אנשי רפואה ופסיכולוגים כאחד מסכימים על קיומו של קשר הדוק בין גוף ונפש, ולמרות זאת לא רבים ימהרו למצוא את הקשר בין פצעים באזור איבר המין לשינויים באישיות או בצורת החשיבה. למען האמת חלק ממחלות המין בשלבים מתקדמים גורמות לבעיות במערכות שונות בגוף, בין היתר במערכת העצבים האחראית על התנהגות ותגובות רגשיות.
הקשר בין גוף לנפש מקבל ביטוי גם בצורה הפוכה, כיוון שמחקרים מוכיחים כי לחץ נפשי עלול לעורר מחלות מין, למשל הרפס. זה יכול להיות קשור להיחלשות המערכת החיסונית כתוצאה מהלחץ הנפשי, שגורמת לכך שהגוף לא מצליח להיאבק בגורמים זרים.
עגבת (סיפיליס)
בעגבת ניתן להידבק במגע מיני לא מוגן, או בהדבקת עובר כשהאם חולה במחלה. בדרך כלל ניתן לעצור את התפשטות המחלה עם הופעת התסמינים הראשונים באמצעות טיפול באנטיביוטיקה. התסמינים הראשוניים הם כיבים באיברי המין או בפה, וכעבור כמה שבועות גם פריחה בכל הגוף, יבלות באיברי המין או כתמים לבנים בפה.
רק אם לא ניתן טיפול מתאים והמחלה ממשיכה להתפתח, כעבור כמה שנים ישנה סכנה לפגיעה משמעותית במערכת עצבים שגורמת לסיבוכים שונים: שיתוק, חוסר שליטה בשרירים, חולשה בגפיים, עיוורון, אין אונות, פגיעה במסתמי הלב, אי- תחושת כאב ועוד.
בשלבים המאוחרים של המחלה לעתים מופיעים תסמינים של אלצהיימר: ירידה ביכולת החשיבה, הריכוז, הזיכרון, קושי בשימוש בשפה, קשיי התמצאות ועוד. אנשים דמנטיים אינם מסוגלים לנהל שיחה או אפילו לחבר משפטים בעלי משמעות.
הם לא יודעים מה השעה והיכן הם נמצאים ולא מזהים אפילו אנשים קרובים ביותר. הם שוכחים להתקלח או לאכול ונוטים ללכת לאיבוד, ולפיכך זקוקים להשגחה מתמדת.
איידס
בנגיף ה-HIV, מחולל מחלת האיידס, ניתן להידבק במגע מיני לא מוגן או במגע עם דם נגוע. בשלבים המוקדמים, מספר שבועות לאחר ההדבקה, המחלה מתבטאת בתסמינים כלליים המתאימים למגוון רחב של מחלות: כאבי ראש, חום, כאבי גרון, נפיחות בבלוטות הלימפה ועוד.
לאחר מכן מגיע שלב הנשאות, שבו הנגיף דוגר בגוף והורס באופן הדרגתי את תאי מערכת החיסון. אם בהתחלה מערכת החיסון מצליחה להתגבר על הנגיף, בשלב מסוים הנגיף גובר ומצליח להביס אותה. שלב הדגירה נמשך בין שנתיים ל-15 שנים, ולאחריו מגיע שלב המחלה.
בשלב המחלה המערכת החיסונית קורסת וכל זיהום שולי הופך לסכנת חיים. מעבר לתסמינים הקשים כמו חום גבוה, הזעת לילה, עייפות, כאבי ראש, שלשולים וקוצר נשימה, מופיעים אצל חלק מהחולים תסמינים של דמנציה, שכוללים ירידה ברמה הקוגניטיבית, בלבול, הפרעות התנהגות, פגיעה בזיכרון וביכולת הדיבור ועוד.
לכן אם תסמינים כאלה- שהם שכיחים בקרב אנשים קשישים- מופיעים אצל אנשים צעירים, כדאי לבדוק האם מדובר בעצם בביטוי של מחלת האיידס.
הימנעות ממחלות מין – איך נזהרים?
קודם כל- מניעה: גם אם מחלת האיידס קצת נעלמה מהתודעה הציבורית בשנים האחרונות, עדיין מדובר במחלה נפוצה ומסוכנת. הקוקטייל שפותח בשנים האחרונות מאריך באופן משמעותי את חיי החולים, אך הוא לא מונע את הסבל הרב הכרוך במחלה.
למניעת הידבקות באיידס ובמחלות מין נוספות חשוב להקפיד על קיום יחסי מין מוגנים, שימוש במזרקים נקיים וקבלת עירויי דם שנבדקו בלבד.
דבר שני- אבחון וטיפול: אם מופיעים סימנים מקדימים חשוב לגשת לאבחון. אם מדובר בתסמינים כלליים, כמו במקרה של מחלת האיידס, בדיקות דם יגלו את הנגיף. אם מדובר בפצעים באיברי המין, כמו במקרה של עגבת, כדאי להתגבר על הבושה ולגשת לבדיקה.
הטיפול בעגבת יעיל ופשוט ומונע את הופעת התסמינים הדמנטיים ותסמינים קשים אחרים כעבור מספר שנים.
קראו עוד:
