במקרים רבים הדחיינות מקושרת לדיכאון, נטייה לפרפקציוניזם, חרדה חברתית והפרעות קשב וריכוז ובסביבה האקדמית הדחיינות נפוצה במיוחד. זאת כיוון שבמהלך הלימודים באקדמיה נדרשים הסטודנטים לעמוד בלוחות זמנים, להגיש עבודות במועדים קבועים מראש ולהצליח לנהל לוח זמנים עמוס לאיפה במגוון רחב של פעילויות שיש לתמרן ביניהן.
נהוג להבחין בין שני סוגים מרכזיים של דחיינות כרונית להלן:
- הדחיין הרגוע – הדחיין הרגוע מתעל את האנרגיות שלו לביצוע מטלות אחרות שכן הוא תופש בצורה שלילית את החובות שלו. כך לדוגמה סטודנט המאופיין כדחיין רגוע יתעלם משיעורי הבית ולא יתכונן למבחן, אך ימשיך לנהל חיי חברה עשירים. במקרה הזה מדובר בסוג של הכחשה ובהימנעות ממצבים הנתפשים כבלתי מהנים, במעשים מהנים יותר.
- לפי פרויד מדובר על אדם המסרב לוותר על עיקרון העונג, המקריב את העיקרון המציאותי. ייתכן מאוד שדחיין רגוע לא ייראה כאילו שהוא מודאג במיוחד משיעורי הבית הממתינים לו, אך הלכה למעשה מדובר בהתחמקות גרידא.
- הדחיין המתוח-מפוחד – הדחיין המתוח-מפוחד בדרך כלל חש כאילו שהוא כורע תחת הלחץ. בנוסף לכך הוא יחווה רגשות שליליים רבים, יהיה חסר ביטחון ויתקשה מאוד בהערכת זמנים. כשאדם כזה חש כי אין באפשרותו להשלים בהצלחה את המטלות שלו, הוא יאמר לעצמו כי מוטב שיירגע ויעשה הפסקה על מנת שיוכל לשוב למשימה בכוחות מחודשים. עם זאת, המנוחה רק גורמת ללחץ להתגבר ולרגשות האשמה להתעצם.
מה הם הגורמים לדחיינות כרונית?
בחלק ניכר מהמקרים המקור לדחיינות הכרונית הם גורמים פסיכולוגיים שונים, הכוללים למשל הערכה עצמית נמוכה, סוגיות של חרדה ומנטליות של תבוסתנות. במקרים האלו ההתנהגות המאופיינת בדחיינות מאפשרת לתרץ את הסיבה לחוסר ההצלחה בחוסר השקעה וזאת במקום לייחס את חוסר ההצלחה ליכולות נמוכות.
גורם פסיכולוגי נוסף לדחיינות הכרונית יכול להיות למשל נטייה למרדנות. כך לדוגמה ילדים רבים מפתחים התנהגות המאופיינת במרדנות המופיעה כמעין תגובת נגד לנוקשות שמפגינים ההורים. במקרה הזה מדובר בטקטיקה שבה נוקט הילד ללא מודע במסגרת מאבקי הכוחות והשליטה והמשמעות שמקבלת ההתנהגות הדחיינית היא של התרסה כלפי ההורים.
באופן כללי אנשים הנחשבים כדחיינים לרוב גם נחשבים לבעלי מודעות עצמית גבוהה יותר מהממוצע. עם זאת, המודעות העצמית מבוססת על שאיפה מתמדת לשלמות ולהישגים גבוהים הרבה יותר משהיא מבוססת על הערכה מציאותית ואובייקטיבית של הכישורים והמחויבויות. במקרה שבו אדם נוטה להעריך בצורה שלילית את הביצועים שלו ואת תוצאות המעשים שלו, הוא עשוי להגיע למצב שבו יפחד עד כדי כך שיימנע לחלוטין ממצב שבו יצטרך לעבור הערכה על ידי אדם אחר.
מה הם התסמינים של דחיינות כרונית?
כפי שציינו, עד רמה מסוימת ניתן להתייחס לדחיינות כאל התנהגות נורמטיבית. עם זאת, הדחיינות הופכת לבעיה כאשר היא מפריעה לתפקוד הנורמלי. אדם הסובל מדחיינות עלול לסבול מרגשי אשמה, לא לעמוד בהתחייבויות שלו וכתוצאה מכך לגרום לאכזבה בקרב הסובבים אותו על בסיס קבוע, לסבול מדחק, לסבול מקשיים בלימודים ובנוסף אף לסבול מבעיות שינה, חוסר שקט נפשי ונטייה לרגזנות. במקרים הקיצוניים ביותר הדחיינות עלולה לגרום לתשישות ואף להוביל למוגבלות במגוון תחומים, מעבר לתחום האקדמי.
כך לדוגמה אלו הסובלים מדחיינות כרונית עלולים להתקשות בניהול קשרים רומנטיים, לסבול מהישגים נמוכים במקום העבודה ועוד.
כיצד מטפלים בדחיינות כרונית?
ישנו מגוון רחב של טכניקות ואסטרטגיות שמטרתן לסייע לאדם הסובל מדחיינות כרונית להתמודד עם הקשיים שהוא חווה בחיי היומיום. עם זאת, במצבים שבהם מדובר בדפוס קבוע המלווה את המטופל במשך זמן רב מאוד או במקרים שבהם מדובר בדחיינות חמורה הגורמת לקושי רב, ייתכן שהמטופל יתקשה להתניע שינוי של ממש ללא עזרה מקצועית.
לפיכך במקרים האלו מומלץ לגשת לקבלת סיוע מקצועי, כשלרוב ניתן יהיה לשפר את המצב באמצעות טכניקות מתחום הפסיכותרפיה כמו טיפול פסיכודינמי או טיפול קוגניטיבי התנהגותי. הטיפול באדם הסובל מדחיינות כרונית נחשב למאתגר במיוחד שכן הדחיינות, תחושת הכישלון המתמדת והרגשות השליליים הנלווים אליה, עשויים לחבל בסיכויי ההצלחה של הטיפול.
לא רק זאת, אחת מהטכניקות המוצלחות כיום לטיפול בדחיינות היא בעזרת NLP והיא מומלצת לאלו שלא מצליחים להשלים משימות עקב יצר הדחיינות שלהם.