המודל הבסיסי של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי דוגל בכך שהאופן שבו האדם מגיב לסיטואציות שונות ומצבים שונים, מושפע בעיקר מהדרך שבה הוא תופש את המציאות. לפיכך על ידי שינוי תפישת המציאות וסיגול דרכי פרשנות חדשות, ניתן למעשה לתרום לתגובות חיוביות יותר ומועילות יותר.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי: השפעות בריאות
דוגמה טובה לאדם שיכול להפיק תועלת מטיפול קוגניטיבי התנהגותי, היא למשל אדם הנוהג לראות את העולם בצורה דיכוטומית ולסווג כל מאורע כחיובי ביותר או שלילי ביותר. על ידי טיפול קוגניטיבי התנהגותי מוצלח, ניתן לזהות את תפישת המציאות הזו, המתבטאת בראיית "שחור-לבן", ולסגל ראייה של קשת צבעים רחבה יותר.
זיהוי של מחשבות אוטומטיות וערעור של הנחות בסיסיות הם האלמנטים הבסיסיים ביותר הן של הטיפול הפרטני והן של הטיפול הקבוצתי.
מה הם היתרונות של הטיפול הקבוצתי על פני הפרטני?
- עבודה משותפת – בקבוצה הטיפולית נוצרת תחושה של לכידות, המעודדת אקטיביות ורצון להשקעה אישית.
- התרשמות מהתנהגות המטופל – בטיפול פרטני, המטפל יכול להתרשם מאופן ההתנהגות של המטופל בסביבתו הטבעית אך ורק בהתאם למידע שהוא מספק לו. לעומת זאת כאשר הטיפול מתנהל במסגרת קבוצתית, המטפל יכול להתרשם מהתנהגות המטופל בסביבה חברתית המזכירה במידה רבה את הסביבה הטבעית שלו.
- קיצור זמני המתנה – הטיפול הקבוצתי מאפשר להעניק עזרה למספר מטופלים בו זמנית, מה שתורם רבות לקיצור זמני ההמתנה לטיפול, בעיקר כשמדובר במסגרות סגורות בנות כמות גדולה של מטופלים, כמו מרכז לטיפול בסובלים מהפרעות אכילה.
- חינוך פסיכולוגי – הטיפול הקבוצתי מאפשר למטפל להעביר למטופלים מידע חשוב בנוגע למיומנויות שיכולות לשמש אותם בחיי היומיום ולהתמודדות עם המצוקות שלהם וכן לתרגל את המיומנויות במערך הקבוצתי.
- אוניברסליזציה – יתרון זה רלוונטי בעיקר למטופלים צעירים, אך רלוונטי גם במקרה של מטופלים מבוגרים יותר. במקרים רבים המטופל מרגיש שהמטפל מתקשה להבין אותו באמת בזמן שבני גילו כן מצליחים להבין מה עובר לו בראש. כאשר הטיפול נעשה במסגרת הכוללת את בני גילו, הוא מרגיש שהקבוצה מכילה ומבינה אותו לעומק.
- מעבדה טבעית – הקבוצה משמשת כמעין מעבדה שכן היא מספקת למטופל הזדמנות לתקשר עם מטופלים נוספים ולתרגל מיומנויות חדשות במערך בטוח. במסגרת הקבוצתית המשתתפים יכולים לבחון את שיטות ההתמודדות החדשות שרכשו כמו הזדהות וסימון, פתרון בעיות, קביעת יעדים, הרפיה ועוד.
- עידוד לחשיפה עצמית – במסגרת הקבוצתית המטופל נחשף ללא הפסקה למטופלים נוספים, הנמצאים בשלבים שונים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי. הודות לכך, הוא יכול לראות במו עיניו מה קורא למטופלים אחרים הנחשפים למקור החרדה וכיצד הם מתמודדים עם קשיים שונים שנמנעו מלהתמודד אתם בעבר. כאשר המטופל נחשף לכך, עצם החשיפה עשויה להוות מעין שלב מקדים וחשוב בדרך לחשיפה העצמית.
חשיבות "שיעורי הבית"
אחד המרכיבים המרכזיים במודל הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הוא תרגול המתבצע בין המפגשים, תוך שימת דגש על בנייה של מיומנויות, על מנת שהמיומנויות שנלמדו במפגשים, יהפכו לאוטומטיות ומוכללות. כל זאת במטרה שישפיעו על האופן שבו המטופל תופש אירועים בסביבתו.
לרוב מתרגלים בשלב הראשון בתוך המפגש המתקיים בקבוצה, בשלב הבא מתרגלים בין המפגשים ולאחר מכן דנים בתרגול במהלך המפגש הבא. זהו למעשה יתרון נוסף הבא לידי ביטוי במסגרת הקבוצתית, שכן משתתפי הטיפול מעניקים זה לזה תמיכה ומשוב ומסייעים זה לזה לבצע את השיעורים בצורה טובה יותר.
ישנה חשיבות עליונה לעבוד על נושא זה במסגרת הקבוצתית וזאת על מנת שאצל המשתתפים לא ייווצר הרושם שאין כל חשיבות לשיעורי הבית. ההבנה של הקושי הטמון באי היכולת לבצע היטב את שיעורי הבית, מהווה כלי הערכה המסייע להבין גורמים שמפריעים או עוזרים למטופל להשתנות. חברי הקבוצה יכולים בהחלט לסייע למטופל שמתקשה לבצע את שיעורי הבית להעלות רעיונות ולהציע פתרונות לבעיה, במטרה שיוכל להתגבר על המכשולים שנתקל בהם.