שכיחות המחלה באוכלוסיה כ-1%, כאשר אצל גברים המחלה מתפרצת לרוב בין הגילאים 15-25 ואצל נשים בין הגילאים 20-30. זוהי מחלה כרונית, שפוגעת קשות בתפקוד ולכן כמחצית מהאנשים הסובלים ממנה לא מקימים משפחה, ונמצאים במסגרות שונות או תחת חסות ההורים. למרות שהיא לא ניתנת לריפוי, בהחלט ניתן באמצעות טיפול תרופתי ורגשי להביא לשיפור משמעותי בתפקוד.
גורמי סכיזופרניה
בין גורמי הסיכון לסכיזופרניה:
- מרכיב גנטי
- עיכובי התפתחות בילדות
- אב מבוגר
- שימוש בסמים – למשל, מריחואנה, קוקאין, LSD ועוד
- עונת לידה- נמצא כי לילידי אביב או החורף יש סיכוי גבוה יותר ללקות בסכיזופרניה בבגרות, וזאת כנראה בגלל הרגישות בעונות אלה להדבקה בוירוס.
נראה כי הרבה פעמים גורמים אלה הם גורמים מקדימים למחלה, אך היא תתפרץ רק בעקבות הופעת מצב של הפרעת דחק פוסט טראומטית או לחץ עקב פרידה קשה, מוות של אדם קרוב, מחלה גופנית וכדומה.
תסמינים של סכיזופרניה
המחלה נחלקת למספר סוגי סכיזופרניה, כמו סכיזופרניה פרנואידית, סכיזופרניה קטטונית, סכיזו אפקטיבית ועוד. הם מתאפיינים בהתקפים פסיכוטיים ולאחריהם תקופות של רגיעה. לפני ההתקף הראשון, שמסמן את פרוץ המחלה, מופיעה בדרך כלל תקופה של סימנים מבשרים, כמו התנהגות מוזרה, משיכה לרעיונות לא שגרתיים, חוסר תפקוד בעבודה או בחברה וכדומה.
במהלך התקף, שיכול להמשך מספר שבועות או חודשים, האדם סובל משני סוגים תסמינים: תסמינים חיוביים- תסמינים של עודף פעילות ותסמינים שליליים- תסמינים של חוסר פעילות.
התסמינים החיוביים באים לידי ביטוי כך:
- מחשבות שווא (דלוזיות), שהן לרוב פרנואידיות או מחשבות גדלות.
- הלוצינציות (הזיות)- יכולות להיות ויזואליות, שמיעתיות, או שקשורות בחושים אחרים כמו ריח.
- דיבור רב, כמעט ללא הפסקה, אך לא מובן מבחינת המשמעות.
התסמינים השלילים באים לידי ביטוי כך:
- ירידה בתקשורת עם הסביבה
- קושי לדבר בצורה קוהרנטית
- חוסר פעילות
- אפתיה וחוסר מוטיבציה
- חוסר יכולת להנות
- קהות רגשית
חייהם של חולי סכיזופרניה אינם קלים: חולים רבים נופלים למעשי אלימות או מסתבכים בפשיעה קלה, אם כי האדם הסכיזופרני לרוב אינו מסוכן לאחרים אלא רק לעצמו, ובאמת, כ-5% מהחולים שמים קץ לחייהם. 80% מהסכיזופרנים מעשנים, ו-50% סובלים מהשמנת יתר. נוסף לכל, תוחלת החיים של חולי סכיזופרניה קצרה בממוצע מזו של שאר האוכלוסיה. כמו כן, אנשים רבים שסובלים מסכיזופרניה סובלים גם מתסמונת קפרגא.
טיפול בסכיזופרניה
הטיפול בחולי סכיזופרניה הוא בעיקר תרופתי. אחת הבעיות היא שחולי סכיזופרניה מתקשים להבין את חומרת מצבם ולכן הם נוטים להפסיק את נטילת התרופות על דעת עצמם. בעקבות זאת מצבם מידרדר, הם מגיעים לאשפוז, אך כשמצבם משתפר והם משתחררים הם מתבקשים להמשיך ליטול תרופות בבית- והמצב עלול לחזור על עצמו. מחקרים מצביעים על כך ש- 80% מחולי הסכיזופרניה שמשתחררים מאשפוז חוזרים לאשפוז נוסף תוך שנתיים.
בעיה נוספת של הטיפול התרופתי הן תופעות הלוואי: לתרופות מהסוג הישן היו תופעות לוואי קשות, כמו רעד של השרירים, שגרמו לחולים רבים להפסיק את נטילתן. בתרופות מהסוג החדש תופעות הלוואי קלות יותר, ואת חלקן ניתן לקבל בזריקה אחת לשבועיים, במקום ליטול אותן על בסיס יומיומי.
במקרים רבים הטיפול התרופתי משולב עם טיפול רגשי ( טיפול פסיכולוגי, טיפול בהבעה ויצירה או אחר), טיפול התנהגותי או טיפולים משלימים.
בארץ, בכדי להגן על זכויותיהם, חוקקו חוקים, השומרים על זכויות חולי נפש וכן ישנן מספר מסגרות שיקומיות ופתרונות דיור לנפגעי נפש המתאימות לסכיזופרנים, ביניהן הוסטלים ודיור מוגן- דיור שבו הדיירים נדרשים גם לעבוד במשרה חלקית, במשרות התאימות ליכולותיהם. למרות שהסכיזופרנים יכולים להיות עוינים ואפילו להאשים את בני המשפחה בהאשמות שונות, חשוב שהמשפחה תמשיך לתמוך ולעזור לסובלים מהמחלה.
