התמכרות לניתוחים פלסטיים

שלטי חוצות ברחבי גוש דן מקדמים את פני ההולכים ושבים בהצעות לניתוחים פלסטיים במחירים מצחיקים. מה שהיה עד לפני כמה שנים מותרות לעשירים בלבד הפך להליך כמעט שגרתי גם בקרב מעמד הביניים.

בארה"ב בלבד ביצעו בשנת 2010 מעל 10 מליון ניתוחים פלסטיים ונראה שהנתונים רק יגדלו בשנים הקרובות.

לא רק המחירים משפיעים על פופולריות ההליכים הפלסטיים, אלא גם המגוון הרחב של ניתוחים הקיים כיום, ומציע פתרון כמעט לכל איבר שאינו בדיוק בפרופורציות המתאימות. גם הפרסום הרב של הנושא בכלי התקשורת ובפורומים באינטרנט, כמו תכניות "מייקאובר" שכחלק משינוי המראה של המתמודדים, מציעות להם גם ניתוחים פלסטיים שונים.

בנוסף, גם הכניסה של המרפאות הפלסטיות לתחומי בתי החולים וקופות החולים והשכיחות של הניתוחים, הם שהביאו לכך שכל אחד מכיר מישהו שעשה את הניתוח ויכול לספר עליו ממקור ראשון- כל אלו מביאים להתמכרות לניתוחים פלסטיים בעולם המערבי וגם כאן בישראל.

ניתוחים פלסטיים – בעד ונגד

עם התרחבות הפופולריות של הרפואה הפלסטית התרבו גם הוויכוחים בנושא. השאלה שנשאלת פעמים רבות לגבי ניתוח פלסטי היא "האם הוא מוצדק", וכנגד הרפואה הפלסטית ניתן למצוא ברחבי הרשת תמונות מחרידות של אנשים שביצעו יותר מדי ניתוחים פלסטיים.

ניתוחים פלסטיים במהותם נועדו לשפר את המראה ולא לפתור בעיה רפואית, ולכן אין תשובה חד משמעית לשאלת המוצדקות: מי קובע מתי איבר אינו פרופורציונלי? מי קובע מהו גודל "סטנדרטי" של אף או של חזה? ובכלל- מי קובע מהן אמות המידה ליופי?

נראה שרבות מאמות המידה הללו קובעת התקשורת ובעיקר המפרסמים. את מסכי הטלוויזיה ובימות תצוגות האפנה ברחבי העולם מקשטות נערות צעירות, בעלות חזה מורם ומותניים צרות. אף קטן, עצמות לחיים גבוהות, אוזניים קטנות וכמובן אפס קמטים – זהו הסטנדרט האפנתי שאליו גם שואפות הנשים שמפקירות את גופן לסכין המנתח הפלסטי.

אובססיה לניתוחים פלסטיים

מעניין כי רבים מהפונים לניתוחים פלסטיים מדי שנה (כ-13%) הם לקוחות חוזרים, כלומר מי שביצע כבר ניתוח פלסטי אחד וחוזר לניתוח שני, שלישי או אף יותר. לעתים ההנאה מהמראה החדש ממכרת והצורך לעבור שינויים נוספים נראה טבעי. אנשים כאלה הם קורבנות פוטנציאלים של מרפאות פלסטיות, אשר רואות את הארנק לפני המטופל.

אנשים שסובלים מדימוי עצמי נמוך ולא מצליחים לאהוב את המראה שלהם גם לאחר ניתוח פלסטי אחד או שניים, לא יתחילו לאהוב את עצמם אחרי כמה ניתוחים נוספים. במקרה כזה האחריות האתית של המנתח היא לפסול את הבקשה לניתוח ולהציע לפציינט טיפול פסיכולוגי לתיקון דימוי הגוף המעוות.

אחריות של הרופא המנתח

האחריות על הניתוח ותוצאותיו הן של המנתח הפלסטי לבדו, ולכן הוא צריך לבחון היטב את המניע של המנותח הפוטנציאלי לביצוע ההליך: האם הוא מגיע לניתוח על דעת עצמו, או שמישהו, כמו בן זוג או הורה, דוחף אותו לבצע את הניתוח? האם הוא מודע לסיכונים הכרוכים בניתוח? והאם הציפיות שלו מהניתוח הן ריאליות?

לעתים מגיעים לניתוחים פלסטיים אנשים שסובלים ממראה הפנים או הגוף שלהם, ומשוכנעים כי ניתוח פלסטי יחיד ישנה לגמרי את המראה שלהם. במקרה כזה הם עלולים להיות מאוכזבים ובעקבות זאת גם לתבוע את הרופא או לפגוע בשמו הטוב.

ישנם ניתוחים שהשפעתם פוחתת עם הזמן בעקבות הזדקנות או בלאי של שתל למשל, והמטופל צריך להיות מודע לכך. חשוב לתאם ציפיות עם הפציינט לפני הניתוח ולתאר לו ביושר את התוצאות הצפויות של הניתוח וכן את תופעות הלוואי האפשריות. רק כך יוכל לקחת החלטה שקולה- האם הניתוח מוצדק עבורו.

קראו עוד:

גמילה מסמים קשים

סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום