גז צחוק הוא חומר כימי אשר גורם לתחושת אופוריה ומשמש כסם הרגעה בקרב רופאי שיניים, מיילדים ורופאי ילדים. אפשר למצוא אותו גם במנועי מכוניות ובתעשיית המזון.
לרוע המזל, עם השנים גז הצחוק הפך מאמצעי רפואי תמים לסם מסוכן, שנמכר במסיבות ובמקומות בילוי ומביא לתוצאות הרסניות. רק השנה שאיפת גז הצחוק הביאה לשני מקרי מוות מיותרים בארץ ולמקרים נוספים ברחבי העולם.
מהו בעצם גז צחוק?
גז הצחוק הוא חמצן דו- חנקני, כלומר אטום חמצן הקשור לשני אטומי חנקן. זהו חומר חסר צבע וריח, המשמש בתחומים שונים:
- חומר בעירה למנועי אופנועים ומכוניות מירוץ (ידוע בשם "נייטרוס").
- חומר הקצפה המצוי בקצפת, בקרמים על בסיס חלב ובמאפים מסוימים.
כאמור, סם הרגעה בטיפולים לילדים ובטיפולי שיניים. החומר ניתן בריכוז נמוך (30%) ובשילוב עם חמצן ועם חומרי הרגעה אחרים שמנטרלים את השפעותיו המזיקות. סיכון התמותה כתוצאה משימוש זה הוא מזערי: 1 ל- 200,000 טיפולים.
סגולות וסכנות של גז צחוק
למרות שגז הצחוק משמש בידי רופאים לצורך הרגעה, כמויות גדולות ממנו עלולות להביא לנזק מוחי קבוע ואף למוות. מחקר שנעשה באחרונה מצא ששימוש בגז צחוק לצרכי הרדמה בניתוחים ממושכים עלול להעלות בצורה משמעותית את הסיכון להתקף לב.
בשל הסכנות הגלומות בו, ייצורו, ייבואו ושיווקו של החומר אמור להיעשות אך ורק תחת פיקוח משרד הבריאות, והשימוש בו אמור להיעשות רק על ידי רופאים מוסמכים.
בפועל, סוחרי סמים גילו את הפוטנציאל הגלום בתחושת האופוריה שהחומר מציע והחלו לשווק את הגז בתוך בלונים לשאיפה. האפקט המרגיע והמשחרר נוצר כתוצאה מדרך פעולתו של החמצן הדו חנקני במוח: החומר חוסם קולטנים מסוימים, אשר לוקחים חלק בתהליכי זכרון, למידה ותחושת כאב.
חסימת הקולטנים אמנם גורמת לתחושת ניחוחות ואופוריה, שהיא רצויה ומועילה בשימוש רפואי, אך כאשר החומר מגיע בריכוזים גבוהים כפי שקורה בצריכתו בצורה לא מבוקרת, הוא תופס את מקום מולקולות החמצן במוח ולפיכך פוגע באספקת החמצן הסדירה הנחוצה לתפקוד המוחי.
גם אם לא נוצר נזק לרקמת המוח, גז הצחוק עלול לגרום למצב של התמכרות ולהשפעות שליליות אחרות, ביניהן:
- חולשה
- הזיות
- פרנויה
- חוסר תחושה בחלק מאיברי הגוף
- פגיעה משמעותית ביכולת המוטורית
- חוסר התמצאות
- סחרחורת ותחושת עילפון
אם הגז נשאף היישר מהמיכל, שבו החומר דחוס בצפיפות גבוהה ובטמפרטורה נמוכה, קיימת גם סכנה לקריעת הריאה, מיתרי הקול או נחירי האף.
שאיפת גז – מוות מיותר
בסוכות השנה, המדינה הזדעזעה לאחר ששני בני דודים בני 18 מצאו את מותם במכונית בפרדס מבודד, לאחר ששאפו גז צחוק, שנגנב ממרפאת שיניים בדרום על ידי חיילים. חבר נוסף שהיה עם השניים ושאף כמויות קטנות יותר מהגז, חש ברע אבל הצליח להזעיק עבורם עזרה. אלא שזה היה מאוחר מדי ומותם נקבע במקום.
שני הצעירים הצטרפו לקורבנות נוספים של חומרים מסוכנים, כמו נערים שמצאו את מותם בעקבות שאיפת גז מזגנים, גז למילוי מצתים ודבק מגע.
אמנם גז הצחוק אינו זמין וזול כמו חומרים אלה, אך גם הוא נמכר במחיר נמוך ומוצג על ידי סוחרי הסמים כסם נפוץ ולא מסוכן. הם מציגים לראיה את השימוש הרפואי בו במרפאות שיניים.
בני נוער רבים, שאינם מודעים להבדל התהומי שבין החומר בריכוז גבוה, שנמכר להם במיכלים או בבלונים, לבין החומר המדולל והמעורבב עם חמצן המשמש אצל רופאי השיניים, מתפתים להתנסות בסם המסוכן. רק הגברת המודעות לסכנותיו האמיתיות של החומר תוכל למנוע הישנות של מקרי מוות נוספים.
