לעומת זאת אנשים הסובלים מקנאה חולנית נוטים להסיק מסקנות חותכות של חוסר נאמנות על סמך אירועים שאינם קשורים, מסרבים לשנות אמונות אלה גם לאור מידע סותר ונוטים להאשים את בן הזוג בחוסר נאמנות עם רבים אחרים. קנאה חולנית קרויה גם תסמונת אותלו, בהקשר למחזה של שייקפיר המתאר את הקנאה הלא רציונלית של אותלו.
ישנם הבדלים משמעותיים בין המינים בתגובותיהם כלפי חוסר נאמנות. גברים נוטים יותר להיפגע מחוסר נאמנות מינית של בת זוגם ונשים נוטות יותר להיפגע מחוסר נאמנות רגשית של בן זוגם. מחקרים גם בחנו את התכונות של ה"מתחרים" (מושא הבגידה של בן הזוג) היוצרות תחושה של קנאה. נשים רואות חשיבות גבוהה ביכולת של בן הזוג להשקיע בצאצאים וגברים רואים חשיבות בבריאות ובפוריות של נשים. נשים וגברים כועסים במיוחד כאשר הם נתקלים במתחרים שיש להם מאפיינים אלה.
שכיחות ההפרעה לא ידועה מפני שמעולם לא נערך סקר בעניין. חברות מסוימות פחות פגיעות להפרעה, שכן הן לא שמות דגש על בן זוג יחיד.
מאפיינים
לקנאה חולנית ארבעה מאפיינים בולטים:
- הפרעה נפשית אחרת שנמצאת בבסיס הקנאה החולנית תצוץ לפני או בזמן שמתחילה הקנאה.
- מאפייני ההפרעה הנוספת יתקיימו לצד הקנאה.
- משך הקנאה החולנית יהיה זהה למשך ההפרעה הנוספת.
- לקנאה אין בסיס במציאות.
סוגי הפסיכופתולוגיה הנפוצים ביותר של קנאה חולנית הם דלוזיות, אובססיות ורעיונות המקבלים חשיבות גדולה מדי.
- דלוזיות (הזיות שווא) – אמונות המתקשרות לכך הם החשד של בעל ההפרעה (שמקנא בבן זוגו) שמרעילים אותו, שנותנים לו חומרים המפחיתים דחף מיני, שבן הזוג קיבל מחלת מין מגורם שלישי או שהוא מקיים יחסי מין עם גורם שלישי בזמן שבן הזוג שלו ישן. דלוזיות של חוסר נאמנות עשויות להוות את התסמינים הראשוניים של סכיזופרניה. קנאה דלוזית היא סוג משנה של הפרעה דלוזית. במקרים כאלה דלוזיות לגבי חוסר נאמנות קיימות ללא פסיכופתולוגיה נוספת ונחשבים לקנאה חולנית בצורתה הטהורה ביותר. במקרים אלה הדלוזיות מבוטאות בצורה בהירה בניגוד להקשרים הלא הגיוניים שהם המאפיינים הבולטים של סכיזופרניה. הפרעות אורגניות במוח עלולות להגביר את רמת הדלוזיות.
- אובססיות – בקנאה אובססיבית, מחשבות של קנאה נחוות כפולשניות ורבות מדי, והתנהגות קומפולסיבית כמו בדיקה יכולה לבוא בעקבותיהן. מטופלים אלה מבחינים בכך שהפחדים שהם חסרי בסיס והם מתביישים בהם.
- רעיונות המקבלים חשיבות יתר – רעיונות אלה מתקשרים להפרעות אישיות פרנואידית.
תיאוריות המסבירות את התפתחות ההפרעה
- תיאוריות פסיכו-דינמיות – פרויד התייחס לקנאה דלוזית כמייצגת סוג סמוי של הומוסקסואליות. סברה אחרת מתייחסת לעוינות שבין הבן והאב (האויב של הבן בתסביך אדיפוס) כנמצאים בבסיס ההפרעה. תיאורית ההיקשרות רואה באנשים בעלי היקשרות לא בטוחה (להורה, כמטפל הראשוני שיש להם) ככאלה שיש להם סבירות גבוהה להיות מודאגים מחוסר הנאמנות של בן זוגם.
- תיאוריה קוגניטיבית – מתייחסת לתחושה של חוסר התאמה, רגישות יתר וחוסר ביטחון כגורמים הנמצאים בבסיס ההפרעה.
- בעיה בתפקוד מיני – הוצע שקנאה חולנית עלולה להתעורר כתגובה לתפקוד מיני לקוי.
טיפול
- טיפול תרופתי – ניתן לטפל בדלוזיות של חוסר נאמנות באמצעות תרופות אנטי-פסיכוטיות. בקנאה אובססיביות ניתן לטפל באמצעות תרופות ממשפחת SSRI.
- טיפולים פסיכוסוציאליים – טיפול קוגניטיבי נמצא כיעיל.
לעיתים כל שניתן לעשות על מנת למנוע את התופעה הוא להפריד מבחינה גיאוגרפית בין בני הזוג.