מענה – היחידה לבריאות הנפש

ניהול כלכלי נכון לאחר אשפוז פסיכיאטרי

ניהול כלכלי נכון לאחר אשפוז פסיכיאטריהפרעות נפשיות הן בעיות נפוצות למדי, אולם למרבה הצער, אדם שסובל מהפרעה נפשית ומתאשפז במחלקה פסיכיאטרית נמצא במצב שבו אין לו אפשרות לנהל את כספו ובשל כך הוא עלול לחוות קשיים נוספים, מלבד תסמיני ההפרעה, במהלך תהליך ההחלמה והשיקום.

חלק מהקשיים הכלכליים נובעים מעצם ההפרעה ותסמיניה, למשל נטייה לקבל החלטות שגויות ופזיזות לגבי הוצאות, העדר אנרגיה על מנת לעבוד באופן סדיר ולעקוב אחר המצב הכלכלי, וחלקם נובע מאשפוז בשל ההפרעה, הגורר אחריו, מטבע הדברים, התרחקות למשך פרק זמן מסוים ממקום העבודה ומהיכולת לבצע מעקב אחר הוצאות והכנסות.

על אף זאת, חשוב לזכור שהאשפוז במחלקה פסיכיאטרית עשוי להיות חיוני, כחלק מתהליך ההחלמה, ועל כן חשוב לפנות אליו ככל שמתעורר הצורך, במקביל לתכנון ההתמודדות עם הקשיים הכלכליים שעלולים לנבוע כתוצאה ממנו.

קבלת סיוע מקרובי משפחה וחברים

על מנת למנוע קשיים כלכליים לאחר השחרור מהאשפוז, מומלץ מאד להתכונן לשחרור עוד במהלך האשפוז. ניתן לעשות זאת בכמה דרכים:

חזרה לעבודה לאחר השחרור מהאשפוז

על אף שהפרעות נפשיות הינן הפרעות נפוצות ביותר בחברה בה אנו חיים, חלקן עדיין מצויות תחת מעטה של מסתורין ומלוות בסטיגמה קשה ואף מובילות לאפליה. על כן, שיבה לעבודה לאחר אשפוז פסיכיאטרי עלולה להיות מקור למתח נוסף עבור אדם שאושפז. עמיתים ומנהלים בעבודה עלולים לחשוש ולהניח הנחות שגויות לגביך, לעיתים קרובות בשל פערים בידע ודעות קדומות.

עם זאת, חשוב שתדע שהמידע הרפואי שלך חסוי ואינך מחויב לשתף את עמיתיך בסיבה המדויקת להיעדרותך מהעבודה. מומלץ על כן, לקראת מועד החזרה לעבודה, לשוחח עם הגורם המטפל בך, קרוב משפחה או חבר טוב ולחשוב יחד כיצד תסביר את היעדרותך מהעבודה, בצורה שנוחה ומתאימה לך.

מאידך, אם אתה מעוניין בכך, שתף את מנהליך ועמיתיך בכך שאושפזת במחלקה פסיכיאטרית בשל הפרעה נפשית. גם לכך יש יתרונות: שמירת סוד עשויה להיות פעולה מלחיצה ולהוביל לתחושת בידוד ואתה עשוי על כן לחוש הקלה מעצם החשיפה. כמו כן, ייתכן שתזדקק לשינוי כלשהו בסביבת העבודה או אופייה, על מנת למנוע לחץ ומתח מיותר בחיי היומיום שלך וכך למזער את הסיכוי להחמרה בתסמיני ההפרעה ואשפוז נוסף. חשיפה של מצבך בפני הגורם שאחראי על שיבוצים והגדרות התפקיד בארגון שבו אתה עובד יכולה לסייע לך בכך.

זכור שהמידע הזה שייך לך ובאפשרותך לבחור האם לחשוף אותו. גם כאן, חשוב להתכונן, בסיוע של מטפל, בן משפחה או חבר קרוב, ולחשוב כיצד להציג את העניין ומתי. לקראת קבלת ההחלטה, חשוב על האופי של מקום העבודה שלך, על היחסים שלך עם עמיתיך והמנהלים שלך ונסה להבין עם מי מהם אתה חש בנוח ומי מהם יכול לסייע לך לחזור לשגרה.

התמודדות עם הפרעה נפשית ותופעות הלוואי של טיפול תרופתי פסיכיאטרי עשויה לגזול ממך אנרגיה רבה. על כן, ככל שמתאפשר לך, נסה לשוב לעבודה בהדרגה. למשל, אם אתה עובד כפרילאנסר, אתה יכול לקחת על עצמך מעט פרויקטים קצרים וקטנים יחסית. אם אין באפשרותך לשוב לעבוד בהיקף משרה נמוך יותר במשך פרק זמן מסוים, שקול לדחות את החזרה לעבודה במשרה מלאה ולעבוד בהתנדבות או בשכר נמוך יותר במשך יום אחד בשבוע. בהדרגה, תוכל להעלות את מספר ימי העבודה וכך להשיב את הביטחון העצמי שלך.

זכויות והטבות שמעניקה המדינה

בנוסף לאפשרויות שפורטו לעיל, ישנן גם זכויות, קצבאות והטבות שונות שמעניקה המדינה לאדם המתמודד עם הפרעה נפשית ושיכולות לסייע לך להשתקם מבחינה כלכלית, לאחר השחרור מהאשפוז.

קצבת נכות כללית מהמוסד לביטוח לאומי

ככל שלא עשית זאת לפני כניסתך לאשפוז, עם שחרורך תוכל לפנות למוסד לביטוח לאומי בתביעה לקבל קצבת נכות כללית. לאחר הגשת התביעה, תיבדק על ידי ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי והיא תקבע מה דרגת הנכות הנפשית שממנה אתה סובל. אם הועדה מצאה שאתה סובל מנכות בשיעור של 50% לפחות, תהיה זכאי לקצבת נכות כללית, בהתאם לשיעורים המפורטים בחוק הביטוח הלאומי.

סל שיקום

בשנת 2000 נחקק בישראל חוק שיקום נכי נפש בקהילה. בהתאם לחוק זה, אדם המתמודד עם הפרעה נפשית אשר עומד בתנאים מסוימים זכאי לקבל מהמדינה "סל שיקום", במטרה לסייע לו להתמודד עם ההפרעה, להשתקם ואף להתפתח. אם לא פנית לקבלת סל שיקום לפני האשפוז, מומלץ לעשות זאת עם השחרור מהאשפוז.

אדם זכאי לסל שיקום אם הוא עומד בקריטריונים הבאים:

תהליך קבלת סל השיקום

1. קביעת דרגת הנכות הנפשית של המבקש.

2. בניית תוכנית שיקומית על ידי המטופל ואחד מהגורמים הבאים:

א. בית חולים פסיכיאטרי;

ב. מרפאה לבריאות הנפש;

ג. שירותי הרווחה;

ד. מסגרת שיקומית בקהילה;

ה. עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק, פסיכיאטר או אח מוסמך פרטי.

3. הגשת בקשה לועדת השיקום האזורית לנפגעי נפש: הועדה מורכבת משלושה אנשי מקצוע בתחומים הבאים: פסיכיאטריה, עבודה סוציאלית, ריפוי בעיסוק, פסיכולוגיה וסיעוד. הפנייה יכולה להתבצע על ידי הגורם המטפל, שהוא אחד מהגורמים הנזכרים בסעיף הקודם, על ידי קרוב משפחה של המבקש או על ידי המבקש עצמו. על כן, גם אם לא עמדת בקשר עם גורם טיפולי כלשהו לאחר השחרור מהאשפוז, אתה עדיין יכול למלא את כל הטפסים הנדרשים ולהגישם לועדה בעצמך.

4. זימון לועדת השיקום האזורית: לאחר קבלת כל המסמכים ובחינתם, ועדת השיקום תזמן את המבקש למפגש היכרות והתרשמות. המפגש יתקיים לאחר פרק זמן של לא יותר מחודש מיום קבלת מלוא המסמכים הנדרשים. המבקש רשאי להגיע לפגישה עם הועדה בליווי קרוב משפחה או כל גורם אחר שיכול לסייע לו.

5. החלטת ועדת השיקום: הועדה יכולה לאשר את תוכנית השיקום שהוצעה לה במלואה או בחלקה או לבצע בה שינויים ולהוסיף לה תוספות או לדחות אותה. ההחלטה והנימוקים יישלחו לגורם הפונה בדואר.

6. קבלת סל השיקום: במסגרת סל השיקום, יהיה זכאי המבקש לשירותים בתחומים הבאים: דיור, לרבות סיוע ברכישת ציוד, תעסוקה, השכלה, חברה ופנאי, תיאום טיפולים, טיפולי שיניים ואף סיוע למשפחתו. המבקש והגורם הפונה יבחנו יחד את המסגרות והשירותים הרצויים מבין אלה המוצעים ויבחרו באלו שמתאימים לתוכנית השיקומית, כפי שאישרה הועדה.

Exit mobile version