התמודדות עם אונס

המילה "אונס" משמעותה להכריח אדם לעשות משהו בניגוד לרצונו. בלקסיקון של ימינו, המונח מתייחס בדרך כלל לכפייה של יחסי מין. אחת מכל 4 נשים בעולם המערבי חווה בחייה סוג כזה או אחר של הטרדה או פגיעה על רקע מיני, ומתוכן חוות רבות את הטראומה הנוראית של אינוס.

אונס מוגדר בחוק כאירוע בו אדם מחדיר איבר או חפץ לאיבר מינו של אדם אחר בניגוד להסכמתו. אונס נחשב לפשע אלים, בו המיניות הינה אלמנט משני לרצונו של התוקף לשלוט, להשפיל ולקחת בעלות על גופו ונפשו של הקורבן.

לאונס קיימת השפעה נפשית עמוקה ומזיקה יותר מאשר לפגיעות פיזיות אחרות. ההתמודדות עם אונס אף היא לא פשוטה, כי מעבר למעשה התקיפה מינית הופר הגבול הבינאישי בין הפוגע לקורבן, וכן בנוסף להתמודדות עם האקט עצמו, על הקורבן להתמודד עם חדירה למרחב האישי שלו.

השלכות נפשיות של אונס

בשפה הפסיכולוגית, אונס מהווה אירוע טראומטי, כלומר אירוע בו קיים חשש לחיים או לשלמות הגוף. לא כל האנשים מגיבים באותו אופן לאירוע טראומטי, ובמקרה של אונס כמובן שיש השלכות גם לנסיבות- מיהו התוקף, מידת ההיכרות איתו, מידת הקרבה אליו, ומשך התקיפה (חד פעמית לעומת תקיפה חוזרת ונשנית).

נפגעות אונס מאובחנות בדרך כלל כסובלות מאחת משתי התופעות הבאות (מובן שקיימים גם גברים הנאנסים, אך מכיוון שרב הנאנסות הינן נשים נעשה שימוש בלשון נקבה):

• הפרעת דחק חריפה או הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) – הפרעה פוסט טראומטית הינה מצב קליני בו חווה הנפגעת שלוש חוויות עיקריות: שחזור חוזר של האירוע הטראומטי בצורת מחשבות חודרניות וסיוטים, ניסיון להימנע מכל גירוי שעשוי להזכיר את האירוע הטראומטי ועוררות יתר המתבטאת בתסמינים גופניים שונים.
• ניתוקים דיסוציאטיביים – רק בשנים האחרונות החלו מחקרים להתייחס להיבטים שאינם פוסט טראומטיים בהתמודדות עם חווית האונס, ונמצא כי נשים רבות אינן סובלות מפוסט טראומה וחרדה, אלא מניתוקים דיסוציאטיביים.למעשה, על מנת שיוכלו להמשיך לקיים חיים נורמאליים אחרי החוויה הלא נורמלית שעברו, יוצרות הנאנסות מעין "מחיצות" בנפשן, וכך יכולות לפרקים להתנתק מהחוויה שחוו.על פני השטח נראה שהנאנסות שוכחות פרטים בחיי היומיום, אינן מתייחסות להיבטים שונים בסיטואציות וכדומה. במקרים קיצוניים (בעיקר כשמדובר בגילוי עריות המתרחש מגיל צעיר) מגיעים הניתוקים הדיסוציאטיבים למצב של פיצול האישיות לישויות שמתעמתות עם החוויה הקשה, וישויות שלא זוכרות אותה כלל.

תמיכה נפשית בנפגעות אונס

הטיפול בקורבנות אונס הוא טיפול ממושך בזמן, ומורכב מבחינת התהליכים המתרחשים בו. ככל שהתוקף היה אדם קרוב יותר לנפגעת כך הפגיעה הנפשית קשה יותר (כאשר השיא הוא, כמובן, במצבים של גילוי עריות, בהם התוקף הוא בן משפחה קרוב, ואפילו אביה של הנאנסת).

מטפל צריך לסווג ולאבחן את סוג התסמינים מהן סובלת הנפגעת כמו דיכאון לדוגמה, ולהתייחס אליהם בעדינות ובקצב המתאים למטופלת. לעיתים קיים צורך לחזור ולשחזר את האירוע הקשה, ולעיתים ניתן לקיים טיפול בלי להיכנס כלל לפרטי האירוע.

התמודדות משפטית

הפן המשפטי של אונס מעורר בקרב הקורבנות קשיים לא מעטים. אצל חלקן, הגשת התלונה וקיומו של משפט נגד האנס הינם חלק חשוב בהתמודדות עם תחושת חוסר האונים ואובדן השליטה שחשו בעת האונס. אצל אחרות, חווית הגשת התלונה, הבדיקה הרפואית- משפטית והעימות עם האנס בבית המשפט עשויים להוות טראומה נוספת.