הפרעות אכילה

הפרעות אכילההאוכל הוא מקור האנרגיה של האדם. בעזרת המזון אנחנו מספקים לגופנו את האנרגיה לה הוא זקוק כדי לפעול בצורה הטובה ביותר ובריאה ביותר. המזון הוא חלק מרכזי בחיינו – אנחנו אוכלים במהלך שעות הערות שלנו, ומשקיעים מחשבה רבה באוכל ובהכנתו.

מצד שני, האוכל איננו ספק האנרגיה בלבד, אלא בעל השפעות נוספות על נפש האדם. האוכל מאפשר לנו לחוש תחושת שובע וסיפוק. מחקרים מוכיחים כי ישנם מאכלים שיש להם השפעה ישירה על המוח. יותר מכך, התברר כי למאכלים מתוקים ומאכלים עתירי שומן (שמנת, חמאה, גבינה-צהובה ועוד) יש קישור ישיר למרכז העונג במוח ולכן כולנו כל כך נהנים לאכול אותם.

אין ספק כי כיום האוכל אינו עוד צורך הישרדותי בסיסי, אלא גם מאפיין חברתי – לדוגמא – "יוצאים לקפה ועוגה" או ש"פותחים שולחן" בכל פעם שנפגשים עם חברים.

הפרעות אכילה – כשמשהו משתבש

לרוב, האוכל תופס מקום נכבד בחיינו, אך הוא איננו מרכז החיים. אנשים שסובלים מהפרעות אכילה, למעשה איבדו את האיזון העדין בנושא האוכל, ולעיתים מדובר על הפרעות פסיכולוגיות קשות שזקוקות לטיפול. האוכל הוא רק סימפטום אצל אנשים הסובלים מהפרעות אכילה ומבטא לרוב צרכים רגשיים לא ממומשים.

מהו המנגנון הנפשי/פסיכולוגי שגורם להפרעות האכילה?

כיוון שאכילת-יתר גורמת להשמנה, יש קשר בין כמות המזון שאנו אוכלים, לבין המראה החיצוני שלנו. למראה החיצוני שלנו יש חשיבות רבה בתפיסה העצמית שלנו ובביטחון העצמי שאנו כה זקוקים לו. אדם שחש לא נוח עם גופו, מנסה לעשות כל מה שהוא יכול כדי לשנות את מראהו, והקשר בין האוכל לבין המראה החיצוני יוצא מהפרופורציות הרצויות.

מרבית הסובלים מהפרעות אכילה הן נשים. באופן סטטיסטי, נשים הן יותר מ-90% מהסובלים מהפרעות האכילה הפסיכולוגיות, ורב גם בקרב הסובלים מן ההפרעות התזונתיות שאינן פסיכולוגיות.

ככל הנראה, התפיסה החברתית באשר לתפקידן המסורתי של נשים להראות יפות, גורם לנשים רבות לאבד את האיזון העדין שבין תפיסתן העצמית והביטחון העצמי שלהן ולכן פורצות הפרעות האכילה לסוגיהן השונים. כמו כן, נשים רבות גם סובלות מהפרעות אכילה בזמן ההיריון, מה שמסכן את חייהן ואת חיי העובר שבביטנן.

אמנם, רוב גדול של הלוקים בבעיות אכילה הן נשים, בדרך כלל צעירות, אך בשנים האחרונות חלה עלייה מתמדת בשיעורי הגברים הלוקים בהפרעות האכילה וישנו גיוון גדול יותר בגילאי הלוקים בהפרעות.

הפרעות אכילה נפוצות

את הפרעות האכילה יש לחלק לשני סוגים. סוג אחד של הפרעות הן הפרעות תזונתיות – עודף משקל או במילים אחרות – השמנת יתר. רבים מאזרחי העולם המערבי לוקים בהשמנת יתר עקב השפע הרב שמאפיין את החיים במדינות אלו.

העובדה כי רבים מאנשי העולם המערבי אינם עובדים בעבודות פיזיות וצורכים יותר אנרגיה ממה שזקוק לו גופם, ישנה עלייה מתמדת בהשמנה בקרב ילדים ומבוגרים בכל רחבי העולם המערבי. בעיות אלו הן בעיות תזונתיות, שיכולות לבוא על פתרונן על ידי אימוץ אורח חיים תקין ותזונה נאותה.

