מחבר המאמר: יגאל שרון
אחד ממטופלי, בחור בן 20 פנה אלי ושאל אותי אם אוכל למצוא לו קבוצה על מנת שוכל לטפל בבעיית החרדה החברתית שלו. "אני שונה" הוא אמר לי אני רוצה לפגוש אנשים כמוני. הוא סיפר לי שהוא קרא על כך באינטרנט.
אכן הוא צודק טיפול קבוצתי אכן יעיל…. אך קשה למצוא קבוצות לחברה צעירים.
אתן מעט רקע ואז אציע פתרון.
אלכוהוליזם ודיכאון מוכרים כהפרעות הנפוצות ביותר בקרב בני נוער וצעירים. לא הרבה יודעים אבל לצערנו ההפרעה השלישית הנפוצה ביותר בקרב צעירים היא חרדה חברתית.
מהי חרדה חברתית?
חרדה חברתית היא פחד ממצבים חברתיים. הסובלים מחרדה חברתית מתקשים בדיבור מול קהל, מפגש עם אנשים חדשים, שהייה במסיבות, הזמנה ליציאה זוגית/חברית, אכילה מול אנשים אחרים, שימוש בשירותים ציבוריים, דיבור עם אנשים בעלי סמכות והבעת אי הסכמה עם אדם אחר.
אנשים עם חרדה חברתית פוחדים שהם יפעלו בדרכים שיגרמו לאנשים אחרים לחשוב עליהם דברים רעים. פעמים רבות חששם הוא שהאחרים יראו אצלם סימני חרדה, כגון הסמקה, רעד, או הזעה.
הסובלים מחרדה חברתית חשים פעמים רבות ביישנות משתקת ומבוכה רבה.
לאנשים הלוקים בחרדה חברתית יש בדרך כלל חברים מעטים, הם חשים בודדים ונתקלים בקשיים בהשגת מטרותיהם בלימודים או בעבודה. רבים מהם סובלים בעקבות כך מדיכאון.
במחקרים רבים במערב נמצא שצעירים רבים בגילאים 15-25 סובלים מחרדה חברתית. נמצא כי בממוצע בבית ספר תיכון ממוצע, המונה כ1000 תלמידים, יותר ממאה מתוכם סובלים מחרדה חברתית.
כמחצית מהסובלים מהפרעת החרדה החברתית סובלים במקביל מדיכאון עקב בדידותם הרבה, ורבים מהם מטופלים תרופתית לטיפול בדיכאון, ללא טיפול בחרדה החברתית ולכן סיכוייהם להחלמה נמוכים. הטיפול בדיכאון במקרה זה הוא כמו טיפול באקמול לדלקת גרון (הורדת הסימפטום הדיכאון, ללא טיפול בחרדה החברתית שהיא גורם הבעיה).
חרדה חברתית מתחילה בדרך כלל בגילאים 14-16.
נתונים מדאיגים נוספים הם ש-50% מהסובלים מחרדה חברתית בארצות הברית לא מסיימים בית ספר תיכון (בארץ יש להניח הנתונים דומים).
לסובלים מחרדה חברתית יש קושי גדול עקב המבוכה הרבה לייצר קשר זוגי. בנוסף קשה להם לשמור על קשר זוגי. כ-50% מהמאובחנים כסובלים מחרדה חברתית הם רווקים, גרושים או פרודים.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית
באין ספור מחקרים שנערכו באוניברסיטאות המובילות בעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT) בשילוב טיפול תרופתי נמצא כיעיל ביותר לטיפול בהפרעה זו.
טיפול ה- CBT הינו טיפול ממוקד קצר מועד.
כיום רק 5% מהאוכלוסייה הסובלים מחרדה חברתית מקבלים טיפול מתאים. מפני שרוב הסובלים מחרדה חברתית ימענו מלהרים את הטלפון הראשוני למטפל ולהגיע לטיפול. גם כאשר הם כבר מגיעים לטיפול הם נמנעים/מתביישים מלשתף את המטפל בפרטים חשובים וזוכים לטיפול לא הולם. לכן חשוב מאד שאדם קרוב המזהה תסמינים אלו, יזום את התחלת הטיפול עבור הסובל מההפרעה. תסמינים אלו נשמעים אצל חלק ממטופלי כך:
"קשה לי מאד ללכת לבית ספר, אני לא יודע מה לעשות עם עצמי בכיתה אני מפחד שהמורה ישאל אותי שאלה…. בהפסקה אני מעדיף להישאר בכיתה"
"אני מעדיף להיות לבד"
" אני פריק, אני מוזר ואני שונה"
"אם אפתח את הפה – כולם יצחקו עלי"
"אם אפתח את הפה לא יצאו לי מילים ואני לא אדע מה להגיד"
רובם הגדול של מטופלי מגיעים אלי כשהם סובלים מייאוש וחוסר תיקווה. רובם נמנעים כמעט מכל מגע חברתי ומרבים להתבודד. רובם חושבים שהם כישלון ואין מזור לסבל הרב שלהם. רובם הגדול כועס, מתוסכל, בודד ובעיקר אומלל.
עבור הבחור הצעיר הסובל מחרדה חברתית שביקש להצטרף לקבוצה של אנשים כמוהו, חיפשתי קבוצה לחרדה חברתית לבני 17-25, והתקשיתי למצוא כזו. מאז אני משקיע את זמני ומרצי במתן מענה אפקטיבי לצורך זה.
טיפול קבוצתי קוגניטיבי התנהגותי בחרדה חברתית
ה-CBGT, טיפול קבוצתי קוגניטיבי התנהגותי, התפתח בארצות הברית ובאנגליה ונמצא במחקרים רבים כטיפול היעיל ביותר בשילוב או ללא שילוב תרופתי בחרדה חברתית.
לכל מטופל המגיע לקבוצה מתבצע ראיון התאמה ראשוני. במסגרת ראיון זה מתבצע תיאום ציפיות בין המטופל לביני. בשלב הבא משולב המטופל בקבוצה המתאימה למצבו, גילו ומטרותיו הטיפוליות. בכל קבוצה יש בין 4 ל- 8 מטופלים. בקבוצה עובדים על תקשורת בינאישית, שפת גוף, הקניית מיומנויות חברתיות, פירוש מצבים חברתיים, פיתוח יוזמה חברתית ויצירת קשר עם המין השני. כמו כן עובדים על זיהוי עיוותי חשיבה, מחשבות אוטומטיות, שינוי אמונות יסוד ושינוי ההרגלים.
בתוך הקבוצה מתבצעות סימולציות וחשיפות שמטרתן להפחית את החרדה. חשיפות אלו כוללות על פי רוב יציאה מתוך הקליניקה למקומות ציבוריים .
על מחבר המאמר – יגאל שרון מומחה CBT לטיפול בחרדה חברתית ודיכאון בקרב בני נוער וצעירים, בעל ניסיון קליני וחינוכי רב. מטפל בהצלחה בצעירים הסובלים ממשבר.
