החוק למניעת הטרדה מינית

עד שנת 1998, מה שאנו מכירים כ"הטרדה מינית" כלל לא היווה עבירה פלילית בישראל. רק מעשים חמורים יותר, המוגדרים באופן כללי כ"תקיפה מינית" (שמתבטאת במישור הפיזי ולא המילולי) היו אסורים.

החוק למניעת הטרדה מינית אמנם אינו וותיק, אך ודאי שהוא חולל מהפיכה של ממש ביחסים בין המינים בישראל. יש המבקרים את החוק וטוענים שהוא מאפשר העמדה לדין על דברים פעוטים ויוצר מתיחות באינטראקציות בין גברים ונשים, אך מנגד רבים משבחים את פועלו של החוק בשמירה על כבודן של נשים.

מהי הטרדה מינית

החוק מגדיר שורה ארוכה של מקרים אותם יראו כהטרדה מינית. עיקר החוק עוסק באמירות של אדם אחד כלפי אחר (ובמילים פשוטות הצקה), בקשר למאפיינים מיניים מסוימים (לדוגמה- נטייה מינית, חלקי גוף, שאלות אינטימיות וכדומה). דוגמה בולטות להטרדה שכזאת לפי החוק, הן הצעות חוזרות ונשנות בעלות אופי מיני – אך זאת רק כאשר מי שההצעות מופנות אליו הבהיר כי אינו מעוניין בהן. דוגמה נוספת היא התייחסות אל אדם באופן מבזה או משפיל, כאשר המקור להשפלה נעוץ בנטייה מינית או מיניות באופן כללי.

נוסף על האמור, החוק מגדיר גם מקרים מורכבים יותר שייחשבו כהטרדה מינית. במקרים אלו, מדובר בהתייחסות חוזרת ונשנית בקשר למיניותו של אדם, או הצעות בעלות אופי מיני – אולם, בשונה מהמקרה הרגיל, לא נדרש שהמוטרד יביע את חוסר רצונו בהצעות או את העובדה שהוא רוצה להפסיק את ההתייחסות הללו. הסיבה לכך הוא שמדובר במקרים של פערי כוחות, בהם המוטרד יתקשה להביע את חוסר הסכמתו – בין היתר, כאשר שמדובר בקטין או חסר ישע והמטריד הוא בעל מרות על הקטין וכשמדובר ברופא ומטופל במסגרת טיפול נפשי או רפואי.

ראוי להתעכב על עוד שני מקרים בהם אין צורך שהמוטרד יביע את דעתו שאינו מעוניין בהצעות – כאשר מדובר בעובד שמוטרד על ידי איש מרות (בוס ישיר, או בכיר אחר). שוב, החוק מביא בחשבון את הקושי של המוטרד להביע התנגדות. כמו כן, כך הוא גם המצב במסגרת האוניברסיטה, כאשר המטריד הוא איש מרות (לרוב, מרצה אשר הצלחתו של הסטודנט/ית תלויה בו).

על מי חל החוק

חשוב להדגיש שהחוק חל על כל אדם, ואין שום מניעה שגבר יטריד גבר, או שאישה תטריד גבר. עם-זאת, 95% ממקרי ההטרדה המינית הם של גבר כלפי אישה.

העונש על הטרדה מינית

עיקרו של החוק בהגדרת הטרדה מינית כעבירה פלילית. העונש הבסיסי על הטרדה מינית הוא עד שתי שנות מאסר. החוק מונה עוד עבירה, והיא "התנכלות" – שמשמעותה כל פגיעה באדם בשל העובדה שהתלונן על הטרדה מינית ממנה סבל. העונש על התנכלות לבדה עומד על עד שלוש שנות מאסר, אולם אם אותו אדם גם הטריד את המתלונן וגם התנכל לו – העונש המרבי עומד על 4 שנות מאסר. הצורך בשילוב עבירת ההטרדה עם עבירת ההתנכלות נובע מכך שפעמים רבות המטריד הוא איש בעל סמכות (בוס, מרצה וכד'), ולכן הוא יכול להפחיד את המוטרד בכך שאם יתלונן יפגע בעבודתו או בעתידו המקצועי.

מעבר לעבירה הפלילית, החוק קובע כי הטרדה מינית היא עוולה אזרחית. כלומר, הנפגע יכול לתבוע את המטריד ולזכות לפיצויים. יש שלושה אפיקים בהם אפשר לקבל פיצויים:

  • תביעה נגד המטריד ללא הוכחת נזק – כל שנדרש הוא להוכיח שהייתה הטרדה מינית, ואז ניתן לקבל פיצוי לפי שיקול דעתו של בית המשפט בסכום של עד 50,000 שקל.
  • תביעה נגד המטריד עם הוכחת נזק – במקרה שכזה תקרת הפיצוי תיקבע לפי הנזק שיוכח בבית המשפט.
  • תביעה נגד המעביד – גם למעביד אחריות למנוע הטרדה מינית במקום העבודה, על ידי פרסום תקנון למניעת הטרדה, הוראה לעובדים להימנע מהטרדה וטיפול יעיל בתלונות. אם המעביד כשל בחובותיו ניתן לתבוע אותו (שוב, עם הוכחת נזק או בלי).
Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום