מחלת נפש הינה מחלה הפוגעת ביכולת ההסתגלות וההתמודדות של הפרט עם סביבתו. מחלת נפש יכולה להתבטא במגוון רחב מאוד של צורות- הפרעות במצב הרוח, הפרעות חרדה, הפרעות אישיות והפרעות היוצרות פגיעה בבוחן המציאות והפרעות חשיבה (כמו סכיזופרניה).
הביטוי "פגיעה ביכולת ההסתגלות" משמעותו שהמתמודדים עם מחלות נפש מוצאים עצמם מתקשים בסיטואציות חברתיות ויומיומיות- החל מתפקוד אישי, שמירה על היגיינה ויכולת לטפל בעצמם, המשך ביכולתם לדאוג לאנשים אחרים, ליצור ולשמר קשרים בינאישיים חיוביים ונעימים וכלה ביכולתם ללמוד, להתפתח ולקיים אורח חיים בוגר.
קשה במיוחד האפשרות לעבוד עם מחלת נפש, גם מצד המעסיק וגם מצד החולה. ננסה להתמקד בנושא הזה.
כיצד מחלת נפש עשויה לפגוע ביכולת להתפרנס?
למחלות הנפש השונות (ולעוצמות שונות של מחלות) יש השפעה שונה על הפרט ועל יכולתו לפרנס את עצמו. הפירוט להלן מתייחס בעיקר למחלות קשות ומצבים קיצוניים או שתופיע התייחסות למחלה ספציפית. בהקשר זה חשוב לציין, שישנם אנשים המאובחנים כלוקים באחת המחלות שהוזכרו או יוזכרו בהמשך ומסוגלים בכל זאת להתמודד עם הדרישות של מקום עבודה.
- פגיעה ברכישת מיומנויות – על מנת למצוא ולשמר מקום עבודה, על העובד להיות מסוגל לרכוש את המיומנויות הנדרשות ממנו- בין אם מדובר בלימודים והכשרה אקדמאים ארוכי טווח ובין אם מדובר בחפיפה או הכשרה קצרה יותר במקום העבודה עצמו.
לדוגמא, אנשים הסובלים מדיכאון מתקשים למקד קשב וריכוז ולכן מתקשים ללמוד דברים חדשים. חולי סכיזופרניה סובלים מהתדרדרות ביכולותיהם הקוגניטיביות. אנשים הסובלים מחרדה קשה מתקשים לעיתים לצאת מביתם לצורך השלמת חוק לימודיהם או שאינם מסוגלים להתמודד עם החרדה המציפה אותם לשמע הדרישה ללמוד תפקיד חדש.
- פגיעה ביכולת לקיים הרגלי עבודה תקינים – שימור מקום עבודה דורש יכולת לעמוד בלוחות זמנים, להגיע למקום העבודה באופן קבוע ומסודר ולקבל סמכות. רבים מהחולים במחלות נפש שונות מתקשים לשמור על סדר יום קבוע, משום שזה מוכתב בדרך כלל על ידי המחלה.
לדוגמא- הסובלים מדיכאון או מאניה דיפרסיה לעיתים לא מצליחים בכלל לצאת מן המיטה בבוקר, אלא אם נחה עליהם רוח היצירתיות והאומנותיות האופיינית למאניה דפרסיה. חולי סכיזופרניה סובלים מקושי בבוחן המציאות והפרעות חשיבה העשויות להכתיב להם אורח חיים שונה מזה הנדרש בעבודה וכו'. לכל אלה יש להוסיף את העובדה שחולים במחלות נפש לעיתים מתאשפזים בבתי חולים פסיכיאטרים, אשפוזים שעשויים להיות ממושכים ואינם מחייבים את המעסיק לשמר עבורם את מקום העבודה.
איך אפשר בכל זאת לעבוד?
למרות הקשיים האובייקטיביים שמעמידות מחלות הנפש בפני האנשים, ישנם חולי נפש רבים המצליחים לעבוד ולפרנס את עצמם, לפחות חלקית. שוב נדגיש, כי אחוז ניכר מהסובלים ממחלות נפש מסוגל להתעלות על המחלה ובעזרת טיפול תרופתי, תמיכת על ידי מומחה פסיכותרפיה ותמיכה מהמסגרת החברתית והמשפחתית שלהם, מצליחים לרכוש את המיומנויות הנדרשות ולתפקד באופן רגיל במקומות עבודה בשוק החופשי.
עבור אלה שמחלתם קשה יותר, התמיכה מצומצמת יותר ויכולתם הכללית להתמודד ולהסתגל קטנה יותר,המדינה מנסה לשמור על זכויות חולי הנפש ומציעה במסגרת סל השיקום, שיקום נפגעי נפש (בעלי 40% נכות לפחות) המתבצע דרך מספר מסגרות תומכות:
- מועדוני תעסוקה – מיועדים לחולים אשר אינם מסוגלים לצאת לשוק החופשי, אך מגיעים באופן סדיר למועדונים שונים הפזורים ברחבי הארץ ומציעים אפשרות לעבודה מחייבת פחות בתנאים מתאימים. קיימים מועדונים שונים העוסקים בתחומי ייצור שונים ובדרך כלל המשתקמים העובדים בהם מקבלים שכר סמלי על עבודתם.
- עבודה נתמכת – מטרת הפרוייקט המופעל מטעם משרד הבריאות לאפשר לחולים המסוגלים לכך לצאת לעבודה בשוק החופשי תוך קבלת תמיכה וליווי לפי מידת הצורך. המעסיק במקום העבודה מודע לצורכיהם המיוחדים של המשתקמים ומציע חבילת תעסוקה בה הם מסוגלים לעמוד.