התמודדות עם מוות

התמודדות עם מוותכאשר אנחנו מאבדים את אחד מיקירנו – בעל או אשה, אח, הורה, ילד – נראה כי העולם עומד להתמוטט עלינו. האובדן נראה כל כך גדול וחד- משמעי שקשה לתאר כיצד נוכל לחוות עכשיו התמודדות עם מוות.

יש לנו סיבות מוצדקות לחוש כך: האנשים הקרובים לנו מהווים חלק מהזהות שלנו. כשאנחנו מאבדים אותם אנו חשים מחולקים, חסרים את הדבר המהותי שאותו אדם היווה עבורנו.

המוות הוא כידוע הפרידה הגדולה, שמביאה עמה חסך וגעגועים עזים, וגם אחרי שנגמר תהליך האבל הרשמי, אנחנו ממשיכים להתאבל על האדם שנפטר ולכאוב את לכתו. זאת ועוד, מוות של אדם קרוב מערער פעמים רבות את תפיסת המציאות שלנו, במיוחד אם הוא פתאומי.

העולם, שנתפס בדרך כלל, באופן רגשי ולאו דווקא רציונלי, כמקום בטוח ומוגן- מתערער בבת אחת. המוות של הקרוב מזכיר לנו את ארעיות קיומנו שלנו. זו תזכורת כואבת לכך שגם סופנו יהיה דומה.

מתי האבל נגמר?

למרות הקשיים הללו, אבל הוא תהליך שאמור להסתיים בשלב כלשהו. גם אם הגעגועים ממשיכים, בדרך כלל הם הולכים והופכים קלים ונדירים יותר, ואיתם הזמן שאנחנו מקדישים למחשבה על הנפטר ועוצמת הרגשות המעורבות במחשבה עליו.

אם אנחנו ממשיכים לחוש תחושות של עצבות עמוקה וכאב קיומי, אם אנחנו לא מסוגלים לחזור לתפקד, אם אנחנו מאבדים עניין בדברים שלפני המוות של הקרוב הסבו לנו הנאה ונמנעים ממפגש עם אנשים – ייתכן שהאבל חרג מגבולות הסביר והפך לדכאון של ממש. במקרה כזה כדאי לפנות לעזרה מקצועית של פסיכולוג או פסיכיאטר.

התמודדות ילדים עם מוות של קרוב, הינה קשה אף יותר ומצריכה הבנה, רגישות ולעיתים, במקרים מסויימים אף טיפולים מקצועיים.

גורמים שמשפיעים על ההתמודדות עם מוות

קשה לדבר בהכללה על מוות של אנשים קרובים, כיוון שנסיבות שונות יוצרות תגובות שונות כלפי המוות ודורשות התמודדות אחרת. בכל מקרה פסיכולוגים ממליצים להשתמש בתקופת האבל, שבעה ימים או יותר לפי הצורך, כדי לייחד זמן לפרידה מהמת, לעיכול המצב החדש ולהסתגלות לחיים בלעדיו.

בתקופה זו כדאי להישען על אנשים קרובים שיהוו מסגרת תומכת ומכילה.

בין הגורמים המשפיעים על ההתמודדות:

מוות פתאומי

כאשר אדם קרוב חולה במשך חודשים או אפילו שנים ואנחנו מודעים לכך שהוא עלול למות – לעתים מדובר במחלה סופנית והמוות הוא עובדה גמורה, רק המועד אינו ידוע – התמודדות עם מוות קלה יותר. אם אותו אדם סבל מאוד מהמחלה, והרי המתת חסד אינה נהוגה במחוזותינו, אולי נמצא במוות גם איזו הקלה. במצב של מוות פתאומי אלמנט ההשלמה עם המצב נפגע – דוגמה טובה לכך היא מוות בעריסה.

טיב הקשר עם האדם שנפטר

לכל אחד אנשים קרובים יותר ופחות, גם בקרב המשפחה הגרעינית. ישנן משפחות שנפגשות לעתים קרובות ואחרות מרוחקות יותר, המתראות רק במאורעות מיוחדים. גם הקשר עם בני הזוג והילדים משתנה מאדם לאדם, ממשפחה למשפחה ודבר זה משפיע על תהליך האבל.

מוות של אדם צעיר או מבוגר

אובדן בן זוג בגיל השלישי גם אם נגרם בשל מחלה קשה, נחשב ל"שיבה טובה" – ביטוי שמגלם בתוכו את התפיסה המערבית לפיה חיים ארוכים הם חיים טובים. לעומת זאת, מוות של ילדים נתפס עוד במקרא, כאובדן הנורא ביותר.

משפחות רבות בארץ זרועת המלחמות בה אנו חיים, חוו על בשרם את האובדן הנורא הזה.

התמודדות עם מוות – חוסן אישי

כל אחד מאיתנו נבדל במידת החוסן האישי שלו, דהיינו במידת הכוח שהוא יכול לגייס במצבים קשים. כמובן שגם האדם ה"חזק" ביותר עלול להתפרק במצב של מות קרוב, דבר טבעי ביותר, אך יש אנשים שיצליחו להקים את עצמם מההריסות יותר בקלות מאחרים.

הדבר תלוי בגורמים כמו חוויות ילדות חיוביות, צמיחה והצלחה, מצב כלכלי, מצב בריאותי ונפשי וכן מידת התמיכה החברתית שיש למתאבל.

טיפול פסיכולוגי יכול לתת מענה לאנשים שאינם יכולים להתגבר על אובדן של אדם קרוב.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום