מחלות נפש במשפחה – איתור בזמן יציל חיים!

גנים הם בעלי השפעה מכרעת על המבנה הפיסיולוגי של האדם. יש ראיות ברורות לכך שבהפרעות נפש מסוימות קיים יסוד תורשתי.

ישנן הפרעות מסוימות שבהן התורשה היא גורם מכריע שמביא לנטייה מוקדמת ללקות באותן הפרעות כמו דיכאון, סכיזופרניה ואלכוהוליזם.

עם זאת, עדיין חשוב לציין שגם לסביבה יש השפעה מכרעת על התפתחות של הפרעות נפשיות ולכן המשפחה היא בסיס להתפתחות של הפרעות נפשיות הן מההיבט הגנטי והן מההיבט הסביבתי שכן האינטראקציה בין בני המשפחה והחוויות המשותפות שבני המשפחה עוברים, משפיעים גם על כל אחד מהפרטים במשפחה. לדוגמא, מעבר דירה הוא תהליך שייחודי למשפחה ספציפית ולפרטים בה. הם חווים את החוויה הזאת ומפרשים אותה בדרך שלהם תוך אינטראקציות ספציפיות שחוויות מעבר הדירה מביאה עימה.

התכונות התורשתיות אצל בני אדם זהות אולם המאפיינים הספציפיים של התורשה הגנטית הם מגוונים ולכן התורשה היא מקור להבדלים בינאישיים. התורשה מגדירה את הטווח בו ההתנהגות האנושית יכולה להשתנות כתוצאה מההשפעות הסביבתיות.

מחקרים בתחום

מחקרים רבים העלו גם שמלחות נפשיות הן "מדבקות", למרות הנטייה לראותן כלא מדבקות. מכאן שאדם במשפחה שיש לו הפרעה נפשית מסוימת עלול להדביק אחרים המשפחה או להשפיע עליהם להתנהג בדרך שונה מהרגיל.

כשמדובר בבעיות פסיכופתלוגיות, רק לעיתים רחוקות ההשפעות הגנטיות באות לידי ביטוי באופן ברור. הסיבה לכך היא שהתנהגות בניגוד מתכונות פיזיות כמו צבע העיניים אינה נקבעת על פי התורשה הגנטית לבדה אלא היא שילוב של התורשה הגנטית וההשפעה הסביבתית.

התורשה הגנטית למעשה קרויה גנוטיפ ואילו המאפיינים שנובעים מהאינטראקציה בין התורשה והסביבה נקראים פנוטיפ. במקרים מסוימים, פגיעויות גנטיות לא יבואו לידי ביטוי עד שלבים מאוחרים בחיים מכיוון שלא היה להן זרז סביבתי.

במקרים אחרים הגנוטיפ יכול לעצב את ההתנסויות הסביבתיות של האדם ובכך להשפיע על הפנוטיפ. למשל, ילד שהוא מופנם עלול להרחיק ממנו ילדים אחרים שהיו יכולים באופן פוטנציאלי להיות חברים שלו. כך, רמת הבדידות שלו תגדל, מה שיגדיל את הסיכוי להתנהגות אנטי-חברתית בשלב מאוחר יותר בחיים.

ישנן שלוש דרכים שבהן הגנוטיפ יכול להשפיע על הסביבה של האדם:

  • השפעה סבילה – נובעת מתוך הדמיון בין הורים לילדיהם, מה שיגרום לכך שהורים ינסו לעצב לילדים שלהם סביבה שתותאם למה שהם כהורים אוהבים.
  • הגנוטיפ של הילד יכול לעורר תגובות מסוימות מצד הסביבה. למשל תינוקות יפים ימשכו תשומת לב רבה יותר לעומת תינוקות בעלי מראה פיסי לא מושך.
  • השפעה פעילה – ילד שנולד עם תכונות מסוימות יחפש סביבה שהולמת את התכונות האלה.

שיטות לחקר השפעות גנטיות במשפחה:

  • אילן יוחסין – בשיטה זו החוקרים בוחנים את קרובי משפחתו של מושא המחקר על מנת לבחון האם התחלואה גדלה ככל שהקרבה המשפחתית גדלה.
  • מחקרי תאומים – לתאומים זהים יש את אותה ירושה גנטית ולכן אם לתאום אחד קיימת הפרעה מסוימת, ניתן לצפות שגם לשני תהיה אותה ההפרעה. ניתן גם לבחון את ההעברה הגנטית של הפרעה מסוימת על ידי שיעורי ההתאמה בין תאומים זהים לתאומים לא זהים, כאשר ברור שהצפי הוא ששיעורי ההתאמה של אותה תכונה בקרב תאומים לא זהים יהיו נמוכים בהרבה בהשוואה לתאומים זהים.
  • מחקרי אימוץ – משווים בין ההורים הביולוגים לבין ההורים המאמצים מבחינת שיעור ההפרעה, מתוך הנחה שאם יש השפעה גנטית, שיעורי ההפרעה בקרב ההורים הביולוגיים יהיו גבוהים יותר.
  • בחינת הסביבה – יש סביבה משותפת המשפיעה באופן זהה על כל הילדים במשפחה כמו הצפיפות בבית והמצב הכלכלי של ההורים ולעומת זאת יש חוויות מסוימות שמפיעות רק על ילדים מסוימים במשפחה כמו חברויות עם ילדים אחרים בבית הספר או השתתפות בחוגים מסוימים.
Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום