הקשר בין השמנת יתר למצב נפשי

אחד הנושאים אשר הולכים וצוברים עניין רב בקרב חוקרים מתחומי המדע, הרפואה והפסיכולוגיה בשנים האחרונות הוא הקשר בין מצב נפשי לבין השמנת יתר. למרות שהתופעה אינה מוכרת כבעיה פסיכולוגית, לעומת הפרעות אכילה כמו אנורקסיה נרבוזה ובולימיה נרבוזה, ידוע כי ישנו קשר מובהק בין מצבים פסיכולוגיים שליליים כגון לחץ, דיכאון, מתח וחרדה לבין תופעות של אכילה כפייתית ועליה במשקל אשר מובילות להשמנת יתר. במאמר זה נמנה מספר נקודות המסבירות את הקשר בין מצב נפשי לבין השמנת יתר ונתאר את יחסי הגומלין ביניהם.

אכילה רגשית

במקרים רבים עשויים מצבים נפשיים כמו מתח, חרדה או בדידות להוביל לשינויים שליליים בהרגלי האכילה. אנשים רבים השרויים במצוקה נפשית נוטים לחפש נחמה ומרגוע באוכל, וזאת ללא כל קשר לתחושת רעב.

תהליך זה מתרחש מאחר שספיגה של סוכרים בגוף מקנה תחושה רגעית של הקלה ורוגע, ובכך משככת את המצוקה הנפשית. 

לאורך זמן, פעולה זו הופכת את המזון למקור פיצוי על הבעיות הנפשיות והרגשיות, והסכנות הטמונות הן התמכרות למזון, אכילה כפייתית והשמנת יתר. תופעות אלו עלולות אף להסב נזק בלתי הפיך למנגנון הרעב והשובע וכן להוביל למחלות שונות, בדגש על מחלות לב וכלי דם.

הורמוני לחץ

לחץ נפשי הוא למעשה מנגנון הישרדותי שהתפתח אצל האדם עוד בימי קדם, אשר תפקידו לסייע לנו להגיב במהירות למצבי חירום ולסכנות בשטח. לכן כאשר אנו שרויים במצב נפשי של לחץ, על אף שבמציאות לא אורבת סכנה ממשית, משתחררים במוח שני הורמונים: אדרנלין וקורטיזול.

האדרנלין אחראי על האצת קצב הלב והנשימה, הזרמת חמצן לשרירים ועלייה בלחץ הדם והקורטיזול אחראי על הגברת רמת הסוכר בדם והזרמתו לשרירים. 

במצב נורמטיבי, מופסקת הפרשת ההורמונים ברגע שהסכנה חולפת, אך במצב של סטרס תמידי ההורמונים ממשיכים לפעול ובשל כך רמות הסוכר, השומנים ולחץ הדם נשארות גבוהות. כמו כן, כאשר הקורטיזול ממשיך להיות מופרש, הוא גורם לתופעות שונות כגון תיאבון מוגבר (בעיקר למזון מתוק ועתיר שומן), צבירת שומן בדם, האטה בקצב חילוף החומרים ונדודי שינה, תופעות אשר מובילות לעלייה במשקל ולהשמנת יתר. 

חוסר שינה

בזמן השינה הגוף מפריש הורמונים שתפקידם לווסת את מנגנוני הרעב והשובע. כאשר השינה מופרעת בשל מצבים נפשיים שליליים כמו לחץ, מתח או חרדה, פעילותם של הורמונים אלו משתבשת, דבר שמוביל לתחושת רעב מוגברת ולתשוקה למזון מתוק ועתיר בקלוריות. באופן זה, מיעוט שעות שינה עשוי להוביל אף הוא לאכילת יתר ולעלייה במשקל.

הרגלים מזיקים

מתח, חרדה ודיכאון עשויים להיות מתישים מאוד מבחינה נפשית ובהמשך להוביל לעייפות ולתשישות. במצב כזה הסיכוי שנשקיע זמן ואנרגיה באימוץ אורח חיים הכולל פעילות גופנית, תכנון ארוחות ובישול בריא, אינו גבוה. את מקומם של אלו תופסים אורח חיים פרוע וצריכת מזון מעובד ועתיר קלוריות אשר מעודדים עלייה במשקל והשמנת יתר.

דימוי עצמי

עד כה דנו באופן שבו מצבים נפשיים שונים עשויים להשפיע על עלייה במשקל ויכולים להוביל להשמנת יתר. אך בין שני הגורמים מתקיימים יחסי גומלין וגם השמנת יתר עשויה במקרים רבים להשפיע על המצב הנפשי ואף על המצב האישי והחברתי. 

בחברה אשר סוגדת לרזון, שבה השמנה נחשבת לחולשה, אנשים הסובלים מהשמנת יתר גם מופלים לרעה ונתונים לשמנופוביה. באמצעי המדיה השונים בעלי עודף משקל מוצגים כעצלנים, נהנתנים וחלשי אופי. הם בדרך כלל נחשבים לפחות פופולריים ואטרקטיביים ובאופן כללי הסטיגמה עליהם בתקשורת אינה חיובית.

כתוצאה מכך, אנשים בעלי עודף משקל נוטים במקרים רבים להיות בעלי דימוי עצמי נמוך, דבר המעודד יצירה של תחושות אשמה, קשיים ביצירת קשר אינטימי, הסתגרות חברתית, בדידות ודיכאון. 

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום