מהי קטטוניה?

קטטוניה היא התנהגות תנועתית אשר מאופיינת בעיקר בירידה משמעותית בתגובתיות לסביבה. הסובלים מקטטוניה יכולים לחוות אובדן מהיר של היכולות המוטוריות, אך רבים מהם סובלים דווקא מהיפראקטיביות ומתנועות מהירות החוזרות על עצמן.

במקרים מסוימים החולים יכולים לקפוא במקום ולהישאר באותה התנוחה במשך שעות. לעומת זאת, אלו הסובלים מחוסר יכולת להפסיק להתנועע, עלולים למצוא את עצמם במצב של תשישות ואפיסת כוחות ללא טיפול.

מה הם הגורמים לקטטוניה?

במהדורה העדכנית ביותר של המדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות פסיכיאטריות, החמישית במספר, קטטוניה מוכרת כהפרעה פסיכיאטרית העומדת בפני עצמה. עם זאת, היא מקושרת למגוון רחב ביותר של הפרעות פסיכיאטריות, כשבין היתר מדובר בסכיזופרניה, הפרעת דחק פוסט טראומטית, הפרעה דו קוטבית, דיכאון ועוד.

ניתן להבחין בקטטוניה גם לא אחת בקרב חולים הסובלים מנרקולפסיה, במכורים לסמים שונים שנטלו מנת יתר או בנגמלים מאלכוהול, בזיהומים מסוגים שונים (אנצפליטיס למשל), בנפגעי שבץ מוחי ועוד.

מה הם התסמינים של קטטוניה?

מגוון התסמינים בהם יכולה הקטטוניה לבוא לידי ביטוי מפורטים בהמשך המאמר, שכן תסמיני ההפרעה מהווים את הבסיס לאבחון שלה. עם זאת, נהוג לסווג את כל מקרי הקטטוניה בגדול לשלושה סוגים נפרדים, בהתאם לתמונה הקלינית להלן:

• Stupor (קהות חושים) – הלוקים בסוג זה של קטטוניה נמצאים במצב אפאטי מאוד שבו הם לא מסוגלים להגיב לגירוי חיצוני. כמו כן, הלוקים בסוג זה של קטטוניה כמעט ולא זזים. לא ניתן ליצור קשר עין עם אדם במצב זה ובנוסף לכך החולים לא מדברים כאשר הם במצב זה. הקיפאון התנועתי יכול להימשך זמן ארוך מאוד.
• Catatonic excitement – מצב המתאפיין בתנועתיות מוגברת ובהיפראקטיביות משמעותית ללא כוונה מאחוריה. כמו כן, ישנם חולים במצב זה הסובלים מהזיות ומחשבות שווא. חלק ניכר מהחוקרים מתייחסים למצב זה כאל אחד מהמצבים המסוכנים ביותר בתחום ההפרעות הפסיכיאטריות.
• Malignant catatonia – התפרצות מהירה של חום גבוה, דליריום, התרגשות וחוסר יציבות של מערכת העצבים האוטונומית. סוג זה של קטטוניה עלול להיות קטלני ולהוביל למותו של המטופל.

כיצד מאבחנים קטטוניה?

מאחר ומדובר בהפרעה פסיכיאטרית, האבחון מבוסס על הקריטריונים הכתובים במדריך הדיאגנוסטי והסטטיסטי להפרעות פסיכיאטריות. לפי המהדורה האחרונה של המדריך, על מנת לאבחן את ההפרעה יש לאשר כי הנבדק סובל לפחות משלושה מאפיינים קליניים להלן:

• קהות חושים (stupor) – מצב הכרתי שבו המטופל מגיב אך ורק לגירוי עוצמתי במיוחד, בדגש על כאב.
• קטלפסיה (catalepsy) – מצב נוירולוגי חריג המאופיין בקיפאון של שרירי הפנים, הגפיים והגוף. במצב זה גם הרגישות לכאב נמוכה מאוד. קטלפסיה יכולה להיות תוצאה של אפילפסיה, פרקינסון, גמילה מקוקאין, תופעת לוואי של תרופות אנטיפסיכוטיות ועוד.
• Waxy flexibility – תסמין פסיכומוטורי המאפיין סכיזופרניה קטטונית. במצב זה המטופל יניע את ידו כאשר יסייעו לו בכך ולא יתנגד במיוחד לתנועה. עם זאת, לאחר שיניחו לו, הוא יישאר קפוא בדיוק בתנוחה שבו השאירו אותו, כאילו היה בובת שעווה (משמעות המילה wax באנגלית, היא שעווה).
• אילמות (mutism) – חוסר יכולת לדבר.
• שליליות (negativity) – התנגדות למילוי הוראות או חוסר תגובה להוראות ולגירויים חיצוניים.
• מנייריזם (mannerism) – מחוות מוגזמות והתנהגות קריקטורית באופן כללי.
• סטרואטיפיות (stereotypy) – ביצוע תנועות חוזרות ונשנות בתדירות גבוהה, ללא מטרה מוגדרת.
• התרגשות או תסיסה (agitation) ללא כל ריגוש חיצוני.
• עיוות הפנים (grimacing).
• חיקוי הדיבור של אדם אחר ללא שליטה (echolalia).
• חיקוי התנועות של אדם אחר ללא שליטה (echopraxia).

כיצד מטפלים בקטטוניה?

הטיפול הראשוני בקטטוניה מכוון להרגעת התסמינים הקליניים. בדרך כלל קו הטיפול הראשוני כולל שימוש בבנזודיאזפינים במינון גבוה יחסית. לרוב, ניתן יהיה לראות שיפור משמעותי תוך חצי שעה מרגע ההזרקה של lorazepam (1-2 מיליגרם לווריד). יש לעשות שימוש זהיר בתרופות אנטיפסיכוטיות וזאת כיוון שהן עלולות לגרום להחמרה של המצב הקטטוני. כמו כן, לתרופות האנטיפסיכוטיות ישנן כמובן לא מעט תופעות לוואי אפשריות.

במקרים מסוימים ייעשו ניסיונות לטפל בחולים באמצעות נזעי חשמל (Electro-convulsive therapy), הנחשבים לטיפול יעיל יחסית בקטטוניה. ישנן גם מספר תרופות שנמצאו יעילות לטיפול בקטטוניה כשבין היתר מדובר על amantadine, topiramate ו- memantine. באופן כללי, הטיפול מותאם לכל חולה באופן אישי בהתאם לדרגת החומרה של הקטטוניה, סוג הקטטוניה והתגובה של המטופל לטיפולים בכל שלב ושלב.