אתה לא צריך את הדבר הזה, ואתה בהחלט יכול להרשות לעצמך לקנות אותו, אבל אתה לא יכול להתאפק: אתה פשוט לוקח את זה. קלפטומנים הם גנבים כפייתיים של פריטים שאינם נחוצים או זולים, תוך חוויית פרץ הנאה כתוצאה מהמעשה.
היבט נוסף לגבי התנהגות של קלפטומנים כרוך במתח אותו הם חווים לפני הגניבה ותחושות ההנאה, הסיפוק או ההקלה בעת ביצוע הגניבה. המעשה לא נעשה על מנת לבטא כעס או נקמה, או בתגובה לאשליה או הזיה, ואינו מיוחס להתקף מאניה או הפרעת אישיות אנטי חברתית.
לעיתים קלפטומן עשוי לאגור את החפצים הגנובים או להשיבם בחשאי, למרות שאדם עם הפרעה זו בדרך כלל נמנע מלגנוב כאשר סביר שייתפס. הוא בדרך כלל אינו מתכנן את הגניבות, ואינו משתף אחרים לגבי כוונותיו.
למה קלפטומנים גונבים?
הסיבה שבגללה קלפטומנים גונבים אינה ידועה. קיימות מספר תיאוריות המרמזות כי שינויים במוח עשויים להיות נעוצים בשורש של קלפטומניה. ההפרעה עשויה להיות קשורה לבעיות עם חומר כימי במוח, אשר מתרחש באופן טבעי ונקרא סרוטונין. חומר זה מסייע לווסת מצבי רוח ורגשות. רמות נמוכות של סרוטונין שכיחות בקרב אנשים החשופים להתנהגויות אימפולסיביות.
הקלפטומנים עשויים אף להיות קשורים להפרעות ממכרות, ומעשה הגניבה גורם לשחרור דופמין, מוליך עצבי אחר, במוחם. הדופמין גורם לתחושות נעימות, ומספר אנשים מבקשם להשיג תחושה מתגמלת זו שוב ושוב.
מחקר שבוצע במרפאת מאיו מצא כי קלפטומניה עלולה להתפתח לאחר פגיעת ראש, אך קיים צורך במחקר נוסף על מנת להבין טוב יותר את כל הגורמים האפשריים להפרעה.
תסמינים של קלפטומניה
קלפטומנים בדרך כלל די מבולבלים ואפילו אינם מבינים שהם עושים משהו לא בסדר, עד שמישהו אומר להם שהם סובלים מהפרעה נפשית. מנקודה זו, הם "מתעוררים" ומביעים נכונות לשינוי, אשר מובילה לקבלת טיפול הולם.
מצבם של הקלפטומנים נותר בדרך כלל סמוי מן העין. לעיתים רחוקות יש להם שליטה על מעשיהם, הם מתביישים בהרגל שלהם וכמעט לעולם אינם חושפים את מעשיהם על מנת שלא להיתפס, להיות מושמים ללעג או להישפט.
ברגע שהקלפטומן גונב, הוא חש שמחה, הצפה ברגשות חיוביים של הנאה ושביעות רצון, תוך הקלה על שהשיג את מטרתו. אנשים אלו אינם אנטי חברתיים או דו קוטביים. בנוסף, אין להם צורך בדברים שגנבו, והם אינם מבצעים את מעשיהם מתוך כעס. הם מתמקדים יותר במעשה מאשר באובייקט הגניבה עצמו.
הקלפטומנים שפויים לחלוטין ומודעים לעוול שבמעשיהם. למרבה הפלא, הם בדרך כלל נותנים את הפריטים הגנובים לאנשים אהובים עליהם, או אף מנסים להשיבם לבעליהם. יחד עם זאת, הם עשויים גם לאגור את הפריטים שנגנבו ולא להשתמש בהם לעולם.
אבחון ובדיקות לקלפטומניה
אבחנה רפואית היא חובה לפני כל טיפול אפשרי לקלפטומניה. כאשר אדם מחליט לפנות לקבלת טיפול בתסמיני הקלפטומניה האפשרית, יתכן שיקבל אף הערכה פיזית ופסיכולוגית. הבדיקה הגופנית עשויה לקבוע היתכנות של גורמים פיסיים לתסמינים.
לא קיימת בדיקת מעבדה לאבחון קלפטומניה. המטופלים מאובחנים על סמך התסמינים שלהם. קלפטומניה היא סוג של הפרעת שליטה בדחפים. הם נשאלים אודות הדחפים שלהם וכיצד הם גורמים להם להרגיש. הרופא מעיין ברשימת מצבים על מנת לקבוע אם הם מפעילים התקפי קלפטומניה. ניתן אף למלא שאלונים פסיכולוגיים או הערכות אשר יסייעו להצביע על האבחנה.
טיפול לקלפטומניה
למרבה המזל, ניתן לטפל בקלפטומנים ולסייע להם להשיג שליטה על ההפרעה, תוך הכוונתם למצפונם המוסרי. יש להבין את האנשים הסובלים מההפרעה ולהעניק להם תמיכה הולמת, שכן הם אינם רוצים באמת לגנוב, והם אכן מאמינים שהם לוקים בהפרעה.
ברוב המקרים, בעת שאובחנו עם קלפטומניה, הרופא קובע לאנשים אלו מספר מייצבי מצב רוח אשר מדכאים את הדחף שלהם לגנוב. ליתיום היא התרופה הנפוצה ביותר. גם תרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע, למרות שהן בעלות מספר תופעות לוואי.
