דמנציה היא מונח אשר מתאר את אובדן התפקוד הקוגנטיבי, בדרך כלל בשל פגיעה בתאי מוח. המחלה כוללת אובדן זיכרון ולפחות אחת מהפעולות הבאות: קושי עם שפה, תנועה לקויה וחוסר יכולת לתכנן וליזום התנהגויות מתאימות בחברה או בעבודה.
דמנציה זוהי מחלה קשה בעיקר מבחינה נפשית, ובטווח הארוך היא משפיעה על יכולת האדם לזכור ולהבין עובדות יומיומיות בסיסיות כגון שמות, תאריכים ומקומות. דמנציה משפיעה בהדרגה על האופן בו האדם מתקשר, ועל היכולת שלו להציג רעיונות. היכולת של החולה לעבד מידע נחלשת בהדרגה ותגובותיו עשויות להתעכב.
מה גורם לדמנציה?
הסיבות לדמנציה כוללות:
- מחלת כלי דם (חסימת כלי דם למוח)
- פגיעה מוחית טראומטית
- פרקינסון, הנטינגטון ומחלות אחרות
- גידול במוח
- ליקוי ויטמין B
- סמים או אלכוהול, תרופות או חשיפה לחומרים רעילים
- פרקי היסטוריה של היפוגליקמיה חמורים בקרב אנשים עם סוכרת מסוג 2.
תסמיני הדמנציה
למרות שמספר תסמינים משותפים לאנשים רבים אשר סובלים מדמנציה, הניסיון של כל אדם עם המחלה יהיה שונה. מרבית התסמינים הם:
- בלבול נפשי
- קשיים בהליכה, ונפילות לעיתים קרובות
- אובדן זיכרון
- קשיי שפה
- סערת רגשות
- תכיפות במתן שתן, או דליפת שתן.
טיפול בדמנציה
טיפול עשוי לכלול שילוב של תרופות וטיפולים פסיכיאטריים או התנהגותיים. הרופא צריך להתייחס לתרופות אותן נוטל המבוגר, כי חלקן עלולות לגרום לבלבול או הזיות. פעילות גופנית, פיזית ונפשית יכולה להאט את התקדמות הדמנציה.
טיפולים משלימים ואלטרנטיביים
התמודדות עם דמנציה
אנשים עם דמנציה עשויים לחוש פגיעות ככל שמתקדם מצבם, והם מסתמכים יותר ויותר על אנשים אחרים אשר מבצעים פעולות עבורם. חשוב להעניק לחולים תחושת ביטחון ותמיכה, תוך שמירה על רמה מסוימת של עצמאות.
ניתן לסייע לאדם עם דמנציה לחוש בטוח יותר באמצעות יצירת סדר יום קבוע בסביבה רגועה, תוך מתן תחושת עידוד והימנעות מביקורת. יש לגרום לחולה לעסוק במשימות יומיומיות אשר יסייעו לו לחוש מועיל וישפרו את תחושת הערך העצמית שלו. הוא יכול למשל לסייע בקניות, עריכת השולחן או גריפת עלים בחצר. בשלבים המוקדמים של דמנציה, ניתן להשתמש בעזרי זיכרון בבית על מנת לסייע לחולה לזכור היכן נמצאים הדברים.
עם התקדמות המחלה, משימות אלו עלולות להיות קשות לביצוע באופן עצמאי, ויתכן שהחולה יזדקק ליותר תמיכה באמצעות רגישות למצבו. חשוב להעניק לו את התחושה שהוא עדיין מועיל.