מענה – היחידה לבריאות הנפש

לוריבן

לוריבןהתרופה לוריבן (בלעז – Lorivan) הינה ממשפחת הבנזודיאזפינים, והיא מיועדת לטיפול כנוגדת חרדה ובמצבים של מתחים, עצבנות, הרפיית שרירים ושינה. תרופה זו במיוחד יעילה במצבי חרדה הקשורים בדיכאון, אך ביכולתה להקל על מתחים גם במצבים אחרים.

תרופה זו אינה מיועדת לטיפול ארוך (מעל כחודש ימים), מחשש להתפתחותה של סבילות ולאחר מכן תלות בתרופה. התרופה מגיעה בתצורת טבליות, וישנו צורך במרשם רפואי על מנת להתחיל טיפול עמה. כמו כן, היא כלולה בסל הבריאות.

שימוש טיפול בעזרת לוריבן

תרופת הלוריבן מבוססת על החומר הפעיל לוראזפאם (בלעז – Lorazepam), והיא משפיעה על מערכת העצבים על מנת להקל במצבי חרדה ומתח. לרוב, יש ליטול את התרופה בין פעם לשלוש פעמים ביום, כאשר המינון משתנה על פי ייעוד הטיפול, ההפרעה בה מדובר, וגילו של המטופל.

השפעתה של התרופה הינה קרובה למועד נטילתה, לרוב כחצי שעה. משך השפעתה עד כ-18 שעות מרגע הנטילה. היא ניתנת לשימוש במבוגרים וילדים (מעל גיל 13 שנים), אך אסורה במצבי הנקה והיריון.

כאשר התרופה ניטלת מעל תקופה של שבועיים, ישנו חשש משמעותי להתפתחותה של סבילות, ולאחר מכן היווצרות תלות בתרופה אשר עלולה להוביל להתמכרות. עם זאת, כאשר התרופה ניטלת במשך תקופה הקצרה משבועיים, ישנה אפשרות להפסיק את נטילתה גם באופן מידי ללא השלכות.

אך בשל הסיכון להיווצרות תלות ותופעות גמילה, יש להיוועץ ברופא המטפל באשר למשך הטיפול, אופן הטיפול, הפסקת הטיפול והתמודדות עם תופעות הלוואי והשפעות התרופה גם מבחינת תסמיני גמילה אפשריים.

תופעות לוואי ואזהרות בשימוש

התרופה עלולה לפגוע בערנות המטופל, ואף להאט את תגובותיו באופן כללי. אם כן, רצוי להימנע מנטילת התרופה במצבי נהיגה או בסמיכות להם, וגם אם תסמינים אלו אינם נמצאים במקרה מסוים – עדיף להיעזר בנהג אחר.

תרופת הלוריבן עוברת דרך חלב האם, ומסיבה זו אסורה לשימוש בעת הנקה. כמו כן, היא עלולה לעבור לתינוק במהלך היריון, ולכן אסורה גם לשימוש במקרי היריון. מסיבות שונות, תרופה זו כאמור אסורה לשימוש בילדים מתחת לגיל 13 ללא היוועצות ומרשם רופא, ובמקרים של קשישים ייתכן כי יש לתת מינון מופחת.

במקרים בהם דרוש ביצוע של ניתוח מסיבות כאלו ואחרות, יש להודיע למנתח או לרופא המרדים על שימוש בתרופת הלוריבן. במקרה של גלאוקומה מסוג זווית סגורה, תרופת הלוריבן הינה אסורה לשימוש. כאשר ניטלת מנת יתר של לוריבן, אחת התופעות האפשריות הינה תרדמה לא רגילה. במצב כזה, יש לפנות לטיפול רפואי באופן מידי.

כמו כן, ייתכנו מצבים שבהם יש לדווח באופן מידי לרופא המטפל, ואף טרם תחילת הטיפול, כגון – מחלות כבד וכליה, מחלות הקשורות בדרכי הנשימה, מצבים ידועים של התמכרות (אלכוהול, תרופות, וכדומה), וכן דיכאון ומחלות פסיכיאטריות אחרות.

אין ליטול את התרופה בשילוב עם אלכוהול או יינות, וכן קפה עלול להפריע לפעילות תקינה של התרופה ומומלץ להימנע משתיית קפה במהלך הטיפול. לתרופה זו ייתכנו תופעות לוואי כגון עייפות, חולשה, אי-מנוחה, וכן בחילות והקאות. לעיתים ייתכנו מצבים של חוסר תיאבון. בכל מקרה של תופעות לוואי חמורות, השפעות פיזיות או מנטליות משמעותיות, והתנהגות לא נורמטיבית למטופל – יש לפנות לרופא המטפל ולטיפול רפואי.

תרופה זו גם עלולה להוביל לתגובות בין-תרופתיות כאשר משלבים אותה עם סימטידין, המגדילה את כמות הלורזפם בדם ומעצימה את השפעתה. כמו כן, לורזפם עלולה להפחית את פעילותה שת תרופת לבודופה המיועדת לטיפול בפרקינסון.

עם הפסקת הטיפול, במיוחד לאחר תקופת שימוש ממושכת העולה על פני שבועיים, ייתכנו תסמיני גמילה ותופעות התנהגותיות או בריאותיות אחרות. יש להיות ערניים למצבים אלו, ולדווח לרופא המטפל על כל שינוי או החמרה במצב. זאת כאמור בשל יכולת הגוף לפתח סבילות לתרופה, ובשלב מאוחר יותר גם תלות ואף התמכרות לה.

Exit mobile version