התנהגות אימפולסיבית

אימפולסיביותאימפולסיביות היא התנהגות פזיזה, ללא התחשבות בתוצאותיה. רובנו נהגנו לא פעם באופן אימפולסיבי – יצאנו לבלות למרות שהיינו אמורים ללמוד, צפרנו לפעמים למכוניות שהיו לפנינו ולא נסעו כשהתחלף הרמזור לירוק ועוד. גם אם קל מאד לזהות דוגמאות של אימפולסיביות, קשה מאד להגדיר במדויק את המונח.

בנוסף, קשה גם להעריך מהן ההתנהגויות האימפולסיביות שנחשבות למקובלות מבחינה חברתית ומהן ההתנהגויות שאינן נחשבות למקובלות מבחינה חברתית. ישנן חברות שמעודדות יותר התנהגות אימפולסיבית וישנן חברות בהן התנהגות זו לחלוטין אינה מקובלת.

ממצאים מצביעים על כך שהחלק הפרה-פרונטלי של הקורטקס קשור לאימפולסיביות. חלק זה ממונה על הכוונה לבצע התנהגות ספציפית, החלפה בין התנהגות מסוימת והתנהגות אחרת ומניעת תגובות שאינן הולמות.

אם כן, כולנו אימפולסיביים לעיתים. במקרים קיצוניים יותר, אימפולסיביות עומדת בבסיס של  הפרעות כדוגמת הפרעת קשב וריכוז, שימוש בחומרים אסורים, הפרעה דו-קוטבית, הפרעת אישיות אנטי-חברתית, הפרעת אישיות גבולית, קלפטומניה, הימורים פתלוגיים, פירומאניה וטריכוטילומניה (הפרעה המתאפיינת במשיכת שיער ומערבת בעיקר אימפולסיביות מוטורית).

תיאוריות הקשורות לאימפולסיביות

אימפולסיביות תפקודית ואימפולסיביות בלתי תפקודית

אימפולסיביות בלתי תפקודית מתאפיינת בהתנהגות ללא מחשבה קודמת ואילו אימפולסיביות תפקודית מערבת מחשבה במידה שישנו רווח מהמצב. נראה ששני סוגי האימפולסיביות אינם קשורים זה לזה.

רעיון מעניין שעולה מהפרדה לשני סוגי האימפולסיביות הוא שאימפולסיביות איננה בהכרח דבר שלילי, לעיתים היא דווקא תורמת לנו. כאן גם ניתן לקשור בינה לבין מנגנון "הילחם או ברח" (אליו התווסף בשנים האחרונות גם משתנה נוסף – קפיאה במקום). למשל, אם ישנו מצב שמאיים עלינו (בממלכת הטבע לדוגמא, כאשר מגיעה חיה חזקה לטרוף חיה חלשה יותר), ברור שלעיתים קפיאה במקום איננה הפיתרון האידיאלי. כדאי לברוח ממצב של סכנה, כך שבמקרה זה האימפולסיביות דווקא משרתת את הצרכים שלנו.

תיאורית הידלדלות האגו

תיאוריה הידלדלות האגו מתייחסת לניסיון לשנות תגובות על מנת להתאימן לערכים ולציפיות חברתיות מסוימות שישרתו מטרות לטווח ארוך. ישנה יכולת מוגבלת לעסוק בפעילויות המערבות שליטה עצמית וכאשר יכולת זאת מידלדלת, רמת השליטה העצמית תפחת.

אם כן, באותה צורה שבה התעמלות מחזקת את השרירים, ביטוי של שליטה עצמית באופן תדיר משפר את כוח הרצון. מאמצים ממוקדים לשלוט בהתנהגות בתחום מסוים, יוצרת שיפור גם בהתנהגויות בתחומי חיים אחרים. בעזרת אימון, נוצרות גם רזרבות חדשות של התנהגויות הקשורות לשליטה עצמית, כך שאם נוצרת הידלדלות, אפשר לפנות לרזרבות אלה.

שליטה מונעת

שליטה מונעת עוסקת ביכולת למנוע תגובה מתבקשת. התיאוריה מתיחסת לכך שלאנשים אימפולסיביים יש חסך ביכולת למנוע תגובה. שליטה מונעת מורכבת ממספר מבנים המתקשרים לסוגי פסיכופתלוגיות שונים. להלן מובאים המבנים הללו:

  • מניעה תפקודית  – דיכוי של גירוי היוצר תגובה מפריעה, כך שהאדם יוכל להשלים את התגובה המרכזית.
  • מניעה קוגניטיבית – דיכוי  של מחשבות בלתי רצויות כדי להגן על המשאבים הקשורים להקשבה ומיקוד.
  • מניעה התנהגותית – דיכוי התגובה המתבקשת.
  • מניעה מוטיבציונית – מניעה של תגובה אל מול קודים של ענישה.

תהליכים אוטומטיים לעומת תהליכים מבוקרים

תיאורית התהליך הדואלי גורסת שתהליכים מנטליים נכללים בשתי קטגוריות נפרדות: אוטומטיות ונשלטות. קטגוריות אלה עומדות בבסיסן של התנהגויות אימפולסיביות. לתהליכים אוטומטיים יש ארבעה מאפיינים עיקריים – הם מתרחשים ללא החלטה מודעת, עלות ההחלטה נמוכה מאד מבחינת משאבים מנטליים, הם בלתי ניתנים לעצירה והם מתרחשים ללא מחשבה מודעת של האדם שעושה אותם. תהליכים מבוקרים הם הפוכים באופיים מבחינת המאפיינים שלהם.

טיפול בהפרעות ספציפיות הקשורות באימפולסיביות

טיפול בהפרעות שמתקשרות להתנהגות אימפולסיבית כרוכות בטיפול תרופתי. השיטה המקובלת ביותר לטיפול בהפרעת קשב וריכוז היא ריטלין, תרופה בעלת השפעה מרגיעה המגבירה את יכולת התפקוד האקדמית וכן את השליטה בתוקפנות. ישנם בעלי מקצוע שהעלו הסתייגויות לגבי ההשפעות ארוכות הטווח של ריטלין, למרות שאף אחת מהסיבות המוצעות כשלעצמה לא קיבלה תמיכה עקבית.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום