אשפוז לבריאות הנפש

אשפוז לבריאות הנפשלפי נתונים שפורסמו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בשנת 2005, כ-12% מכלל בני ה-21 ומעלה בישראל סבלו אי פעם מתסמינים של הפרעת רגש או הפרעת חרדה. מנתונים שפורסמו על ידי משרד הבריאות בשנת 2013, מספרם של הסובלים ממחלות או הפרעות נפשיות בישראל הוא כ-250,000. יש לשים לב שהנתונים הללו אינם כוללים את מספר הילדים הלוקים במחלות נפש בישראל.

על אף זאת, נמצא במחקרים שנערכו בנושא כי מרבית האנשים שזקוקים לשירותי בריאות הנפש בישראל אינם פונים לקבלת טיפול. אמנם רוב האנשים הסובלים ממחלה הקשורה לבריאות הנפש לא יזדקקו להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי או במרכז טיפולי אחר, ישנם כאלה שזקוקים לסביבה שהאשפוז מקנה, על מנת שניתן יהיה לנטר את מצבם ולאבחן בצורה מדויקת את צרכיהם, להתאים להם טיפול תרופתי ולייצב אותם במידה מספקת, על מנת שיוכלו להמשיך ולהיות מטופלים בביתם, בקהילה.

מתי זקוק אדם לאשפוז במחלקות לבריאות הנפש?

אם אתם, או אדם הקרוב אליכם, שוקלים את האפשרות של אשפוז, עליכם לחשוב על כך כאמצעי לצורך הקלת המתחים היומיומיים והסרת האחריות השגרתית למשך פרק זמן קצר, שבמהלכו תוכלו להתמקד בהחלמה ממשבר בתחום בריאות הנפש.

המצבים הקלאסיים שבהם נהוג לפנות לאשפוז בתחום בריאות הנפש הינם:

  • כאשר אדם מביע מחשבות אובדניות או מאיים לפגוע בעצמו או באחרים.
  • כאשר אדם רואה או שומע דברים שאינם קיימים במציאות (הזיות).
  • כאשר אדם מאמין בדברים שאינם מציאותיים ונכונים (אשליות).
  • כאשר אדם זקוק לטיפול מיוחד, שלא ניתן להעניק במסגרת קהילתית או בבית (למשל טיפול בנזעי חשמל).
  • כאשר האדם עושה שימוש לרעה באלכוהול או סמים אחרים.
  • אם האדם לא אכל או ישן במשך מספר ימים.
  • כאשר האדם אינו מסוגל לטפל בעצמו או בבני משפחתו (למשל ילדיו הקטנים), אינו מסוגל לצאת מהמיטה, להתקלח או להתלבש.
  • כאשר אדם ניסה תוכנית טיפול הכוללת טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי ותמיכה נוספת והוא עדיין חווה תסמינים המקשים עליו.
  • כאשר אדם זקוק לשינוי משמעותי בתוכנית הטיפול התרופתית שלו ולשם כך עליו להיות תחת השגחה רפואית צמודה.

כיצד ניתן לשכנע אדם הקרוב אלינו להתאשפז מרצונו?

אמנם, עדיף שאדם הזקוק לאשפוז למטרות של בריאות הנפש יבקש סיוע בעצמו, אבל לעיתים הוא יזדקק לסיוע של בן משפחה או קרוב אחר, אשר יפעילו את שיקול דעתם עבורו. מספר פעולות שמומלץ לעשות, אם אנו מעוניינים לשכנע אדם היקר לנו להתאשפז מרצונו:

  • לשוחח עמו לגבי התנהגותו ולהסביר לו שמסגרת האשפוז עשויה להיות המקום הטוב ביותר עבורו בשלב זה.
  • להסביר לו שהאשפוז נועד ליצור סביבה בטוחה, על מנת לאפשר לתסמינים החמורים שהוא סובל מהם לחלוף ובכדי לכוונן ולדייק את הטיפול התרופתי שהוא נוטל.
  • חשוב לזכור – זהו לא עונש ולא סיבה לחוש בושה. בכל מקרה, ניתן להרגיע ולהסביר שאף אחד מחוץ למשפחה לא צריך לדעת על האשפוז.
  • נסו להסביר לו שבית החולים הוא מקום בטוח, שבו אדם יכול להתחיל להתחזק ולשפר את מצבו.
  • נסו להסביר לו שקבלת עזרה אינה הודאה בכישלון. הפרעה במצב הרוח היא מחלה, המצריכה טיפול ככל המחלות, ממש כמו סוכרת או מחלת לב.
  • חשוב כי במהלך השיחה עם הקרוב אליכם תישארו רגועים, תדברו באיטיות ובקול בטוח.
  • התקשרו לבית החולים ובררו מהם סדרי הקבלה והאשפוז, מדיניות הטיפול ועוד. ככל שיהיה יותר מידע בידיכם, כך אתם והקרוב אליכם תחושו בטוחים יותר בהחלטתכם.

מה ניתן לעשות אם לא הצלחנו להגיע להסכמה לגבי האשפוז?

אם לא הצלחנו לשכנע את הקרוב אלינו לפנות לאשפוז מרצונו, ישנה אפשרות לבקש מהפסיכיאטר המחוזי להורות על אשפוזו בכפייה, לפי חוק טיפול בחולי נפש.

לשם כך, על הפסיכיאטר המחוזי לבדוק את אותו אדם ולהשתכנע שמתקיימים כל התנאים הבאים:

  1. המטופל חולה וכתוצאה מכך, נפגם במידה ניכרת כושר שיפוטו או כושרו לביקורת המציאות;
  2. המטופל עלול לסכן את עצמו או את הזולת סיכון פיזי מיידי;
  3. המטופל סירב להיבדק על ידי פסיכיאטר.

לאחר מכן, הפסיכיאטר המחוזי רשאי להורות בכתב על הבאת החולה לאשפוז בכפייה. לפי חוק לטיפול בחולי נפש, תקופת האשפוז הראשונית לא תעלה על שבעה ימים. לפי בקשה כתובה מטעם מנהל בית החולים, רשאי הפסיכיאטר המחוזי להאריך את תקופת האשפוז בשבעה ימים נוספים. לאחר מכן, ככל שיהיה בכך צורך, תקופת האשפוז בכפייה תוארך על ידי ועדה פסיכיאטרית, לפי התנאים הקבועים בחוק.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום