עליית תוחלת החיים והשיפור בשירותי הרפואה בישראל הם הסיבה להזדקנות האוכלוסייה ולגידול המתמשך במספרם של זקנים – בני גיל הזהב. כיום בישראל חיים כ-700 אלף קשישים והתחזית היא כי בשנת 2020 יחיו בישראל למעלה ממליון קשישים.
בני גיל הזהב חווים שינויים ומשברים רבים – אובדן בן / בת זוג, הידרדרות במצב התפקודי, התמודדות עם מחלות, ריחוק מבני משפחה, שינויים בהרגלי החיים – עבודה ויציאה לפנסיה, דיכאון ועוד.
הקשר הרב דורי מושפע גם הוא מגורמים אלו ובני משפחותיהם של הקשישים נאלצים להתמודד עם טיפול בקשיש, מתן תמיכה כלכלית ונפשית או שינוי במקום המגורים – מעבר לבית דיור מוגן או בית אבות.
מתי כדאי לפנות לייעוץ פסיכולוגי לבני גיל הזהב?
קשישים רבים נאלצים להתמודד עם התאלמנות והסתגלות לשינוי בחיים – אובדן בן הזוג.
ניתן להתמודד עם האובדן אשר במקרים רבים גורמת לתחושת דכדוך, אובדן עצמאות בניהול חיי היום-יום וחוסר עניין בחיים. דיכאון בגיל הזהב הינה תופעה נפוצה – ויש לפנות לייעוץ ולטיפול.
טיפול פסיכולוגי או ייעוץ פסיכולוגי לבני גיל הזהב ייעודי יכול לעזור לבני גיל הזהב להסתגל לשינויים בחיים ולהתמודד טוב יותר עם בעיות וקשיים. ניתן לפנות ליעוץ ראשוני על ידי פסיכולוג על מנת לבחון את נחיצות הטיפול. ניתן למצוא פסיכולוגים המתמחים במתן טיפול לבני גיל הזהב כאן: בריאות – פסיכולוג גיל הזהב
התמודדות עם מחלות גופניות:
בגידת הגוף בגיל המבוגר משנה את יכולותיו של הקשיש לבצע פעולות שונות. לעיתים קשישים או בני משפחותיהם מתקשים להתמודד עם שינויים אלו ולעיתים מתביישים ומסתירים את הידרדרות הראייה, שמיעה ויכולת התפקוד. הכרה בשינוי המצב התפקודי יכולה להקל על מתן הטיפול הדרוש לקשיש – עזרה סיעודית בבית, קבלת עובד זר סיעודי, שימוש בעזרים – חיתולים למבוגרים וכדומה.
דמנציה ומחלת אלצהיימר
כ-60 אלף אנשים בישראל חולים באלצהיימר – מחלה ניוונית אשר פוגעת בתאי מוח וגורמת לפגיעה בזיכרון, יכולת החשיבה, שינויי התנהגות וירידה ביכולת התפקוד הגופנית.
מחלה זו גורמת למעמסה כלכלית ונפשית על בני משפחת החולה בשל הצורך להתמודד עם ההידרדרות הנמשכת של בן המשפחה החולה והצורך לטפל בו בבית במסגרת הקהילה או במוסד מתאים לתשושי נפש.
מעבר לבית אבות או דיור מוגן
כל שינוי בגיל המבוגר דורש היערכות מוקדמת והכנה מתאימה. בשנים האחרונות היצע פתרונות הדיור לקשישים גדל וניתן היום למצוא מגוון רחב של מוסדות: בית אבות לקשישים עצמאיים ותשושים, בתי דיור מוגן מפוארים, בית אבות סיעודי וכדומה. מעבר מבית המגורים בו התגורר הקשיש במשך שנים רבות למסגרת אחרת קשה הן לקשיש והן לבני משפחתו.
ניתן לשפר את קשיי המעבר לבית אבות או לדיור מוגן ועזיבת בית המגורים אשר לרוב הקשיש התגורר בו שנים ארוכות טרם המעבר באמצעות הכנה מתאימה של הקשיש ושל בני משפחתו.
קשישים ניצולי שואה
מחקרים מראים כי ניצולי שואה ודור שני של ניצולי שואה חווים מצוקה נפשית גבוהה יותר ומתקשים להתמודד עם מצבים קשים ומחלות. ניצולי שואה רבים סובלים מהפרעות נפשיות כמו דיכאון, דכדוך, אי שקט, חרדות ופחדים.
תופעות גופניות ללא ממצא רפואי
לעיתים ניכרת ירידה בתפקוד של הקשיש אשר אינה מוסברת בממצא רפואי. במידה והקשיש עבר בדיקה רפואית מקיפה ללא ממצאים אשר יכולים להסביר את מצבו של הקשיש, יתכן שיש לפנות לייעוץ פסיכולוגי או פסיכיאטרי – אבחון פסיכוגריאטרי (אצל פסיכיאטר המתמחה בבני גיל הזהב) על מנת לאתר את מקור הבעיה.
טיפול פסיכולוגי לבני גיל הזהב יכול לעזור בבעיות אשר איתם קשישים נאלצים להתמודד – טיפול בניצולי שואה ודור שני, מעבר לבתי אבות ודיור מוגן, קשיים וסכסוכים הנוצרים מהצורך לממן בית אבות, התמודדות עם שכול, התאלמנות, שינויים גופניים ומנטלים.
