אך ישנם מצבים בהם לאדם קשה להסתגל לחברה, הוא מרגיש סבל וקשיים, אך הוא גם יודע ש"זה מי שאני". מדובר בתכונות מתמשכות, דפוסי התמודדות קבועים והתנהגות קבועה. מצבים כאלה בדרך כלל יוגדרו כהפרעת אישיות.
מהי הפרעת אישיות
הפרעת אישיות היא דפוס מתמשך של חוויה פנימית ושל התנהגות, ששונים באופן מובהק מהמצופה והמקובל בתרבות של האדם. הדפוסים ארוכי טווח, לא גמישים ומופיעים לראשונה בגיל ההתבגרות או בתחילת הבגרות. הם יציבים לאורך זמן, וגורמים לקושי או לפגיעה בתפקוד.
סוגי הפרעות אישיות
- הפרעת אישיות פרנואידית: מאופיינים בחשדנות חסרת בסיס שאחרים מנסים לפגוע בהם או לרמות אותם. לא בוטחים באנשים, מפרשים אירועים מתוך נקודת הנחה שתמיד ינסו לפגוע בהם, נוטרים טינה וממהרים להחזיר פגיעה. יש לציין, שלא מדובר במצב של סכיזופרניה, בה ה"פגיעות" מהוות מחשבות שווא או הלוצינציות.
- הפרעת אישיות סכיזואידית: מאופיינים בהעדר יחסים בינאישיים, וחוסר עניין ביחסים כאלה, אפילו כשמדובר ביחסים משפחתיים. מעדיפים להיות לבד, לא משתתפים בפעילויות חברתיות, לא רגישים לביקורת חברתית ונראים קרירים, מנותקים ומושטחים רגשית.
- הפרעת אישיות סכיזוטיפלית: מאופיינים בריבוי מחשבות יחס (אך לא דלוזיות), אמונות מוזרות או חשיבה מאגית, חוויות תפיסתיות משונות, חשדנות, רגש בלתי מותאם, התנהגות או הופעה מוזרות, העדר חברים קרובים. סימפטומים אלה נמשכים לאורך זמן, ואינם מגיעים למצב שאפשר לאבחן סכיזופרניה.
- הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית (פסיכופטים): מאופיינים בחוסר ציות לנורמות וחוקים חברתיים, מרמים, משקרים, מתחזים וכל זאת לשם הנאה פרטית. הם אימפולסיבים, עצבניים ותוקפניים, לא מתייחסים לביטחון של עצמם ושל אחרים, חסרי אחריות. לפסיכופטים אין תחושת אשמה, ולא אכפת להם במי הם פוגעים- אפילו אם זה מישהו קרוב ומוכר. הפרעה זו מאובחנת רק לאחר גיל 18, אך בדרך כלל עוד לפני כן מופיעה הפרעת התנהגות עבריינית קשה.
- הפרעת אישיות גבולית: מאופיינים בניסיונות מתמידים להמנע מנטישה אמיתית או דמיונית, יחסים בינאישיים בלתי יציבים אך אינטנסיביים ומאופיינים באידאליזציה או דה-וליואציה, הפרעה בזהות ובתפיסת העצמי, התנהגות אימפולסיבית בתחומים של פגיעה עצמית, מיניות, אכילה וכד', התנהגות אובדנית, תחושה מתמשכת של ריקנות וקושי לשלוט בכעס.
- הפרעת אישיות היסטריונית: מאופיינים בתחושת חוסר נוחות כאשר הם לא נמצאים במרכז תשומת הלב, מנהלים אינטרקציות באמצעות מיניות מוחצנת ופרובוקטיביות, מצבי רוח שטוחים ומתחלפים במהירות, מדברים בצורה אקפסרסיוניסטית ממועטת פרטים, דרמטים ותיאטרליים, ניתנים להשוואה בקלות ומייחסים למערכות יחסים משמעות אינטימית הרבה יותר ממה שהם במציאות.
- הפרעת אישיות נרקסיסטית: מאופיינים בתפיסה עצמית גרנדיוזית, עסוקים בפנטזיות על הצלחה וכוח, מאמינים שהם עצמם מיוחדים, דורשים הערצה ויחס מיוחד מהסביבה, מוכנים גם לנצל אחרים כדי להשיג את מטרותיהם, חסרי אמפתיה, קנאים ויהירים.
- הפרעת אישיות נמנעת: מאופיינים בהמנעות מפעילויות המערבות מגע בין אישי כי מפחדים מביקורת או דחייה, חוששים שיצחקו עליהם או יביכו אותם ועסוקים בזה כל הזמן, תופסים את עצמם כנחותים ולא לוקחים סיכונים.
- הפרעת אישיות תלותית: מאופיינים בקושי לקבל החלטות, צריכים שאחרים יקחו עליהם אחריות, לא מבטאים חוסר שביעות רצון, חסרי בטחון עצמי.
טיפול בהפרעות אישיות
הפרעות אישיות הן עמוקות ומתמשכות. רבים כלל לא פונים לטיפול, משום שהנפגעים העיקריים מהתנהגותם הם אנשים בסביבה ולא הם עצמם. יחד עם זאת, בהתערבויות ארוכות טווח ואינטנסיביות ניתן לשנות דפוסי התנהגות, וללמד אנשים דפוסים חדשים אפקטיביים יותר.
