בתרבויות ודתות מסוימות, קדושת הנישואין עולה על כל דבר. אצל הנוצרים הקתוליים למשל, לא ניתן בכלל לפרק את ברית הנישואין, ובלא קשר לקשיים שעלולים לצוץ בחיים המשותפים, על בני הזוג נגזר לחיות ביחד עד שהמוות מפריד ביניהם.
בחברות אחרות, הגירושין פשוט כל כך לא מקובלים, עד כי בני זוג הסובלים בחייהם המשותפים חושבים אינסוף פעמים לפני שעושים צעד כל כך קשה ובעייתי.
בעולם המערבי המודרני, גירושין הופכים לעניין שגרתי ויומיומי יותר ויותר. אחוז הזוגות המתגרשים מידי שנה הולך ועולה, והסטטוס "גרוש" כבר אינו חריג בחברה.
יש לכך, כמובן, יתרונות רבים- זוגות ופרטים לא צריכים להעביר את חייהם בתסכול, בזוגיות לא טובה, ובסבל ואפילו בתוך עולם של ערכים או התנהגות שלא מתאימה להם.
האפשרות "לחתוך" מאפשרת התחלה חדשה, שינוי והתרעננות של ההתפתחות הזוגית ושל ההתפתחות האישית של כל אחד.
אך כמובן שהתמונה לא כל כך ורודה. גם כאשר חיי הנישואין אינם מוצלחים ומספקים, לגירושין יכולות להיות השפעות, ואפילו השפעות קשות, על נפשם של בני הזוג הנפרדים.
למרות שגברים מתמודדים עם גירושין אחרת מנשים וההיפך, עדיין ההליך גורם לסערת נפשות גדולה ומטלטל את שגרת הבית עקב השינויים הגדולים.
שינויים הם גורמי דחק (stress), גם כאשר מדובר בשינוי שנתפס כחיובי. כאשר הגירושין הם יוזמה של אחד הצדדים, ואינם רצויים בקרב הצד השני, ההשפעות יכולות להיות קשות עוד יותר, עד כדי הגעה לטיפול אצל פסיכולוג. חשוב לדעת, כי חלק מן ההשפעות הללו, יכול להיחסך באמצעות גישור גירושין, אותו עוברים שני הצדדים.
קשיים נפשיים אופיינים לאחר גירושין
- דיכאון: התופעה הנפוצה ביותר לאחר גירושין היא התעוררות של רמות שונות של דיכאון (החל בתחושות דיספוריות ועצבות, דרך דיכאון קל, וכלה בדיכאון מג'ורי קליני של ממש). הדיכאון עשוי לנבוע מתחושה של כישלון (נכשלתי בקיום הזוגיות שלי), מחוסר תקווה (איך אמצא בגילי בן זוג חדש?), בדידות (כל החברים שלנו בחרו בצד שלו) וכדומה.
- חרדה: כאשר אדם מוצא את עצמו מחוץ לזוגיות, עליו לסגל דפוסי הסתגלות והתמודדות חדשים- לבד. העדר התמיכה שנוצרת באופן טבעי כאשר שניים נפגשים עם דרישות המציאות עשויה לעורר חרדה. הפרט צריך ללמוד לעשות בעצמו תפקידים שהיו שייכים לבן הזוג, ולעיתים זה לא פשוט כלל (למשל- הצורך לצאת לעבודה או להאריך את שעות העבודה על מנת לפרנס לבד).
- התמודדויות בלתי מסתגלות: דיכאון וחרדה עשויים להוביל לבעיות משניות הקשורות בדפוסי התמודדות לא יעילים, כגון התמכרויות שונות (סיגריות ואלכוהול בעיקר), ירידה משמעותית בתפקוד (שעלולות להחריף את תחושת הבדידות, וכן ליצור קשיים כלכליים וחברתיים), ועוד.
- קושי להיפרד: פעמים רבות נראה שגירושין יהוו את הפתרון לכל הקשיים הזוגיים המתעוררים במהלך חיי הנישואין- פשוט לא נהיה יותר ביחד. המציאות מראה, שגם קבלת הגט החוקי לא תמיד מביאה לפרידה אמיתית בין בני הזוג.
לעיתים אחד מבני הזוג אינו מוכן לוותר על הקשר, ולעיתים תכופות יותר, הימצאותם של ילדים בתמונה אינה מאפשרת פרידה מוחלטת (שכן המחויבות של שני ההורים לילדיהם נשמרת גם כאשר הם בוחרים לפרק את החבילה). כאשר לא נעשה תהליך אמיתי של פרידה רגשית, הכעסים, הפגיעות והקשיים שליוו את בני הזוג במהלך נישואיהם, ימשיכו ללוותם באופן כזה או אחר גם לאחר הגירושין.
השפעת גירושין על הילדים
פעמים רבות, ההשלכות הקשות של הגירושין פוגעות דווקא בילדים. ילדים עשויים לחוש תחושות קשות של אשמה ואחריות על גירושי הוריהם. לעיתים ילדים מרגישים שלולא הם, ההורים היו ממשיכים לחיות ביחד.
בנוסף, סכסוכים וחוסר הסכמות בין ההורים על אופן חינוך הילדים וההתייחסות אליהם (שמהווים פעמים רבות את הגורם הראשוני לגירושין), עשויים לגרום לבלבול אצל הילדים, קרבות נאמנות, חוסר בטחון, חרדה ומצוקה משמעותית שתגרום לעיתים להפרעת נפש אצל הילדים ואף תצריך טיפול אצל פסיכולוג ילדים, או טיפול נפשי אחר.