רשלנות רפואית עקב אשפוז בכפייה

רשלנות רפואית עקב אשפוז בכפייהכל אדם שעוסק במקצוע הרפואה עשוי לקבל החלטות רפואיות בהסתמך על מידע שאיננו תמיד מלא או מדויק. כל אדם שעוסק במקצוע הרפואה עשוי לקבל החלטה שנראית סבירה אך בדיעבד התבררה כבלתי מוצלחת.

מצב זה נכון עבור רופא פסיכיאטר כמו עבור כל רופא אחר וזו איננה רשלנות רפואית. לאחרונה נידון בבית המשפט מצב שבו טען פגוע נפש על רשלנות רפואית. על פי הטענה, בשל החלטה רפואית שהתקבלה שלא כדין הוחלט לאשפז את החולה אשפוז כפוי. ההשלכות לכך, על פי המאושפז, היו קשות. בית המשפט קיבל את הטענות, אך באופן מצומצם וחלקי בלבד.

האשפוז הוביל לנכות?

חולים פסיכיאטרים עשויים לחתום על הסכמה לאשפוז מרצון. המצב שעלה בבית המשפט היה שונה. היה זה מצב שבו הוחלט לאשפז את החולה באופן כפוי, שלא מתוך בחירתו ושלא בהסכמה. טענתו של החולה הפסיכיאטרי הייתה שבשל האשפוז הכפוי הוא סבל מכמה השלכות שליליות. השלכה ראשונה, אולי החמורה ביותר, הייתה שבשל האשפוז שהיה ארוך למדי, נפגעה בריאותו והוא הפך לנכה. על כך מגיע לו פיצוי.

טענה נוספת הייתה שבשל האשפוז הכפוי נפגעה חירותו האישית וכן הוטלה עליו סטיגמה שלילית מבחינה חברתית. מכיוון שלא הייתה הצדקה לאשפוז הגיש התובע תביעת פיצויים בהיקף כספי משמעותי מאוד. עוד טען החולה שעקב האשפוז נרמסו זכויותיו וכבודו. על הרופא היה להימנע מאשפוז וכאשר לא עשה כן – נהג ברשלנות.

על פי הגדרת הרשלנות הרפואית, רופא המחליט לבצע פעולה רפואית כלשהי או להימנע מפעולה חליפית צריך לבצע זאת באופן שמרני וזהיר. אופן הפעולה צריך להיות מותאם למקרה הנתון, על פי הנתונים שהיו ידועים לרופא או נתונים שהיו אמורים להיות ברשותו בהתאם למצופה מאיש מקצוע הרפואה. האם אכן ניתן להכיר באשפוז הכפוי כפעולה רפואית רשלנית? ככלל, התשובה חיובית. במקרה הנדון, למרות שנפסקו פיצויים לתובע, נקבע שלא הייתה רשלנות והנזק שנגרם למאושפז היה זניח בהיקפו.

אשפוז – רק בצו

על פי כתב התביעה, הוחלט לאשפז את החולה ללא הסכמתו ותקופת האשפוז הייתה למעלה מחודש ומחצה. אך האם ניתן היה להעניק טיפול ללא אשפוז? מבחינה חוקית, בכל מקרה שבו מחליט רופא לאשפז אדם על רקע פסיכיאטרי בכפיה הרי שיש להוציא צו מבית המשפט שיאשר זאת. במקרה שעליו אנו מדברים ראשיתו של האשפוז הייתה ללא צו שכזה.

קבלת צו אושרה בסופו של דבר, אך רק לאחר שהחולה כבר היה מאושפז ימים מספר. האם זהו מצב תקין? בוודאי שלא. יש כאן פעולה שאיננה נכונה מבחינת נוהל. אך מה מהבחינה הרפואית מקצועית? לדברי בית המשפט, זוהי שאלה נפרדת והוענק לה משקל יתר ששלל את הרשלנות הרפואית.

החלטה מקצועית נכונה

בית המשפט קבע שהחלטתו של הרופא לאשפז את החולה הייתה נכונה מבחינה מקצועית. היו לכך כמה ראיות. בתקופת האשפוז היה החולה שרוי במצב פסיכוטי. משמעות הדבר היא שהתנהגותו סיכנה גם אותו וגם את השוהים בסביבתו.

אי לכך ובהתאם לזאת, הרופא פעל נכון אלא שהיה צריך לדאוג להוצאת הצו עוד לפני ביצוע האשפוז. לגבי טענותיו של החולה שחירותו נשללה, כבודו נפגע ובריאותו ניזוקה וכן גם שמו הטוב, הרי שמבחינה רפואית לא נכון הדבר.

מכיוון שלא היה זה האשפוז הראשון וגם לא האחרון של אותו החולה וכל האשפוזים נעשו כדין ובהצדקה רפואית, אין מקום לראות דווקא את האשפוז המדובר כגורם לנזק מיוחד או כזה הפוגע במוניטין ובשם הטוב של האדם. בשל העובדה שראשית האשפוז לא נעשתה בכפוף לצו משפטי – נפסקו פיצויים אך בהיקף נמוך מאוד ביחס לסכום התביעה.

Picture of סיוום חאייק
סיוום חאייק

עובדת סוציאלית קלינית, טיפול רגשי במתבגרים ומבוגרים. הורים ומתבגרים, הדרכות הורים וטיפולים דיאדיים. יסיון רב בתחום בריאות הנפש ושיקום, ליווי משפחות ויחידים. קליניקה במרכז תל אביב ובצפון הישן תל אביב, מקבלת גם בזום