כל אדם שואף לנפש בריאה ככל האפשר, ולו עקב האנלוגיה המשווה בין מצב הנפש למצב הגוף. הבעיה היא שאצל רבים באוכלוסייה
על רקע התסמינים הלא נעימים של הפרעות האישיות והשפעתם העצומה על הסובלים מהם, חשוב למפות את הבעיה ולהבין מה אפשר לעשות כדי להתמודד איתה. את התשובות לשאלות אלה ואחרות תמצאו בכתבה הנוכחית.
אילו סוגים של הפרעות אישיות הספרות הקלינית מכירה כיום?
ברמה הכללית אפשר לטעון שהפרעות האישיות קשורות לדפוסים קבועים שאינם גמישים ושאינם אדפטיביים של האדם. המשמעות היא שאדם הסובל מהפרעות אישיות יהיה לרוב בעל תכונות "רגילות", שעשויות לאפיין כל אדם באשר הוא אם, אך התחושות האלה תהיינה אצלו מועצמות ומוקצנות פי כמה. דוגמה נפוצה היא פחד מנטישה של האדם על ידי אחד מקרוביו, חשש שקיים במידה מסוימת אצל רבים. אולם, במקרה של אנשים בעלי הפרעות אישיות החשש עלול להניע אותם ולגרום לכך שהם לא יפתחו כלל מערכות יחסים.
סוגי הפרעות אישיות:
את הפרעות האישיות המרכזיות הידועות כיום – עשר במספר – נהוג לחלק לשלוש קבוצות עיקריות. כל אחד מהאשכולות ומהפרעות הנפש דורשת הרחבה משמעותית, ולא נוכל לעשות זאת כאן עקב קוצר היריעה. עם זאת חשוב להסביר שמדובר באשכולות הבאים:
- אשכול A – טומן בחובו הפרעות "מוזרות" או אקצנטריות, הלא הן הפרעת אישיות פרנואידית, הפרעת אישיות סכיזואידית והפרעת אישיות סכיזוטיפלית.
- אשכול B – הפרעות אישיות שהוגדרו כ"דרמטיות, אמוציונליות או בלתי יציבות", הכולללות הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הפרעת אישיות אנטיסוציאלית והפרעת אישיות היסטריונית.
- אשכול C – הפרעות הקרובות להפרעות חרדה או פחד, ביניהן הפרעת אישיות נמנעת, הפרעת אישיות תלותית והפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD).
יש המוסיפים לרשימה של עשר ההפרעות שהובאו כאן תבניות התנהגותיות נוספות, שלמרות שאינן ממופות באופן מלא הן מקיימות את התנאים המגדירים את הפרעות האישיות ככאלה.
כיצד מאבחנים את הפרעות האישיות?
אבחון הפרעות אישיות אינו דבר פשוט בהכרח, בטח בגילאים מוקדמים: למעשה, את הפרעות האישיות ניתן לאבחן מבחינה מעשית רק מגיל 18. זאת למרות העובדה שחלק מהתסמינים ומהדפוסים המאפיינים הפרעות אישיות קיימות עלולים להופיע אצל האדם עוד בימי הנעורים שלו. הרציונל המביא להתפתחות הפרעות אישיות אצל אדם מסוים אינו ברור באופן מלא בכל המקרים, אם כי נהוג לחשוב שהסיבה העיקרית היא שילוב של גורמים ביולוגיים וגורמים פסיכו-סוציאליים (לרוב כאלו הקשורים לשנים המוקדמות בחייו של האדם).
הטיפול בהפרעות אישיות הוא משימה מורכבת גם כן, בעיקר על רקע העובדה שמדובר בדפוסים שהשתרשו אצל האדם במשך שנים כך שהפכו במידה מסוימת להיות חלק בלתי נפרד מהאישיות שלו. עם זאת, התפתחות תחומי הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה במרוצת השנים הגדילה את היצע הפתרונות, כך שכיום יש מגוון כלים שעשויים להפחית את ממדי הפרעות האישיות והשפעתה על האדם, לתרום לו בהיבט הרגשי ולהקל על ההתמודדות שלו בחברה.
למרות שכל מקרה משתנה לגופו על פי סוג ההפרעה, דרגת החומרה שלה והמאפיינים האישיים שלה האדם, בדרך כלל הטיפול ישלב בתוכו פסיכותרפיה וטיפול תרופתי. לכך ניתן להוסיף שיטות טיפול נוספות, הן מקשת הרפואה הקונבנציונלית והן מעולמות הרפואה המשלימה, כאשר שילוב מוצלח עשוי להגדיל את אחוזי ההצלחה. כמובן שאין לצפות לפתרונות קסם עם הפרעות אישיות, אלא לתהליך ממושך וסיזיפי היורד לעומקה של הבעיה ומטפל בה בצורה הדרגתית.
מקורות ולקריאה נוספת:
Personality Disorder – Wikipedia
What are Personality Disorders? – American Psychiatric Association
Classification, Assessment, Prevalence and Effect of Personality Disorder