מענה – היחידה לבריאות הנפש

אלטרולט

אלטרולטאלטרולט (בלעז – Elatro), הידועה גם בשם אלטרול, אמיטריפטילין או טריפטל, הינה למעשה תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטריציקליות.

תרופה זו נמצאה גם יעילה לטיפול בהרטבת לילה, כאבים כרוניים, כאבים ממקורות עצביים, טיפול בחרדה (בעיקר בילדים), ובמצבים שונים של הפרעות דחק פוסט טראומטיות (PTSD).

התרופה מגיעה בתצורת טבליות, ונדרש מרשם רפואי על מנת לרכוש אותה. היא כלולה בסל הבריאות. היא משפרת את התיאבון, מעלה את יכולת התפקוד, ממריצה ומייצרת תחושת מוטיבציה במטופל. עם זאת, זוהי תרופה עם תופעות לוואי חריפות, אזהרות והתוויות אשר יש להכיר מקרוב, ואין להשתמש בה ללא רופא מטפל המלווה את הטיפול.

שימוש וטיפול בתרופת אלטרולט

תרופה זו אינה מיועדת לטיפול בילדים מתחת לגיל 12. עם זאת, בקשישים היא מאושרת לטיפול אך כנראה שבמינון מופחת. בקרב האוכלוסייה המבוגרת, תרופה זו עלולה להרדים ולהרגיע וכן היא בעלת השפעות אנטיכולינרגיות, משום כך ייתכן מצב של לחץ דם נמוך והיפונתרמיה, או הדרדרות קוגניטיבית והשפעה שלילית על קצב הלב. משום כך, בעוד הטיפול אפשרי בקרב קשישים, ייתכן ועדיף למצוא חלופה יעילה יותר.

את התרופה נוטלים בין פעם לארבע פעמים ביום, על פי הנחיות הרופא, כאשר המינון נקבע על פי גיל המטופל, משקלו, תסמיניו וייעוד הטיפול. השפעתה של התרופה יכולה לקחת מעט זמן, לעיתים 3 עד 4 שבועות עד אשר תיתן את השפעתה המהותית במקרי דיכאון.

בשל השפעותיה של תרופה זו, יש להישקל לעיתים קרובות ולבחון שינויים במשקל. התרופה עלולה להשפיע על התיאבון, ולהוביל לעלייה ניכרת במשקל. כמו כן, בשל תסמינים של יובש בפה אשר שכיחים מאוד בשימוש תרופה זו, יש להקפיד ולשתות לעיתים קרובות.

התרופה אסורה לשימוש בהיריון, מאחר והיא עלולה לגרום לתסמיני גמילה אצל התינוק. השימוש בתרופה זו במהלך היריון מתאפשר רק בהינתן מעקב צמוד של רופא מטפל, ותוך יידוע מלא של כלל הצוות הטיפולי בנוגע לאפשרות תסמיני הגמילה בילוד.

גם בהנקה, תרופה זו אינה מומלצת לשימוש. בעוד ריכוזה בחלב האם הינו נמוך, תינוקות עד גיל חודשיים או פגים עלולים להיות מושפעים באופן ניכר מן התרופה. על כן, רצוי ליטול את התרופה בסיום ההנקה, אן בכלל, ולהיוועץ ברופא המטפל באשר לשימוש זה. בכל מקרה בו הוחלט להשתמש באלטרולט בזמן הנקה, יש לוודא כי אין השפעות לוואי (בעיקר ישנוניות) על התינוק. במקרה זה, יש לעדכן באופן מידי את הרופא המטפל, בעיקר במצבים של ישנוניות יתר.

אזהרות והתוויות במהלך השימוש בתרופת אלטרולט

אין לשלב תרופה זו עם שתיית אלכוהול. השפעתו של האלכוהול עלולה להגביר את השפעתה המדכאת של התרופה על מערכת העצבים, ובכך להוביל לתסמינים חמורים.