הסוג השני של הפרעות האכילה הן הפרעות אכילה פסיכולוגיות, שניתן אפילו לכנות אותן "מחלות נפש".

הפרעות אכילה פסיכולוגיות

התקפי בולמוס – אכילה כפייתית

התקפי בולמוס, המכונים גם "אכילה כפייתית" הם תופעה שבה האדם נכנס לבולמוס של אכילה ומתחיל לזלול ללא הפסק וללא תחושת שובע. במהלך בולמוס כזה אדם יכול "לחסל" שלושה מגשי פיצה משפחתיים או ארבעה בגטים בבת אחת. לאחר ההתקף, חש האדם הלוקה בהפרעה תחושת גועל עצמית, בושה ודיכאון.

את הפרעת התקפי הבולמוס ניתן לסווג תחת הפרעת ההתמכרויות באופן כללי (הימורים, שתייה) והטיפול בהפרעה הוא בעיקר טיפול פסיכולוגי, שמטרתו ללמד את החולה את ההתנהגות הרצויה, וכיצד הוא יוכל להתמודד עם הדחפים המניעים את חייו, במקום להיות נשלט על ידיהם.

בולימיה

בולימיה היא תופעה הדומה להתקפי הבולמוס, אך מקורה שונה. אנשים הסובלים מבולימיה נכנסים להתקפי בולמוס שנחשבים חמורים יותר מהתקפי הבולמוס ה"רגילים", והם מסוגלים לאכול הכול – כולל אוכל מקולקל. לאחר ההתקף, מציפים את החולה תחושות אשמה וגועל, והוא מנסה לטהר את גופו מכל האוכל שזה עתה הכניס לפיו.

דרכי ההיפטרות מן האוכל הן מגוונות – החל מהקאה וכלה בשלשול יתר על ידי תרופות. גם הבולימיה קשורה לבעיות של דימוי גוף (כיצד אני רואה את הגוף שלי, וכיצד אחרים רואים אותו) והיא מחלה מסוכנת מאוד שכן הגוף לא בני לעמוד במעמסת האכילה, אך גם לא במעמסת הוצאת המזון מתוכו ללא תהליך מסודר של עיכול.

כאמור רוב הלוקים במחלה הן נשים, בדרך כלל בסוף שנות העשרה שלהן, או בתחילת שנות ה20 לחייהן. בדרך כלל הפרעת האכילה נוגעת גם בבעיות אחרות בחיים כגון: חוסר יכולת לייצב קשרים רומנטיים, התנהגות אימפולסיבית ועוד.

הטיפול בבולימיה כולל טיפול פסיכולוגי, להקניית כלים נכונים להתנהגות נאותה ושליטה על דחפים וכן טיפול תרופתי- פסיכיאטרי שמשפר את מצב הרוח ומייצב אותו, וגורם להפחתה בהתקפי הבולמוס. את הטיפולים ניתן לעשות באופן פרטי, דרך קופות החולים או במכון אגם לטיפול בהפרעות אכילה.

אנורקסיה

המחלה הידועה ביותר בתחום הפרעות האכילה היא האנורקסיה, או בשמה הרפואי אנורקסיה נברוזה. רוב הלוקים במחלה הן נערות צעירות או נשים צעירות בשנות ה-20 המוקדמות לחייהן, אך יש עלייה מתמדת בשיעור הגברים הלוקים במחלה, וכן בילדות צעירות הלוקות בה.

אנורקסיה היא תופעה שבה האדם מפחד כל הזמן מעלייה במשקל על אף שהוא יורד במשקל, מלווה בהרעבה עצמית ובהתנהלות משונה ביותר בכל מה שקשור למזון ולאכילה. האנורקסיה מלווה הרבה פעמים בדיכאון וחרדה חברתית. האנורקסיה היא מחלת הנפש שהתמותה ממנה היא הגבוהה ביותר מכול מחלות הנפש. הטיפול במחלה הוא מורכב וסבוך, וכולל מרכיב פיזי ומרכיב נפשי/פסיכיאטרי.

