אכילה רגשית – מהי?

אכילה רגשית היא מונח שבא להבחין בין אכילה לצורך סיפוק הצרכים הפיזיים, כלומר לצורך השבעת הרעב, לבין אכילה לצורך סיפוק הצרכים הרגשיים. באופן עקרוני, לא מדובר על מונח מקצועי או על הפרעה פסיכיאטרית של ממש, אלא בדפוס אכילה רווח ונפוץ מאוד, שבדרך כלל גורם להשמנה, על רקע האכילה שלא בהתאם לצרכי הגוף. כך לדוגמה ישנם האוכלים בתגובה לסיטואציה שבה חשו נבגדים, אחרים אוכלים על מנת להקהות תחושות של כעס או זעם, ישנם האוכלים ביתר כשהם עצובים וכן הלאה והלאה.

כיצד מתפתחת אכילה רגשית?

כולנו באנו לעולם עם מנגנון מושלם לוויסות הרעב והשובע. עם זאת, מנגנון זה מופרע בשלב מאוד מוקדם בחיינו. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהורים רבים עושים שימוש באוכל לצורך הרגעת הילדים שלהם, כפיצוי, כפרס ולעתים אף כעונש. חלק ניכר מהאינטראקציות עם המטפל העיקרי בשלבי החיים המוקדמים נסובות סביב הארוחות וההאכלה וכך אנו לומדים כי האוכל משמש אותנו ליותר מסיפוק הצרכים הפיזיים.

כמבוגרים, במקרים רבים מאוד האוכל הופך למעין פיצוי על חסכים או כאבים רגשיים, אך לרוע המזל, בדומה למנגנוני פיצוי רבים המתפתחים באופן טבעי, גם האכילה הרגשית אינה יעילה במיוחד ואינה תורמת באמת להשקטת הסערה הנפשית. עם זאת, היא מסוגלת לספק נחמה מסוימת, החולפת תוך זמן קצר יחסית. במקרים רבים מאוד נוצר מעגל קסמים הרסני שבו הנטייה לאכילה רגשית גורמת להשמנה ועל רקע ההשמנה, מתרחשת אכילת יתר ולעיתים אף אכילה כפייתית, המובילה בתורה להשמנה נוספת וכן הלאה והלאה.

באילו מצבים מדובר באכילה רגשית?

להלן חמש סיבות שכיחות לאכילה רגשית:

• אכילה רגשית מתוך שעמום – אנשים רבים אוכלים פשוט כדי להפיג את השעמום שהם חשים.
• אכילה רגשית להפגת המתח – אחד האמצעים הזמינים ביותר להפגת מתחים הוא האוכל.
• תחושות בדידות – ישנם רבים הרואים את האוכל כחבר, שתמיד נמצא שם עבורם כדי לנחם ולהרגיע.
• רגשות עוצמתיים – האוכל מסייע לרבים להתמודד עם רגשות קשים שלא פשוט לשאת או לעכל. הכוונה היא למשל לעצבות גדולה, כעסים ופחדים.
• הרגשה של חסך או חוסר – מאחר והאוכל ממלא אותנו פיזית, לא אחת מתברר כי האכילה הרגשית באה למלא את החלל הרגשי או לפתור את תחושת הריקנות.

אכילה רגשית ודרכי טיפול מוכרות

ישנן גישות טיפול רבות למצבי אכילה רגשית ומגוונות המנסות להציע פתרונות לאכילה הרגשית, כשבין היתר מדובר על שיטות הוליסטיות כמו לדוגמה נטורופתיה או הומאופתיה, אך ישנן גם שיטות מערביות קונבנציונאליות המנסות להתמודד עם התופעה כמו לדוגמה טיפול קוגניטיבי התנהגותי או טיפול פסיכודינמי. להלן כמה אלמנטים שניתן למצוא בכל הגישות:

• זיהוי הקשיים – המטפל ינסה לעורר את תשומת לבו של המטופל לסיטואציות בהן הוא פונה לאכילה בשביל לפתור קשיים רגשיים. במקרים רבים שלב זה יימשך לא מעט זמן, שכן בחלק ניכר מהמקרים האכילה הרגשית מתבצעת בהיסח הדעת.
• מציאת אלטרנטיבות – עד שניתן יהיה לפתור את המצוקות עמן מתמודד המטופל, יהיה צורך למצוא חלופות ואלטרנטיבות לאכילה הרגשית. במקרים מסוימים יומלץ למטופל להכין מראש מזונות דלי קלוריות, אך הדרך הטובה יותר היא להחליף את האכילה בפעילות גופנית או בכתיבה למשל.
• טיפול במצוקות – מאחר והאכילה באה לפתור את המצוקה הרגשית שבה נתון המטופל, הרי שיש במהלך הטיפול לפנות גם למצוקות ולנסות לפתור אותן.
• סדר ארוחות קבוע – חשוב ביותר לסגל למטופל סדר ארוחות קבוע. בצורה זו יוכל לדאוג לכך שלא יחווה רעב בלתי נשלט ובנוסף לכך, בצורה כזו ניתן יהיה לזהות בקלות רבה יותר את המצבים בהם הוא פונה לאכילה רגשית.