באשר לנהיגה, תרופה זו עלולה לפגוע בערנות המשתמש ואף להוביל לראייה מטושטשת. נהיגה מותרת רק לאחר שוודאו כי תסמינים אלו אינם נוכחים, וגם אז מומלץ כי אדם אחר ינהג ברכב, למשנה זהירות.

אין להשתמש בחוסמי מונואמינאוקסדיז במקביל לתרופה זו, ואם היה שימוש בתרופות מסוג זה טרם תחילת הטיפול – יש להמתין תקופה של כשבועיים טרם התחלת הטיפול באלטרולט. כמו כן, אין להשתמש במקרים של רגישות למרכיבי התרופה, במצבים של החלמה לאחר אירועים שונים של התקפי לב, או אם קיים מצב של נטילת פרפולסיד.

במקרים של אצירת שתן, ערמונית מוגדלת, בעיות ראייה, ירידה בפעילות העיכול, וכדומה – יש לפנות לרופא המטפל. כמו כן, בקרב מטופלים אשר סובלים ממחלת לב, סכרת, ליקויי כבד, אי-ספיקת כליות תרופה זו עלולה להוביל לבעיות שונות, ויש לשקול את הטיפול בה.

תרופה זו אינה מיועדת לטיפול במצבים של הפרעה דו-קוטבית, ועלולה לייצר בעיות במקרים של פרכוסים, תפקוד פגום של בלוטת התריס, או בעיות שונות הקשורות במערכת הדם.

תופעות לוואי בעקבות שימוש באלטרולט

בעוד תרופה זו מותרת לשימוש בקרב ילדים ונערים, בגילאים הצעירים יותר ייתכנו מצבים של הגברת המחשבות האובדניות עד לכדי ניסיונות מימוש ואפילו אלימות. בשל כך, יש להיות במעקב צמוד אחר המטופל, לבחון שינויים במצב רוחו, התנהגותו או כל הופעה של החמרה. יש לעדכן את הרופא המטפל באופן מידי על כל תופעת לוואי מסוג זה.

מאחר ותרופה זו עלולה ליצור מצב של תלות, ולכן גם מצב של התמכרות לה, הפסקת הטיפול חייבת להיעשות באופן מדורג על מנת למנוע תסמיני גמילה. תסמינים אלו ייתכנו גם במצב של הפסקת טיפול מוסדרת, והם כוללים הזעה, רעדים, בחילות, כאבי ראש, וכדומה.

בין תופעות הלוואי הנפוצות של האלטרולט נכללות פריחות אלרגיות ורגישות בעור, נשירת שיער, מטבוליזם לא מסודר, עלייה במשקל, יובש בפה, בחילות והקעות, טעמים מוזרים בפה, שלשול, לשון שחורה, אצירת שתן, נימול, ישנוניות, עייפות, רעד, חולשה, ראייה מטושטשת, הרחבת אישונים, טנטון, ועוד.

במקרים נדירים ייתכנו תסמונת נוירולפטית ממאירה, סינדרום סרוטונין, ותסמיני הגמילה שהוזכרו לעיל.

באשר לשילוב בין-תרופתי, יש להקפיד על כל שילוב עם תרופות נוגדות דיכאון אחרות, אנטיכולינרגיות, ברביטורטים, אנטיאפילפטים, ריפמפיצין, חוסמי תעלות סידן, סימטידין, תרופות אנטי-פסיכוטיות, תרופות המאריכות את מרווח Q-T, וכדומה. בכל מקרה של טיפול תרופתי מקביל, יש לפנות לרופא המטפל וליידע אותו על נטילת התרופות הנוספות, על מנת לוודא כי אין בעיה בשילוב תרופתי זה.

כמו כן, בשלב רגישותה של תרופה זו, יש לקרוא את העלון לצרכן באדיקות, ליידע את הרופא המטפל על כל שינוי או תופעת לוואי חמורה או לא צפויה, ולהיוועץ עם הרופא המטפל בכל עניין אישי בריאותי טרם תחילת הטיפול.

Exit mobile version