הטיפול הגופני נועד לייצב את משקל החולה ולדאוג שהיא לא תמות מרעב וממחסור בתזונה. המרכיב השני של הטיפול הוא טיפול פסיכיאטרי שכולל תרופות נגד חרדה ודיכאון וכן טיפול פסיכולוגי, שמנסה לתקן את דימוי הגוף העצמי המעוות שיש ללוקים באנורקסיה.

אכילת בינג'

הפרעת אכילת בינג' מתבטאת בבולמוסי אכילה בלתי נשלטים ובלתי פוסקים אשר מביאים לתחושות של חוסר אונים, גועל, אשמה ועוד. הפרעת האכילה הבולמוסית מתחילה לרוב בגיל ההתבגרות המאוחרת או בבגרות המוקדמת, בדרך כלל לאחר ביצוע של דיאטה מחמירה.

לזכות אנשים הלוקים במחלות נפש, כמו גם הפרעות אכילה עומדות זכויות רבות. להרחבה: זכויות החולים במחלות נפש.

אופן הטיפול בהפרעות אכילה

הפרעות אכילה הן בעלות פוטנציאל הרסני לגוף ולנפש, ועשויות להסב סבל רב ללוקים בהן. כיום מוצעת עזרה רבה בתחום, ומומלץ להגיע לטיפול כמה שיותר מוקדם כדי לשפר את סיכויי ההחלמה.

מי הצוות שמעניק סיוע

לרוב, הטיפול בהפרעות אכילה יבוצע על ידי מכלול של אנשי מקצוע. פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ועובדים סוציאליים – יטפלו בפן הרגשי המניע ומזין את ההפרעה. פסיכיאטרים – יסייעו בטיפול תרופתי תומך במידת הצורך, תזונאית – תבצע מעקב צמוד יחד עם החולה על המשקל והתפריט, תדאג לתיעוד של הרגלי האכילה היום-יומיים ותעניק עצות מועילות.

שיטת הטיפול הפרטני 

שיטת טיפול מקובלת במצב של הפרעות אכילה היא השיטה הקוגניטיבית-התנהגותית, אשר לעיתים תהיה משולבת עם נטילת תרופות נוגדות-דיכאון ומפחיתות חרדה. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מתמקד ראשית בהגדרה של ההתנהגויות הבעייתיות והצפה שלהן מול הסובל מההפרעה. לאחר מכן, הטיפול מתמקד בניסיון לשנות את ההטיות הקוגניטיביות העומדות בבסיס ההתנהגויות הלא רציונליות, במטרה לשנות את היחס והחשיבה כלפי אוכל ושתייה, דימוי גוף ומשקל. לבסוף, הדגש מושם על מתן כלים יישומיים לטובת דיכוי ההפרעה ומניעת חזרתה.

טיפול משפחתי

כשמדובר במקרה של הפרעות אכילה אצל ילדים ובני נוער, פעמים רבות יתלווה לטיפול האישי טיפול משפחתי. זאת מכיוון שמדובר באינדיבידואל שהינו חלק אינטגרלי ממשפחה, הוא עדיין תחת חסות ההורים ומתגורר בביתם ועל כן להם (וגם לאחים/אחיות) ולדינמיקה בבית יכולת השפעה גדולה מאד בנושא. הטיפול המשפחתי מטרתו להציף קונפליקטים וקשיים המתרחשים במשפחה, שיתכן והיה להם חלק בהיווצרות ההפרעה. הטיפול מעניק כלים למשפחה להתמודדות עם המצב המאתגר והשוחק בו הם נמצאים, וגם עשוי למנוע בעיות עתידיות – למשל אח שמרגיש מוזנח בסיטואציה, יוכל לחשוף את תחושותיו ורגשותיו במסגרת הטיפול ולקבל מענה מתאים.

לסיכום, אם אתם חווים שהילד או הילדה שלכם מסתגרים בחדר, לא אוכלים שכולם אוכלים, משנים את הרגלי ההאכילה שלהם בצורה קיצונית, יורדים או עולים במשקל, אלו הם סימנים שמשהו לו כשורה ולכן מומלץ מאוד לפנות לטיפול לפני שהמצב יחמיר עוד יותר. הפרעות אכילה מעידות על לא מעט סוגים של בעיות אבל בהחלט אפשר לטפל במצב ולהחזיר את הילד, הנער, הילדה או הנערה למוטב. 

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום