ההנחה הבסיסית היא שהילדים אמורים לדעת כיצד להסתדר בסיטואציות חברתיות וכיצד למצוא את מקומם באופן טבעי במארג החברתי בקבוצת השווים.
עם זאת, במקרים רבים מספור הילד לא מצליח למצוא את מקומו בקבוצת השווים, מתקשה לרקום קשרים חברתיים ואף סובל מדחייה חברתית. ילדים הסובלים מבעיות חברתיות נושאים משקל כבד על כתפיהם ועלולים לסבול ממגוון רחב של בעיות לא רק בשנות הילדות אלא גם מבעיות שעלולות ללוות אותם בהמשך חייהם הבוגרים.
מה הם הגורמים לבעיות חברתיות אצל ילדים?
ישנו מגוון רחב ביותר של גורמים היכולים להוביל להתפתחות של בעיות חברתיות אצל ילדים. להלן כמה מהם על קצה המזלג:
- שוני אובייקטיבי – ילד שסובל ממראה לא שגרתי, המובחן מהמראה האופייני לשאר הילדים בקבוצת השווים נמצא בסיכון גדול יותר לסבול מבעיות חברתיות בהשוואה לילד שלא סובל ממראה שונה. הכוונה היא למשל לילד חלש במיוחד, ילד שמן או רזה במיוחד, ילד בעל גוון עור שונה ועוד.
- טמפרמנט מולד – כל ילד נולד עם טמפרמנט מסוים שיכול להיות רגוע ונוח מצד אחד או סוער ורוגז מצד שני. ילדים שנולדים עם מזג קשה וסוער, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מתגובות חברתיות של כעס ואף דחייה לא רק מחבריהם לקבוצת השווים אלא גם מהגננת ואף מהוריהם. ילדים אלו נמצאים בסיכון לפתח גישה מסתגרת או אופי תוקפני.
- רגישות יתר – ילדים רבים סובלים מרגישות מוגברת מבחינה רגשית. בעקבות זאת מצבים יומיומיים שגרתיים יכולים להוביל לפגיעה בילד הרגיש ולגרום לו להסתגר ולהתנתק.
- מצבי חיים – ילדים שעברו מצבי חיים קשים כמו למשל גירושי הורים, עוני, מוות של אדם קרוב או שינוי מסוים בחיים שנתפס כדרסטי במיוחד, עלולים לבטא את התחושות הקשות שלהם כלפי חבריהם לקבוצת השווים ובעקבות זאת לספוג דחייה.
- לקויות מולדות – ישנן לקויות מולדות רבות שיכולות להקשות על הילד להשתלב בחברה. בין היתר מדובר על הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, בעיות בוויסות החושי, עיכוב ברכישת שפה, קושי בהבנה של קודים חברתיים ועוד.
- גורמים הוריים – במקרים רבים מתברר כי המקור לבעיות החברתיות נעוץ בהורי הילד. גורמים הוריים יכולים להיות למשל מתן דוגמה שלילית להתנהגות חברתית, הפעלת לחץ הורי מוגזם על הילד, קושי להיפרד מהילד שמשפיע על קשריו החברתיים ועוד.
מה הן דרכי הביטוי של בעיות חברתיות אצל ילדים?
הבעיות החברתיות יכולות לבוא לידי ביטוי בנידוי חברתי, בהימנעות מלהזמין את הילד לאירועים חברתיים, בהימנעות מלשבת לידו, בהימנעות מלהגיע אליו הביתה ועוד. כמו כן ילד הסובל מבעיות חברתיות עלול להפוך למושא ללעג ולצחוק ואף לקורבן למעשי אלימות.
ילדים שסובלים מבעיות חברתיות סובלים משכיחות גבוהה יותר של דיכאון ונטייה להסתגרות וכן בקרב ילדים שלא מקובלים חברתית ישנו סיכוי מוגבר להתפתחות של תוקפנות ואלימות.
בחלק ניכר מהמקרים הדחייה החברתית גורמת לילד להפוך לאגרסיבי יותר וכן הדחייה החברתית עלולה להוביל לפגיעה בהישגים האקדמיים. בטווח הרחוק הדחייה החברתית עלולה להוביל לפגיעה בערך העצמי ולקשיים ביצירת קשרים בין אישיים לרבות קשרים רומנטיים.
כיצד מטפלים בבעיות חברתיות אצל ילדים?
- ראשית חשוב מאוד שההורים לא יתעלמו ממצבו של הילד. הורים רבים נוטים להדחיק את העובדה שילדם לא מקובל מבחינה חברתית ובכך גורמים לו לנזק. יש להכיר בכך שקיימת בעיה שכן עצם ההכרה בסבלו של הילד מהווה מעין צוהר או תקווה לשינוי ולעתיד טוב יותר.
- חשוב מאוד שלא ללחוץ על הילד ליצור קשרים. יש לעודד אותו להשתלב בחברה אך לא להכריח אותו או להפעיל עליו לחץ רב מדי ליצור קשרים חברתיים שכן הפעלה של לחץ רב מדי לרוב גורמת לנזק ומשיגה את התוצאה ההפוכה.
- מומלץ לנסות לסייע לילד ליצור מצבים חברתיים נוחים וחיוביים שיסייעו לו להשתלב בחברה בהתאם לרצונו. כך למשל ניתן לרשום את הילד לחוג מסוים המעניין אותו, לארגן מסיבת פיג'מות או טיול לילדי הכיתה ועוד.
- ניתן בהחלט להתייעץ עם הורים של חברים לגן או לספסל הלימודים. על ידי שיחה אודות הקשיים מהם סובל הילד עם הורים של ילדים הבאים עמו במגע ניתן להציף את הבעיות החברתיות ולטפל בהן. במקרים רבים ילדים קטנים כלל לא שמים לב לכך שהם פוגעים בילד אחר וכלל לא מודעים לכך שבכוחם לסייע לילד הפגוע.
- כמו כן חשוב מאוד לערב את הצוות החינוכי בנוגע לבעיות החברתיות שמהוות את מנת חלקו של הילד. לרוב המורים או הגננות ישנו ניסיון עשיר בטיפול בבעיות חברתיות אך לא תמיד הבעיות הספציפיות הקיימות בכיתה מוכרות לצוות החינוכי.
- במקרים החמורים ביותר מומלץ מאוד לפנות לאיש מקצוע המתמחה בטיפול בילדים כמו למשל יועץ חינוכי, פסיכולוג חינוכי ועוד.