הוסטלים לפגועי נפש

אחוז לא מבוטל של אנשים בישראל, הן מבוגרים והן צעירים, מוגדרים כ"פגועי נפש". הם נאלצים להתמודד עם תסמינים נפשייםהוסטלים לפגועי נפש המקשים על התפקוד העצמאי שלהם ועל השתלבותם בחברה במישורים השונים. על מנת לסייע להם ככל שניתן ולהקל על צירופם למרקם החברתי, התעסוקתי והכלכלי של מדינת ישראל הורכב עם השנים סל שיקום רחב, הכולל בתוכו כמה אופציות של דיור בקהילה. שילוב זה בהוסטלים מגיע פעמים רבות לאחר אשפוז פסיכיאטרי. במאמר הבא נסקור את המאפיינים והיתרונות של הוסטל לפגועי נפש.

איזו מסגרת שיקומית מציעים הוסטלים לפגועי נפש?

על פי ההגדרה הבסיסית של משרד הבריאות, הוסטל הוא מסגרת דיור שיקומית משותפת – של עד שלושים דיירים – המיועדת לנפגעי הנפש למיניהם. מכיוון שמדובר כאן באנשים אשר עקב מצבם הנפשי אינם יכולים להתגורר בגפם, עקב ההשפעה של המחלה על תפקודם והצורך שלהם בליווי צמוד בכל רגע נתון, הם מתגוררים בהוסטלים בזוגות ומקבלים מצוות ההוסטל שירותים שונים המותאמים להם.

בהוסטלים המיועדים לנפגעי הנפש פועל צוות מקצועי ופרא מקצועי, בתוכו מדריכים בעלי הכשרות שונות, עובדים סוציאליים, אחיות, מרפאים בעיסוק וכן פסיכולוגים ופסיכיאטריים המעניקים לרוב את השירות במסגרת של ייעוץ נקודתי לאלו הזקוקים לו. מה שחשוב לא פחות הוא שדיירי ההוסטל מקבלים ליווי, הן אישי והן קבוצתי, 24 שעות ביממה.

שגרת החיים משתנה בהתאם למאפייני ההוסטל, אולם הרצון הוא ליצור סדר יום מובנה ככל האפשר. דגש אחר בהוסטלים הוא על שילובם הפעיל של הדיירים באספקטים השונים של החיים במקום, מתוך מודעות ליתרונותיה של הפעילות עבורם ולתמורות שהם יכולים לקבל דרך שילובם בקהילה בתוכה הם מתגוררים.

בישראל יש מגוון סוגי הוסטלים

בסך הכול פועלים כיום בישראל כ-130 הוסטלים, אולם המספר משתנה משנה לשנה. את ההוסטלים לפגועי הנפש הפועלים כיום בישראל מפעילים גורמים פרטיים, עמותות וארגונים. המכנה המשותף הוא שכולם חייבים לעמוד בתקנים ובסטנדרטים הדי מחמירים שהעמיד משרד הבריאות בתחום, ושהם נמצאים תחת פיקוחו ההדוק.

חלוקה עיקרית של ההוסטלים היא לשלוש קבוצות עיקריות. הראשונה היא הוסטל כוללני, שהגדרותיו דומות לאלה שהוזכרו מעלה. הוסטל מתוגבר הוא מעט מצומצם יותר באוכלוסיית הדיירים שלו (כ-20 דיירים), והוא פונה בעיקר לדיירים שיכולות התפקוד העצמאי שלהם מעט גבוהות יותר. בשעות הבוקר דיירי המקום יוצאים לרוב לפעילות תעסוקתית מחוצה לו, כאשר אחר הצהריים הצוות פועל בהוסטל ובשעות הלילה נמצא בו צוות בכוננות. הוסטל משולב, כנובע משמו, כולל דיירים מכל הסוגים. לכל דייר מותאמים שירותים באופן אישי על ידי הצוות, הנמצא במקום בכל עת.

חשוב להדגיש כי לצד הוסטלים המיועדים לאוכלוסייה הכללית יותר של פגועי הנפש, ישנם הוסטלים המניחים מכנה משותף כלשהו לדיירים: גיל (בעיקר מבוגרים לעומת נערים), מגדר, השתייכות דתית, אופי המחלה שהם סובלים ממנה ועוד. מכיוון שבכל הוסטל מספר מצומצם יחסית של דיירים, הימצאות של מקום פנוי בהוסטל נתון אינה דבר מובן מאליו. עקב כך תיתכן תקופת המתנה לקראת הכניסה להוסטל, או אפילו סירוב לכניסה. המשמעות היא שרצוי לברר לגבי הוסטל נתון בהקדם האפשרי, תוך היאזרות בלא מעט סבלנות במידת הצורך.

האם צריך לשלם עבור השהות בהוסטלים לפגועי נפש? ואם כן, כמה?

הוסטלים לפגועי נפש, מעצם ההגדרה שלהם, פונים לאוכלוסיות הנחשבות למוחלשות באופן יחסי במרקם הישראלי. אם מוסיפים לכך את העובדה שההוסטלים מגלמים בתוכם חזון חברתי מסוים, אפשר להבין מדוע עלויות המגורים בהוסטל הן נמוכות באופן יחסי. את עלויות המגורים בהוסטל וההוצאות הנובעות מכך – דוגמת תשלום ארנונה, דמי כלכלה וכיוצא בזה – משלם הדייר. בפועל, התשלום יכול להיות מקוזז מקצבת הנכות שהוא מקבל. לעיתים ישנו סיוע של גורמים אחרים בעלויות המגורים והתחזוקה השוטפת בהוסטלים.
בכל מקרה מומלץ מאוד שנפגע הנפש ומשפחתו יבררו את אפשרויות המימון הקיימות עבורם, מכיוון שבדרך זו הם עשויים לקבל סיוע שחשיבותו מכרעת.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום