גיל ההתבגרות הוא גיל נפלא: 
מתחילים להרגיש מבוגרים, אך עוד נהנים מפריבילגיות הילדות. הוא מאופיין בגילויים חדשים ומרגשים: אהבה ראשונה, התנסות מינית ראשונה, רישיון נהיגה, ועוד חלקים מעולם המבוגרים.
אלא שבגיל ההתבגרות יש גם סיכון. הפער שבין ההתפתחות הגופנית להתפתחות הרגשית, בין התלות בהורים לצורך בעצמאות, בין הרצון של המתבגר למצוא את הייחודיות שלו, למרוד, להעיז, להתנסות בחוויות חדשות, לבין התמימות הילדותית וחוסר הידע, יכול להוביל אותו למצבים שבהם הוא עלול לסכן את עצמו.
מאפייני גיל ההתבגרות
גיל ההתבגרות מוגדר כגילאי 12 עד 18. בגיל זה חלים בגוף המתבגר שינויים הורמונאליים וגופניים מהירים ועזים, כחלק מתהליך התבגרות הגוף עד הגיעו לבשלות ובגרות. לשינויים אלה השלכות בעלות עוצמה על התנהגותו של המתבגר ומצב רוחו.
בנוסף חווה המתבגר גם שינויים רגשיים. שינויים אלה הם חלק מתהליך חיפוש וגיבוש הזהות והאישיות שלו. כחלק מתהליך זה, ועל מנת לגבש את אישיותו, ברוב הפעמים הוא חייב לשאול שאלות ולהטיל ספק בעולם שהיה מוכר לו עד כה.
הוא זקוק לתחושה של ייחודיות ונבדלות לעומת הסובבים אותו. צורך זה בייחודיות והטלת ספק יבוא לעתים קרובות לידי ביטוי ב"מרד גיל ההתבגרות". המרד מתבצע כלפי העולם המוכר, הקרוב אך גם הבטוח, הלא הם ההורים או מסגרת בית הספר. אחד המאפיינים הרגשיים הבולטים בגיל זה הוא שינויים קיצוניים במצבי רוח. קבוצת השייכות, הקבוצה החשובה ביותר היא קבוצת החברים.
הסיבות להתדרדרות בני הנוער
ישנם מספר גורמים, ביניהם:
- מצב משפחתי בעייתי: היעדר הורה או הורים, גירושין קשים, עבריינות הורים, מחלות גופניות ומחלות נפש של הורים או אחים, עוני, אלימות במשפחה, משבר.
- חשיפה לסביבה עבריינית: הורים, משפחה או שכונה שיש בהם עבריינות, שימוש בסמים, או זנות
- הזנחה: רגשית או פיזית .
- בעיות של המתבגר עצמו: בעיות בריאות, בעיות נפשיות, קושי חברתי, קושי גופני, קושי לימודי, דימוי עצמי נמוך.
בני נוער בסיכון – תסמינים
סימנים לדוגמא:
- התקפי זעם – מצב רוח ירוד או כעוס בצורה מוגזמת ולאורך זמן, ללא שינוי.
- התחברות לחברים שליליים
- נשירה מלימודים
- התבודדות
- היעדרויות ארוכות מהבית, למשך לילות וימים מבלי שההורים ידעו איפה המתבגר או יוכלו להשיגו.
- כל התנהגות מדאיגה, שונה בצורה חדה ממה שהיה קודם או מהמקובל אצל בני גילו
- הפרעות התנהגות כמו אלימות, אגרסיביות ועוד.
במה עלולים בני נוער לסכן את עצמם?
לצערנו, בני נוער עלולים להגיע למצבי סיכון וסכנה חריפים: מצבים נפשיים קשים עד כדי במקרים קיצוניים רצון ונכונות לשים קץ לחייהם, פגיעה עצמית, התנסות בסמים ואלכוהול, הפרעות אכילה, עבריינות, שוטטות, התנהגות מינית העלולה לסכן אותם, משחקי "אומץ" העלולים להעמידם בסכנה, ביצוע מעשים שעלולים לסכן אותם מתוך רצון להרשים אחרים, ועוד.
טיפול ודרכי התמודדות
הדבר החשוב ביותר הוא כי אדם קרוב המבחין בכך שמתבגר נמצא במצוקה או בסיכון יציע לו עזרה, ויפנה לעזרה מקצועית. ישנם גורמי טיפול רבים, ושיטת טיפול רבות בבני נוער בסיכון. לדוגמא:
- טיפול רגשי לנער או הנערה. שם יוכל לבטא את מצוקותיו, לספר דברים שהוא מתקשה לספר להורים, לקבל חיזוק לדימוי העצמי, והגנה, ולרכוש את הכלים להתמודדות עם קשיים חברתיים.
- טיפול משפחתי מסייע בגישור בין ההורים למתבגר, בהבנת ההורים את נקודת מבטו של המתבגר, בשיפור התקשורת בין ההורים למתבגר. לעתים בטיפול משפחתי ישתתפו גם האחים.
- סוגי טיפול ייחודיים: טיפול באמנות, באמצעות בעלי חיים, בדרמה. לעתים באופן קבוצתי.
- במקרים קשים ומדאיגים חשוב לפנות ולהתייעץ עם גורמים מקצועיים רשמיים: המערכת הפסיכיאטרית או מערכת הרווחה.
חשוב לזכור: בני נוער עלולים להעמיד עצמם בסכנה גבוהה מאד, ואם יש סימני אזהרה חשוב לפנות בהקדם לייעוץ וטיפול על מנת להגן עליהם.
