נוגדי דיכאון מסייעים לטיפול במחלות

ישנם מקרים רבים בהם טראומה, מצב נפשי ירוד או אפילו דכדוך קל, משפיעים על החוסן הגופני וגורמים להיווצרותן של מחלות. הסיבה העיקרית לכך היא היחלשות מערכת החיסון והקושי שלה להתמודד עם וירוסים, חיידקים וצרות אחרות.

עד עכשיו, דבר זה נחשב למיתוס בלבד. דורות רבים, עוד מימי יוון העתיקה, העבירו את המיתוס הלאה, ועודדו ליצור נפש בריאה בגוף בריא. עם זאת, בעקבות מחקר חדש שנעשה לאחרונה וספר שנכתב בעקבותיו, ניתן להיווכח באופן אמפירי, מדעי ומוחלט כי המיתוס הנו נכון למדי ומבוסס למעשה על עובדות בשטח.

הקשר הבלתי נדלה בין עצבים למערכת החיסון

שיתוף פעולה ייחודי בין המחלקה לנוירוביולוגיה במכון וויצמן לבין בית הספר למדעי ההתנהגות במכללת תל אביב-יפו, הוביל לאחת התובנות החשובות של התקופה האחרונה. תחת ניצוחם של ד"ר מיה לויטה ממכללת תל אביב-יפו ופרופ' יצחק קוך ממכון וויצמן, נערך מחקר הבודק את השפעתם של מוליכים עצביים בגוף על מערכת החיסון.

המחקר הוביל למסקנות כי לא רק שהמוליכים העצביים משפיעים על תאי מערכת החיסון, אלא גם להיפך. לאחרונה, ד"ר מיה לויטה השיקה ספר חדש בשם Nerve-Driven Immunity, המרכז תיאוריות ומחקרים מכל רחבי העולם, ומהארץ בפרט, אודות הנושא. בצורה זו, היא מוכיחה מעל כל ספק, כי מוליכים עצביים והחומרים המופרשים במוח, כגון סרוטינין, דופימין ואחיהם, לא רק משפיעים על הנפש, אלא משפיעים על הגוף כולו.

להפסיק לעשן ולהתחיל לחלות

תובנות אלו, המוזכרות לעיל, יכולות אמנם להיראות אקדמאיות ומיועדות רק לאנשי המדע והמחקר. עם זאת, בפועל, כל אחד מאיתנו מתמודד עם תובנות אלו מדי יום ביומו. ניתן לראות זאת בהשפעתם של חומרים נוגדי דיכאון, כגון תרופות המעלות את רמות הסרוטונין במוח, על המצב הגופני כולו ועל מערכת החיסון בפרט.

ניתן לראות זאת אף כאשר מנסים להיגמל מחומר נרקוטי כזה או אחר. הגמילה לא רק משפיעה על המוח והמוליכים העצביים שהוא מעביר לגוף, אלא יכולה להשפיע רבות על מערכת החיסון. על כן, נגמלים רבים נוטים לחטוף ווירוסים ומחלות שעד כה היו מחוסנים מהם ולא הושפעו מהם כלל.

השפעת נוגדי הדיכאון על מערכת החיסון

תובנות מדעיות אלו, יכולות להשפיע באופן מהותי על קהילת הפסיכיאטריה. זאת ותרופות נגד דיכאון כגון פרוזק, ציפרלקס ואחרות, עלולות להשפיע על הפציינטים, לטוב ולרע. התרופות לא רק משפיעות על הנפש ומצבי הרוח אלא גם על מערכת החיסון. התרופות משפיעות באופן ישיר על המוליכים העצביים, דבר אשר יכול לסייע למערכת החיסון להתחזק ולהגן על הגוף מפני מחלות.

עם זאת, כמו שיש צדדים טובים, כך יש גם צדדים שליליים לסיפור, שכן, אצל אנשים מסוימים, התרופות הללו יכולות להשפיע לרעה על מערכת החיסון ולהחליש אותה. עם זאת, באמצעות המודעות לבעיה, הפסיכיאטרים יכולים להחליט אם כדאי להיעזר בשיטות טובות אחרות וליידע את הפציינטים אודות השפעת התרופות על המערכת החיסונית, על הטוב והרע שבכך.

לחזק את הגוף, מבחוץ

יתרון משמעותי נוסף המתקבל באמצעות השפעת נוגדי דיכאון על מערכת החיסון, הוא שאפשר לחזק את מערכת החיסון ואת הגוף כולו, מבחוץ. זאת, באמצעות הוצאת תאי מערכת החיסון מהגוף, חשיפתם למוליכים עצביים מטיבים, והחזרתם לגוף. דבר זה יכול להשפיע רבות על חולים במחלות קשות ולאפשר להם להתחזק ולנצח את המחלה באופן מהיר יותר.

לסיכום, ניתן לראות כי היחסים בין הגוף לנפש אינם מטפורה או מיתוס בלבד, אלא מוכחים באופן מובהק, תחת עין המיקרוסקופ. באמצעות חשיפת מערכת החיסון על מגוון תאיה למוליכים עצביים שונים, ניתן לחזקה ולסייע לגוף להתעצם ולהתחזק בהתאם.