סכיזופרניה הינה סיטואציה נפשית של פיצול, בה למעשה נפשו של האדם המדובר מפורקת לחלקים המנותקים זה מזה, ועל כן ההבניות הקוגניטיביות, האישיותיות והחוויות שלו את העולם נתפסות באופן א-נורמטיבי.
סכיזופרניה הינה למעשה שם כללי לאסופה של סימפטומים, ועל כן לא בכל סכיזופרן תתקבל אותה התצורה של ההפרעה. פעמים רבות ניתן לחלק את הסימפטומים בין חיוביים (בהם נוסף משהו) ושליליים (בהם מוחסר משהו), זאת בהתייחס לתפיסה נורמטיבית יותר.
סימפטומים ותפיסה במצבים של סכיזופרניה
על פי ההגדרה הרשמית של ה-DSM, על מנת לאבחן סכיזופרניה יש לזהות לפחות שניים מבין הסימפטומים הבאים, זאת על פני תקופה העולה על חודש אחד. לזמן ישנה חשיבות מהותית בהגדרת הסכיזופרניה, מאחר ולא מדובר בעניין נקודתי וחולף, אלא פירוק ופיצול עמוק יותר הקשורים באופן בו הנפש פועלת.
- דיבור אשר אינו מאורגן – זוהי אולי אחת התופעות הנפוצות ביותר, והכוונה היא לדיבור אשר איננו ברור. זוהי קפיצה בין נושאים, או ערבוב מילים ללא אסוציאטיביות ברורה, כאילו ההיגיון או יכולת החיבור והקישור אינם פועלים בדיבור. לרוב, זהו האלמנט הבולט ביותר בנוגע ל"מוזרות" שנתקלים בה בסכיזופרניה, אך פעמים רבות חוסר ארגון זה מתבטא גם בהתנהגות.
- התנהגות אשר אינה מאורגנת – בדומה לדיבור לא מאורגן, גם התנהגותו של אדם יכולה להיות ללא ארגון ברור בה. במצבים אלו, נזהה חוסר התאמה בין מה שמקובל חברתית (ואפילו בשולי החברה) לבין התנהגותו הכללית של האדם, כגון ביגוד קיצוני אשר אינו מותאם לעונה (מעילים כבדים באמצע הקיץ), או התנהגות אלימה ומתפרצת ללא שום הקשר או הסבר מובנים (גם כאשר מתומלל על ידי המטופל), או התנהגות מינית לא מותאמת סיטואציה, קיפאון תוך תנועה, וכדומה.
- דלוזיות – גם זה הוא אחד המאפיינים המוכרים יותר של סכיזופרניה, אם כי בפני עצמה הדלוזיה יכולה להופיע במצבים פסיכוטיים אחרים. דלוזיה לרוב מתוארת כמחשבת שווא, אך למעשה מדובר במשהו מורכב בהרבה מכך. הדלוזיה היא הבנייה מורכבת מאוד לרוב, אשר בה מחזיק המטופל באופן אדוק ובלתי מתפשר. בהבניה זו הוא מרכזה של הדלוזיה, כאשר ייתכן ורודפים אחריו, ייתכן והוא דמות עמה משוחח אלוהים, או ייתכן כי פשוט נעוצים בו מבטים באופן תדיר. כך או כך, הדלוזיה נבנית סביב האדם עצמו, והוא במרכזה, ובעוד ניתן לתפוס זאת כבעיה אשר יש לפתור, למעשה יש בכך ניסיון נפשי להבנות את הנפש, משהו בסגנון של – "אם כולם מביטים בי משמע אני קיים". הדלוזיה, אם כן, היא כבר ניסיון של הנפש לתיקון.
- הלוצינציות – בשונה מדלוזיה, הלוצינציה מתייחסת לגירוי אשר אין לו עדות או קיום ממשי. הכוונה היא כמובן לגירוי חושי, כמו ריחות או טעמים, שמיעת קולות וכדומה. גם בהלוצינציה, אשר לרוב נתפסת כבעיה בפני עצמה אשר יש לפתור, יש ניסיון לתיקון מסוים, שוב מהסגנון של "אם אני שומע משמע אני קיים" שכזה. הלוצינציות יכולות להיתפס כדבר משונה, ביזארי, כמו רוב התופעות הסכיזופרניות, אך חשוב להקשיב למתרחש בהן ולא רק להופעתן כמנותקות מהנפש.
- סימפטומים שליליים אחרים – בנוסף למתואר לעיל, יכולים להיות סימפטומים נוספים כגון ירידה ביכולת התפקוד, ירידה ביכולת הדיבור, מעיין שממון רגשי (לעיתים מכונה השטחה רגשית), ואף פגיעה בהבניות תפקודיות אחרות.
בשל מורכבותה של הסכיזופרניה, והן בשל עוצמתה והשפעתה המשתנה בין מטופלים, לרוב יהיה מרכיב תרופתי בטיפול. אך כמו בכל מקרה נפשי ואבחון ההפרעה הנפשית, הטיפול התרופתי אינו מספק מענה מקיף, ועל כן הטיפול הנפשי פסיכותרפי, פסיכולוגי, או פסיכואנליטי יהוו גם הם חלק בלתי נפרד מהטיפול.
אולי יעניין אותך גם:
ריבוי אישיות, מה זה אומר בעצם?