ביבליותרפיה היא טכניקת טיפול השייכת לתחום הטיפול באמנויות, תחום שעם השנים הולך ומתפשט בארץ ובעולם, ואף תופס נתחים מהטיפול הפסיכולוגי הקלאסי.
הביבליותרפיה היא טיפול נפשי באמצעות ספרות (ביבלו= ספר, תרפיה= טיפול). היא כוללת קריאה עצמית או מודרכת ולעתים גם כתיבה, אך משלבת גם שיחות והתייחסות בעל פה אל החוויות שהטקסט מעלה במטופל ואל נושאים העולים במהלך הפגישות.
הטיפול נעשה על ידי ביבליותרפיסטים מוסמכים, שלמדו לימודי ביבלותרפיה ועברו הכשרה מעשית. לעתים גם עובדים סוציאליים, פסיכולוגים או אנשי חינוך משתמשים בכלים מתחום הביבליותרפיה במהלך עבודתם.
הטיפול מתאים לילדים הסובלים מחרדה או דיכאון, לבני נוער ולמבוגרים שחווים מצבי לחץ וקשיים רגשיים או חברתיים. הוא מתאים גם לכל מי שמעוניין להתקדם בתחומים מסוימים או שמחפש כלי להתפתחות אישית משמעותית ולצמיחה.
מטרות הטיפול
הביבליותרפיה אמורה לסייע למטופל להתגבר על קשיים ולעודד דפוסי חשיבה והתנהגות חיוביים.
באופן ספציפי היא מסייעת:
- לחזק את הבטחון העצמי
- לאפשר למטופל להגיע לתחושות בלתי מודעות או מודחקות ולקבל אותן
- להגיע לתובנות חדשות ויצירתיות לגבי עצמו ולגבי סביבתו
- לספק למטופל תמיכה רגשית והכלה
- לעזור בהתמודדות עם קשיים ובפתרון קונפליקטים בצורה יצירתית
- לסייע בהתמודדות עם מצבי לחץ וחרדה
הטקסט כטיפול
הטקסטים הם כלי טיפולי שמסייע ליצירת קשר בין המטפל למטופל, והם מאפשרים דרך עקיפה לבוא במגע עם רגשות בלתי מודעים ועם תכנים קשים ומאיימים.
הביבליותרפיה, בדומה לשיטות טיפול אחרות ובכללן פסיכותרפיה, מאמינה כי רגשות נסתרים אלה הם לרוב המקור לבעיות הנגלות על פני השטח ומתבטאות בהתנהגות לא מותאמת. ההכרה ברגשות של תוקפנות, חרדה, כעס וכו' יכולה לסייע להבנת ההתנהגות והקשיים היומיומיים, לקבלה עצמית ולשינוי הדפוסים הבעייתיים.
איזה טקסטים משמשים בטיפול?
ביבליותרפיסטים משתמשים בטקסטים מסוגים שונים: סיפורים, שירים, אגדות, מחזות, סרטים ועוד. יש מקום ליצירתיות רבה לגבי סוג הטקסט ואופן השימוש בו.
לעתים המטופל הוא שמביא טקסטים לטיפול, למשל שיר או סיפור שנגע ללבו, טקסט אהוב מהילדות או טקסט שהוא חוזר אליו שוב ושוב. כמובן לכל בחירה כזו יש משמעות והיא מלמדת על הצרכים, הרצונות או התחושות של המטופל ומסייעת למטפל להעמיק את ההיכרות עמו.
באחדים מן מהטיפולים המטופל והמטפל קוראים ביחד יצירה מסוימת. לעתים המטפל או הורה שנוכח בטיפול- בטיפול בילדים- מקריא את הטקסט בקול רם. בפעמים אחרות המטופל כותב בזמן הטיפול או לקראתו, או שהמטפל כותב את מילותיו (בעיקר בטיפול בילדים).
כך או כך, הטקסט משמש אמצעי מתווך בין המטופל למטפל, כשתהליכי הקריאה והכתיבה מסייעים להיווצרות מרחב תומך ומאפשר ולקידום הדיאלוג הטיפולי.
לרוב הטקסטים יעסקו בדילמות רגשיות, ובמצבים מורכבים העוברים על הגיבור. לכל טקסט- אם שנקרא ואם שנכתב- ישנה משמעות שנוגעת בחיים האמיתיים, אך עוברת דרך "מסננת" הספרות והבדיון.
הטקסט נתפס כמרחב יצירתי שבו יכול המטופל לשחק, לשנות וליצור סיפור משלו. הטקסט משקף עבורו חוויות מוכרות, גם אם בצורה קצת שונה, ומעורר בו קשת של רגשות ותכנים בלתי מודעים. באמצעות הסיפור או השיר, המטופל יכול להתמודד עם התכנים הללו בצורה עקיפה ומותאמת.
הטקסט מאפשר לעקוף את הרציונל ואת חוויות היומיום באמצעות שימוש בעולם הספרות, שמשקף מציאות אך נמצא בתחום הבטוח של הבדיון.
הדמות הסיפורית- אחד הגיבורים- מאפשרת למטופל להשליך עליה את רגשותיו ולהיעזר בנסיון שהיא עוברת ביצירה הספרותית כדי להכיר את עצמו יותר טוב או כדי ללמוד על דרכי פתרון והתמודדות אפשריות. כך דרך הגיבור והטקסט- המטופל מגיע לעצמו.
