חרדה אצל בני נוער – מתי מדובר בבעיה?

זה אך טבעי שבני נוער יחוו חרדה או עצבנות במצבים חדשים, שאינם מוכרים או מאתגרים כמו לפני מבחן חשוב, דייט שהמתינו לו זמן רב או נאום בפני הכיתה. זוהי חרדה נורמאלית, למרות שמצבים אלו אינם מאיימים ממש על בטיחותם.

חרדה במצבים אלו מתעוררת כשבני נוער חשים מאוימים, פוחדים מפני מבוכה אפשרית, דואגים מפני ביצוע טעויות, פוחדים שלא ישתלבו במצבים או בקבוצות, ייכשלו במילותיהם, יידחו על ידי אחרים, או שגאוותם תתערער.

תחושות פיזיות כגון לב פועם, ידיים מיוזעות או בטן מכווצת, נחשבות לתסמינים נורמליים של חרדה, שכן כל אדם זקוק למעט חרדה המובילה אותו למיקוד, מאפשרת לו לצפות או להתכונן לבעיות אפשריות ולמנוע אותן, ומסייעת לו לבצע את המיטב. אך חרדה מוגברת מדי עשויה להפריע לתפקוד ואף לשתק.

ההיבטים המשמעותיים להתפתחות חרדה

מומחים אינם יודעים מה בדיוק גורם להפרעות חרדה בבני נוער. מספר היבטים נראים משמעותיים להתפתחותה, כולל גנטיקה, ביוכימיה של המוח, נסיבות חיים מלחיצות והתנהגות נרכשת.

הסיכוי מוגבר לפתח חרדה כשלמתבגר יש בן משפחה עם הפרעה זו, שכן חרדה עשויה להיות קשורה לגנים המשפיעים על הכימיה של המוח, והסדרת כימיקלים הנקראים נוירוטרנסמיטורים. אך לא כל מתבגר עם בן משפחה הסובל מהפרעת חרדה יפתח אותה בעצמו.

תרחישים בחיי מתבגרים עשויים להפעיל הפרעות חרדה, כגון אירועים טראומטיים מפחידים העלולים להוביל להפרעת דחק פוסט טראומטית. כשמתבגר גדל בסביבה בה חלק מבני המשפחה סובלים מחרדה, הוא לומד להתייחס אל העולם כמקום מסוכן.

בנוסף, מתבגר שגדל בסביבה מסוכנת, כמו למשל, אם חווה אלימות במשפחה או בקהילה, עשוי ללמוד לחשוש או לצפות לגרוע מכל.

מהם התסמינים ומתי הם מעידים על הפרעת חרדה?

על ההורים לתקשר עם הילד ולהתייעץ עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש אם התסמינים נמשכים למעלה משבועיים, ובמקרים בהם המתבגר מפגין תסמינים רגשיים, התנהגותיים, פיזיים וחשיבתיים, ובמיוחד אם הוא מפגין סימני אובדנות. לא כל התסמינים חייבים להיות נוכחים לקביעת נוכחות החרדה, אך חלקם הגדול כולל:

תסמינים רגשיים והתנהגותיים

המתבגר נסער באופן קבוע – הוא מתוח, חסר מנוחה או שאינו מסוגל לשלוט על דאגותיו ולהירגע.

רגישות לביקורת – מבוכה או חוסר נוחות מוגברים במצבים חברתיים.

ציפייה להתרחשות הגרוע מכול או דאגנות יתר – מעבר לכל פרופורציה בהתאם לבעיות או למצבים.

הימנעות ממצבים קשים או חדשים – או קושי בהתמודדות עם אתגרים חדשים.

ביישנות מוגברת – המובילה להימנעות מפעילויות חברתיות.

שיתוק רגשי – צורך לבצע פעולה מסוימת, אך חוסר יכולת פיזית לבצע אותה.

חשיבה אובססיבית על מצבים מדאיגים – המתבגר מדבר על "תמונות בראש" מהן אינו מסוגל להשתחרר.

תסמינים פיזיים – המתבגר עשוי לסבול משרירים מתוחים או להיפצע יותר מהרגיל; הוא הולך לשירותים יותר מהרגיל; חווה דופק לב מואץ, הזעה, כאבי ראש, כאבי בטן או בחילות; ובעיות שינה, כגון קשיי הירדמות, שמירת שינה רצופה או יקיצה מוקדמת.

תסמינים חשיבתיים – המתבגר עשוי להתקשות בריכוז; הוא נראה שכחן או מוסח דעת לעתים קרובות; ומתקשה בהשלמת משימות.

החדשות הטובות: הפרעות חרדה ניתנות היטב לטיפול

הפרעות חרדה ניתנות לטיפול באמצעות אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש, כגון פסיכולוג או פסיכיאטר. המטפל בוחן את התסמינים עימם מתמודד המתבגר, מאבחן את הפרעת החרדה הפרטנית ממנה הוא סובל ומרכיב תכנית המסייעת לו לחוות הקלה.

סוג מסוים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), משמש לעתים לטיפול בחרדה בבני נוער. במהלך הטיפול, המתבגר לומד שיטות חדשות לחשיבה ופעולה במצבים העשויים להפעיל חרדה, ולהתמודד עם הלחץ.

המטפל תומך, מדריך ומלמד אותו מיומנויות התמודדות חדשות, תוך שימוש בכלים המאפשרים לו להבין את השורש לחרדה, התבוננות מפוכחת על הגורם לחרדה לעומת הסיכון האמיתי האפשרי, וכלים מעשיים להתנהלות טובה יותר בכל מצב המעורר חרדה. לעתים, אך לא תמיד, תרופות משמשות כחלק מהטיפול.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום