חרדת נטישה היא מצב בו פרידה מאובייקט התקשרות יוצרת רמה מוגברת של חרדה. בשפה פשוטה יותר, כשאדם נדרש להפרד מאדם קרוב (בדרך כלל הורה או בן זוג) או ממקום מוכר ובטוח, הוא חווה תחושות של פחד, אימה, לחץ, ותגובות גופניות הקשורות למצבי חירום כמו רעד, דפיקות לב מואצות, נשימה מהירה, הזעה מוגברת ועוד.
יש לציין שבעוד שמבוגרים מתאפיינים יותר בתגובות רגשיות והתנהגותיות (כגון בכי, התפרצות, ואפילו אלימות ותוקפנות), אצל ילדים אופייניים יותר סימפטומים סומאטיים כמו תחושה רעה, בחילה או כאבי בטן.
חרדת נטישה כשלב התפתחותי
תינוקות וילדים צעירים עשויים לסבול מחרדת נטישה כשלב נורמאלי בהתפתחות תקינה. עבור תינוקות צעירים מאוד, מה שאינם רואים מול עיניהם אינו קיים, ולכן הם לא מגיבים בלחץ כאשר הוריהם נעלמים.
כאשר היכולת הקוגניטיבית משתפרת, והתינוק כבר מודע לקיום ההורים גם כשאינו רואה אותם, עשוייה להתפתח חרדת נטישה. החרדה תתבטא בתגובות גופניות של לחץ, בכי, קושי לחזור לפעילות רגילה וכד'. כאמור, התנהגויות אלה מבטאות דווקא התפתחות חיובית- התינוק מסוגל לזכור את הוריו ומגיב לכך שהם הולכים.
חרדת נטישה כהפרעה פתלוגית
אצל אנשים בוגרים, כבר קיימת ציפיה שיוכלו להכיל ולהתמודד עם כך שעליהם להפרד מאנשים קרובים. בוודאי שמדובר בפרידות קצרות, וגם כאשר מדובר בפרידות ארוכות או סופיות (כמובן, שתגובת לחץ לפרידה סופית היא נורמאלית במידה מסויימת).
חרדת הנטישה מתעוררת למעשה עוד לפני שמתרחשת פרידה בפועל- האדם עסוק בדאגה מפני האפשרות שתתרחש פרידה. החרדים מפחדים להשאר לבד, והם עוסקים בפעילות שמטרתה להבטיח שימור של הקשר קרוב וצמוד- נמנעים מפעילויות שעלולות לחייב פרידה, דורשים קרבה כל הזמן, מתלוננים על בעיות גופניות שונות כגון כאבי בטן או הקאות כאשר אינם קרובים לאובייקט המשמעותי ועוד.
גורמים לחרדת נטישה
כאמור, בשלבים מוקדמים של ההתפתחות, חרדת נטישה היא תחושה נורמאלית, שנובעת מהיכולת לזכור שאובייקט קיים גם כאשר לא רואים אותו. השלב הבא בהתפתחות הוא להיות מסוגל להפנים את האובייקט, ולהיות מסוגל להשתמש לפרקי זמן הולכים וגדלים בהפנמה זו על מנת להגיע לרגיעה. כך למשל, בהתפתחות רגילה, כשאמא משאירה את הילד בגן, הוא מסוגל לזכור אותה, לזכור שהיא תמיד חוזרת לקחת אותו, להרגע ממחשבות אלה ולהשתחרר לפעילות הגן.
כאשר יש ליקוי בהפנמה הזו, או כאשר בשלבים מאוחרים יותר של החיים מתקיימת פרידה טראומטית הפוגעת בה, עשויה להתפתח חרדת נטישה. הורים שנעלמים לילדם ("הוא כבר עסוק בגן, אם אגיד לו שלום הוא יתחיל לבכות), ולא מכינים מראש לפרידה מעלים את הסיכוי שהילד יחוש חרדה מנטישה.
מבוגרים אשר חווים פרידה מאדם קרוב מאוד, אשר פיתחו עימו יחסים של תלות ולא התכוננו או לא יכלו להתכונן מראש לפרידה ולנפרדות ממנו, גם הם עשויים לחוש חרדת נטישה בתקופה שלאחר הפרידה, וגם עם כל יצירת קשר חדש. החרדה אצל מבוגרים עשוייה להתאפיין בחשש מלהיות לבד, חשש מפני העתיד, חשש לשלומם של יקרים וכד'.
טיפול
טיפול בחרדת נטישה נדרש כאשר החרדה פוגעת ביכולת התפקוד. כאשר ילד לא מסוגל להרגע מהפרידה מהוריו, ולא משחק כלל בגן במשך כל היום- זו בעיה. כאשר אדם מבוגר לא יכול להתנתק מדמות אהובה, ולא מסוגל לתפקד בלעדיה- זו בעיה. כמו בשאר הפרעות החרדה, יש שיטות מגוונות לטיפול בחרדת נטישה, וכמובן שיש להתאים את הטיפול למטופל, לגורמים לבעייה, וכמובן- לגילו.
טיפול פסיכולוגי-דינאמי המנסה לשחזר את הגורמים להתפתחותה של חרדת הנטישה עשוי להיות טיפול ארוך אך יעיל. אפשרות נוספת היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי שמטרתו להכחיד את החרדה. כמו כן ניתן להעזר בטיפול תרופתי נוגדי דיכאון או חרדה.