג של נסיגת דיבור העלול להתפתח להפרעת חרדה כללית יותר בכל הנוגע לתקשורת. טעות נפוצה נוספת היא כי ילד אילם סלקטיבית הוא מניפולטיבי או אוטיסט. לא קיים קשר בין אילמות סלקטיבית לאוטיזם, אם כי שני המצבים עשויים להתרחש באותו ילד.

סימני אילמות סלקטיבית

חלק מהילדים עם הפרעה זו נוטים לסבול אף מפחדים אחרים וחרדות חברתיות, ועשויים לחוות בעיות נוספות הקשורות לדיבור ושפה. הם עשויים שלא להיות מסוגלים ליצור קשר עין ומפגינים את התסמינים הבאים:

  • עצבנות.
  • מבוכה ותחושה לא נוחה במצבים חברתיים.
  • ביישנות והסתגרות מוגזמת, בשל הפחד שיהיה עליהם לדבר.
  • רצינות.
  • עקשנות או אגרסיביות, התקפי זעם בחזרה הביתה מבית הספר.
  • קיפאון וחוסר הבעה בזמנים בהם אינם מסוגלים לדבר.

ילדים הסובלים מאילמות סלקטיבית עשויים ליצור קשר באמצעות מחוות, למשל הנהון או טלטול ראשם על מנת להעביר את המסר שלהם. הם עשויים להתמודד באמצעות תגובה של מילה או שתיים, או לדבר בקול שונה, כגון בלחש.

קבלת אבחון

אם ההורים חושדים שהילד סובל מאילמות סלקטיבית, עליהם לקבל אבחנה רשמית של קלינאית תקשורת ושפה מוסמכת. ילדים בוגרים יותר זקוקים גם לאבחון פסיכולוגי חינוכי. בתחילה מדבר המטפל עם ההורים ללא הילד, כך שיוכלו לתקשר בחופשיות את דאגותיהם לגבי התפתחות הילד או התנהגותו.

המטפל מברר אם קיימות הפרעות חרדה במשפחה, ואם קיים משהו בחיי הילד הגורם לו למצוקה משמעותית, כגון גירושין או קושי בלימוד שפה שנייה. הוא בוחן מאפיינים התנהגותיים של הילד, ואת ההיסטוריה הרפואית המלאה שלו.

אילמות סלקטיבית חייבת להיות מאובחנת בהתאם להנחיות פרטניות המבוססות על תצפיות הכוללות:

  • הילד אינו מדבר במצבים פרטניים, כגון במהלך שיעורים או בפומבי.
  • הילד יכול לדבר רגיל במקרים בהם הוא חש בנוח, כגון בבית.
  • חוסר יכולתו לדבר מפריע ליכולתו לתפקד במקומות בהם הוא חווה אילמות סלקטיבית.
  • ההפרעה נמשכת כבר חודשיים לפחות.
  • חוסר יכולתו לדבר אינו מוסבר טוב יותר באמצעות התנהגות אחרת, כגון הפרעה נפשית או ליקוי דיבור.

טיפול. יעילות הטיפול תלויה במשך הזמן שהילד סובל מההפרעה; ואם הוא חווה קשיי תקשורת, למידה או חרדות אחרות. עם הטיפול המתאים, רוב הילדים מתגברים על אילמות סלקטיבית. הטיפול אינו מתמקד בדיבור עצמו, אלא בהפחתת החרדה ממנה סובל הילד. שיטות הטיפול היעילות ביותר הן טיפול התנהגותי וטיפול התנהגותי קוגניטיבי, המסייעים לילד להתגבר על חרדותיו.

עינת גורן: יועצת מקצועית

עינת גורן: יועצת מקצועית

עינת גורן, מייסדת ומנהלת המרכז לטיפול בבריאות הנפש. משתתפת בהרצאות, מלווה השתלמויות, מנהלת סדנאות ופעילה בפורומים מקצועיים

אודותינו

מענה – ייעוץ הכוונה והפניה למומחים – מרכז מידע בכל הקשור בהתמודדות עם קשיים, משברים, בעיות חברתיות ועוד. באתר תמצאו מגוון מקצועי ורחב של מאמרים בנושא בריאות הנפש, מחלות נפש, טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי ומידע מקיף אודות מצבים נפשיים שונים. אתם מוזמנים בכל עת לפנות לאחד המומחים שלנו על מנת לקבל מידע נוסף!

באתר מענה תוכלו לקבל את כל המידע הדרוש לכם בקלות ובמהירות, בין אם אתם מחפשים מטפל זוגי, פסיכולוג או פסיכיאטר, או שברצונכם לקרוא בצורה מעמיקה אודות מחלות נפש שונות, מצבים נפשיים קיצוניים – כיצד מאבחנים אותם ואילו אפשרויות טיפול קיימות?

התקשרו עכשיו!