הסיפור המתואר הוא תופעה נפוצה שמתרחשת מידי פעם לכל אחד מאיתנו. אנחנו מנותקים, שקועים במחשבות ופועלים "על אוטומט", בלי מודעות למה שקורה, ובלי שנזכור אחר כך מה עברנו.
זה קורה לפעמים כשרואים טלוויזיה, שקועים כל כך שאין לנו מושג מה קורה בסביבה הקרובה, או שסתם "חולמים בהקיץ". המצבים הללו נקראים מצבים דיסוציאטיביים, כלומר- אנחנו נמצאים במצב של ניתוק בין חוויה מסוימת, לבין מאפיינים מודעים יותר של הנפש.
דיסוציאציה נורמאלית
המקרה שתואר לעיל, נחשב לדיסוציאציה נורמאלית, המכילה יתרונות רבים. דיסוציאציה זו מאפשרת לנו לא להשקיע משאבים בפעילות שניתן לבצע באופן אוטומטי, וכך מתפנים לנו משאבים פיזיים ונפשיים להתמודדויות מסוג אחר- כך אפשר ללכת, פעולה שדורשת הרבה תיאום וקואורדינציה אך לא דורשת חשיבה ותכנון מודעים, וגם לחשוב על הכנת ארוחת הערב באותו הזמן.
חשוב להדגיש שהמאפיין העיקרי שלו, הוא רמת השליטה- בנהיגה, למשל, אם פתאום היה מגיח מפנייה צדדית אופנוע, סביר להניח שהקשב המלא לנהיגה היה חוזר, הדיסוציאציה הייתה מסתיימת והנהג היה פועל על מנת למנוע את התאונה. גם מחלום בהקיץ או בהייה בטלוויזיה אפשר "להעיר" אותנו בקלות יחסית על ידי קריאה.
אך לעיתים, אותו מנגנון שמשרת אותנו בחיי היום יום עלול להפוך למנגנון התמודדות פתולוגי, אשר יוצר בעיות הסתגלותיות ונפשיות קשות, בסדרה של הפרעות נפשיות המכונות הפרעות דיסוציאטיביות, כלומר הפרעות של ניתוק. המשותף לכל ההפרעות הללו, הן שההתנתקות מתרחשת ללא שליטה של האדם, והחזרה למודעות מלאה היא קשה עד בלתי אפשרית לעיתים.
הפרעות דיסוציאטיביות
רב ההפרעות הדיסוציאטיביות מיוחסות למצבים טראומטיים קשים שהאדם נאלץ להתמודד עימם באמצעות ניתוקם מרמות מודעות של הנפש.
- דה פרסונליזציה: הפרעת דה פרסונליזציה גורמת לאדם לתחושה שהוא נמצא מחוץ לגוף שלו. תחושה זו יכולה להיות מתמשכת, או לאפיין סיטואציות חיים מסוימות (למשל, נפגעות אונס חוות פעמים רבות מצבים של דה פרסונליזציה בזמן האונס, וכן כאשר הן מנסות לקיים יחסי מין לאחר מכן). התחושה לא לגמרי מוסברת, אך הפרט מרגיש שהוא צופה בעצמו מבחוץ, לא ממש חווה את החוויה שהגוף חווה, ולא ממש נמצא בשליטה.
- דה ריאליזציה: הלוקים בהפרעת דה ריאליזציה חשים שינוי מסוים בחוויה או בתפיסה של המציאות, אשר הנחווית כלא ממשית או מוזרה. התחושות עלולות להופיע כתופעת לוואי של אלכוהול, סמים, מחסור בשינה, תרופות, הפרעות פסיכיאטריות ועוד.
- אמנזיה דיסוציאטיבית: אמנזיה היא שכחה של אירועים מסוימים או של תקופות חיים שלמות, שאין לה הסבר ביולוגי או נוירולוגי מספק. פעמים רבות האמנזיה הדיסוציאטיבית מאפיינת אנשים שחוו טראומה- הם פשוט לא זוכרים מה קרה להם (נפוץ אצל נפגעות גילוי עריות בגיל צעיר).
- הפרעת זהות דיסוציאטיבית: הפרעה זו נקראה בעבר "פיצול אישיות". על מנת לשרוד מצבי חיים קשים, יוצרת נפשו של האדם ניתוקים בין תפקודים שונים של הנפש, וכל פיצול כזה מקבל דמות או זהות משל עצמו. כאשר האדם נתקל במהלך חייו בסיטואציות הדורשות התמודדות מסוג מסוים, הוא "קורא" לדמות שיכולה להתמודד עם הסיטואציה בצורה הטובה ביותר, ויוצר ניתוק בינה לבין שאר חלקי האישיות שלו.
- פוגה: אלה מקרים נדירים, בהם הדיסוציאציה כל כך חמורה, שהאדם פשוט נוסע רחוק ומתחיל בחיים חדשים תחת זהות חדשה. הוא לא זוכר בכלל את החיים הקודמים שלו. הפוגה יכולה להמשך לזמן מוגבל, או לכל החיים.
- שטיפת מח וטראנס: אמנם לא מדובר בהפרעות נפשיות, אך שני מצבים אלה עושים שימוש באפשרות לגרום לדיסוציאציה אצל אנשים, ובכך להגביל את יכול השיפוט וקבלת ההחלטות שלהם.