הפרעת חרדה חברתית היא הפרעה בה לאדם יש פחד מוגזם ובלתי סביר במצבים חברתיים. החרדה נובעת מהחשש משיפוט, מתח וביקורת של הסביבה.
מצבים שיכולים לעורר חרדה חברתית
- אכילה או שתייה בנוכחות אחרים.
- להיות במרכז תשומת הלב.
- מעורבות עם אנשים, כולל היכרויות חדשות ואירועים חברתיים.
- קיום דיונים קבוצתיים.
- שימוש בשירותים ציבוריים.
תסמינים של הפרעת חרדה חברתית
אנשים רבים הסובלים מהפרעת חרדה חברתית מרגישים שיש "משהו לא בסדר" אצלם, אבל אינם מכירים בתחושתם כסימן למחלה. תסמיני ההפרעה יכולים לכלול:
- חרדה עזה במצבים חברתיים, המובילה להימנעות מהם.
- תסמינים גופניים של חרדה, כולל בלבול, דפיקות לב, חולשה, סחרחורת, גרון יבש, זיעה, רעד, הסמקה, מתח בשרירים, כאבי בטן, בחילה ושלשולים.
- ילדים הסובלים מהפרעת חרדה חברתית עשויים לבטא את חרדתם באמצעות בכי, היצמדות להורה או התקף זעם.
- הפרעת חרדה חברתית המתגלה אצל ילדים מתחת לגיל 18, תימשך אצלם לפחות חצי שנה.
- נטייה להתמקדות בכל טעות הכי קטנה שהם מבצעים בסיטואציה חברתית, ולהגזים את מימדיה ללא פרופורציה.
- אדם הסובל מהפרעת חרדה חברתית מכיר בעובדה שפחדיו מוגזמים ובלתי סבירים.
- החרדה או המצוקה בהשתתפות במצבים חברתיים מפריעה באופן משמעותי לשגרה הנורמאלית של האדם בעת תפקודו בעבודה, בלימודים, או בפעילויות וקשרים חברתיים.
- תחושות ספק עצמי וחוסר וודאות.
- מחשבות שליליות כגון "אני עושה צחוק מעצמי".
- קושי להתרכז בשום דבר אחר מלבד בתחושות הגופניות של החרדה, משוב שלילי מאחרים ומחשבות שליליות.
- דחף עז לברוח מהמצב.
שכיחות הפרעת חרדה חברתית
הפרעת חרדה חברתית נפוצה ביותר ונחשבת להפרעה השלישית בשכיחות ההפרעות הנפשיות, אחרי דיכאון והתמכרות לאלכוהול. בארצות הברית מוערכים כ- 19,200,000 אמריקאים הסובלים מהפרעה זו. בקרב האוכלוסייה האוסטרלית סובלים 3% מהאנשים מהפרעת חרדה חברתית בכל שנה. עד 13% מהאוכלוסייה עלולים לפתח חרדה חברתית במהלך חייהם.
לרוב מתגלה הפרעת חרדה חברתית בגיל ההתבגרות או בבגרות מוקדמת, אך היא יכולה לפרוץ בכל עת, כולל בילדות מוקדמת. היא שכיחה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. ההתפרצות של חרדה חברתית עשויה להיות פתאומית ולעיתים קרובות תתרחש לאחר חוויה חברתית מלחיצה או משפילה אצל אדם בעל היסטוריה של ביישנות מוגזמת בילדות או עכבות חברתיות.
טיפול בחרדה חברתית
ללא קבלת טיפול מתאים, הפרעת חרדה חברתית יכולה להפריע לשגרה היומית הנורמאלית של האדם, כולל בלימודים, בעבודה, בפעילויות חברתיות ובמערכות יחסים. למעשה, אנשים רבים הסובלים מהפרעה זו פונים לקבלת טיפול רפואי עם תלונות הקשורות להפרעות אחרות ולא בגלל תסמיני חרדה חברתית.
התאוששות מהחרדה החברתית אפשרית בעזרת קבלת הטיפול המתאים. אפשרויות הטיפול עשויות לכלול:
- טיפול התנהגותי קוגניטיבי.
- הקניית כלים להתמודדות עם חרדה.
- אימון כישורים חברתיים.
- תרופות.
הפרעת חרדה חברתית – סיבוכים נפוצים
אם אדם בעל הפרעת חרדה חברתית אינו מטופל, יכולה ההפרעה להסתבך. חלק מהסיבוכים הנפוצים עשויים לכלול:
- התמכרות לאלכוהול על מנת להתמודד עם החרדה במהלך אירועים חברתיים.
- שימוש לרעה בתרופות ללא מרשם.
- קושי ליצור ולשמור על מערכות יחסים.
- הפחתת הזדמנויות להשכלה או תעסוקה.
- דיכאון ומחשבות אובדניות.
- ניתוק מהמשפחה, חברים והקהילה.
לסיכום, רוב האנשים בעלי הפרעת חרדה חברתית מודעים היטב לעובדה שרגשותיהם קיצוניים וחסרי היגיון, ובכל זאת, הם חווים מידת חרדה גדולה לפני שהם נקלעים למצב המפחיד, ועלולים לצאת מגדרם על מנת להימנע ממנו.
גם אם הם מצליחים להתמודד עם הפחדים, עדיין ילוו אותם חוסר הנוחות והחרדה הגדולה בעת מעורבות במצב המפחיד אותם וגם לאחר מכן, הם יתעכבו על הרגשות הלא נעימים וידאגו שמא יישפטו על ידי אחרים.