מה ההבדלים בין פסיכולוג לפסיכיאטר?

רבים מאיתנו זקוקים לקבלת סיוע נפשי מפעם לפעם, אבל מתלבטים איך להתחיל ובעיקר למי לפנות. אחת הבעיות, אם אפשר לקרוא מה ההבדלים בין פסיכולוג לפסיכיאטר?לזה כך, היא שיש מגוון רחב של בעלי מקצוע שעשויים לסייע לנו, כאשר ההבדלים ביניהם לא תמיד ברורים. במאמר הבא נבצע את האבחנה החיונית, והלא מובנת מאליה, בין פסיכולוג לפסיכיאטר.

הבדלים בהכשרה האקדמית והמקצועית של פסיכולוג לעומת פסיכיאטר

כצעד ראשון, נבחן בדיוק מהו המסלול שעל כל אחד מבעלי המקצוע לעבור. פסיכולוג הוא בוגר תואר ראשון ותואר שני בפסיכולוגיה – השכלה שאף מאפשרת לו להירשם בפנקס הפסיכולוגים של מדינת ישראל. אלא שכדי שאותו אדם יוכל להעניק טיפולים פסיכולוגיים בישראל, עליו להשלים התמחות בפסיכולוגיה קלינית: מסלול המשלב לימודי טיפול בעזרת שיחה (טיפול פסיכותרפי מעמיק) ולימודי מבצע טיפול פסיכולוגי. ההתמחות הקלינית נמשכת ארבע שנים ונעשית באחת מבין מסגרות הטיפול הציבורי הפועלות בישראל, כאשר הפסיכולוג יכול לבחור תחום ספציפי ומצומצם יותר להתמחות.

פסיכיאטריים לעומתם הם רופאים בהכשרתם, ולכן עליהם ללמוד לימודי רפואה כמקובל. לאחר מכן נדרש מהם ביצוע התמחות בת ארבע שנים וחצי בפסיכיאטריה. שימו לב שבעוד שלפסיכולוגים ההכשרה מבוססת על תואר שני בפסיכולוגיה, במקרה של פסיכיאטרים התואר המתקבל הוא תואר M.D, ככל הרופאים.

הבדלים טיפוליים בין פסיכיאטר לבין פסיכולוג

ההבדל העיקרי והמשמעותי ביותר בין פסיכולוג לפסיכיאטר, מנקודת המבט של האדם הזקוק לשירותים אלו, היא האופן שבו הם יוכלו לסייע. במילים אחרות, מהם ההבדלים בהגדרת התפקיד ובאופן הטיפולי של כל אחד מהמומחים האלו? כאן האבחנה הנעשית ברורה לא פחות. המענה הפסיכולוגי, כפי שרמזנו קודם לכן, מבוסס על טיפול באמצעות שיחה. המטרה היא לנסות לאתר את השורשים לבעיה הספציפית שהאדם סובל ממנה, לבחון כיצד היא משפיעה על חייו ולהציע פתרונות בהתאם. לצורך זה יכול הפסיכולוג לפנות למחוזות שונים, דוגמת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (CBT), טיפול פסיכודינמי, הדרכת הורים וכן הלאה.

נושאי העיסוק של פסיכולוג עשויים להיות רחבים, אולם ברמה הכללית אפשר לטעון שהם עוסקים בחלקם הגדול ביחס של האדם לסביבה המקיפה אותו ובאופן שבו הוא רואה את עצמו. מכאן שהפסיכולוג יכול לסייע היטב במצבים נפוצים דוגמת קשיים במישור האישי, הזוגי או המשפחתי, בעיות בדימוי העצמי, טראומות וכן הלאה.

פסיכיאטר יכול לעסוק כמובן בנושאים אלו, אולם ההתמקדות שלו לא פעם היא במצבים הנחשבים למורכבים יותר: מחלות נפש חמורות, הפרעות אישיות, דיכאונות עזים וכן הלאה. הסיבה היא שבעיות מהסוג הזה עלולות להיגרם עקב חוסר איזון או מחסור כימי במוח. הפסיכיאטר לכן יכול לבצע אף הוא טיפול באמצעות שיחה, ולדבוק בכל אחת מהגישות התיאורטיות והמעשיות המשמשות את אנשי המקצוע בתחום בעבודתם (בהתאם לידע ולהכשרה שלו). אלא שהפסיכיאטר – וכאן אנחנו מגיעים למהות העניין – יכול גם להתאים עבור המטופלים של תרופות, בעוד שלפסיכולוג אין את הסמכות הזו. ברוב המקרים הטיפול הפסיכיאטרי יתבסס על שילוב שבין טיפול באמצעות שיחות להתאמה של תרופות במידת הצורך, מה שעשוי להפוך אותו להיות יעיל יותר במצבים מסוימים.

חשוב להדגיש שאין הכוונה היא שכל מקרה הדורש תרופות חייב להיות מטופל אך ורק על ידי פסיכיאטר, אלא שפסיכולוג העושה זאת יצטרך להיעזר בחוות דעת פסיכיאטריות לצורך התאמת הטיפול הספציפי הזה עבור לקוחותיו.

על הדומה והשונה באבחון בעיות, הפרעות ומחלות נפשיות

הן לפסיכולוג והן לפסיכיאטר יש מגוון רחב של כלים באמצעותם הם יכולים לבצע הערכה קלינית של האדם הניצב מולם, אולם נראה ש"ארגז הכלים" של הפסיכיאטר הוא מעט רחב ביותר. לא צריך להיות מומחה לתחום כדי להבין מדוע. למרות שאת רוב הבעיות הנפשיות והקליניות אפשר לאבחן גם באמצעים המגוונים העומדים לרשות הפסיכולוג, ישנם מצבים הדורשים כבר ידע רפואי. ידע שכזה הוא נחלתו של הפסיכיאטר, ולכן סביר להניח שפסיכולוג הנתקל במקרה שכזה ישלח את המטופל שלו לבצע הערכה פסיכיאטרית. לאחר קבלת ממצאי האבחון, יכול הפסיכולוג להתאים אליהם את אופן ומסגרת הטיפול.

מקורות ולקריאה נוספת:
Psychology vs. Psychiatry: Do You Know the Difference?
Psychologist vs. Psychiatrist: What’s the Difference?

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום